תתפלאו, אבל אתם לא צריכים משקפי תלת מימד כדי לקרוא את הטור הזה, אלא אם אתם מתעקשים לגרום לעצמכם כאב ראש.
משחק האסטרטגיה החכם בעולם שוב יצא לדרך. אז מה יהיה לנו? תככים ואינטריגות בין-אישיות על הנושאים הכי פרוזאיים בעולם, ענטוזים למכביר, אינספור קלוז אפים על חיטובי גוף, בכי וגעגועים הביתה, ויכוחים בין הצדקנים לבין מי שיודע לשחק, הפתעות, חוקי משחק חדשים ועדויות שכוללות תשובות לשאלות שלא נשאלו.
יהיה לנו מספיק זמן בשבועות הקרובים לנתח מהלכים אסטרטגיים ולהתענג על הדחות כואבות, אז בואו נתחיל בקצת ניתוחים והימורים להמשך הדרך:
דן מנו - לא משלמים לשחקן מאות אלפי שקלים - על פי "פרסומים זרים" כמובן - כדי שיישאר לפרק אחד. מצד שני, מאוד הגיוני שמנו יודח בין הראשונים. מה יעשו? בטח איזו קומבינה נוסח "אי המתים". ידיחו את דן מנו, יחזירו את דן מנו ושוב ידיחו אותו. בהישרדות כמו בהישרדות, שום דבר לא נגמר בהדחה הראשונה. משהו תמיד מציל את דן מנו. מבחינת ההפקה, אין כמו תסריט שבו דן מנו יושב בחבר המושבעים ומדבר אל עידן קפון, שמועמד לתפקיד השורד האחרון בגמר. הישרדות בנויה על דרמות כאלו. תכינו פיצוחים.
מרינה קבישר - מרינה מבינה "הישרדות", אבל כמו בכל דבר אחר, הבנה לא פותרת אף בעיה וגם לא מנצחת אף משחק. חוכמה בהישרדות ממש לא חייבת להתבטא ביכולת לשחק או להבין את המשחק, אלא בדבר אחד: להמר על הסוס הנכון, שמכיר את הדרך, ושתוכל לרכב עליו אל עבר השקיעה. הבעיה היא שסוס, כמו מכונית, יכול להביא אותך עד החניה אבל לא יכול להכניס אותך למטבח. כדי להגיע לגמר צריך לרדת מהסוס ולעלות כמה מדרגות - ואת זה למרינה אין.
עידן קפון - קפון יגיע לגמר. לא צריך להיות איינשטיין כדי לנחש את זה. קפון חכם, מבין טעויות וכמו בטלנובלה טובה, "הישרדות" צריכה אותו כדי לתחזק את מתח הגלדיאטורים מנו-קפון. חוץ מזה, הוא כתב כאן את דוח הישרדות הקודם, אז אני שומר על אחוות כותבים. אה, והוא גם ניסה להציל את קוריצה, אז אני בכלל בעדו.
אביגיל פרל - בפעם הקודמת אביגיל הגיעה להישרדות כדי לחפש חתן. חתן היא לא מצאה, אבל קצת כמו הפלסטינים, גם היא הצליחה לשכנע רבים בצדקנותה למרות התנהגותה הזגזגנית, ולהתקדם גבוה במשחק. אולי ההסברה הישראלית באמת זקוקה לה.
יש לי המון שעות אביגיל, אולי יותר מדי. היא מסוג השחקניות שיוותרו על האסטרטגיה וייכנעו לריבים וסכסוכים אישיים, כמו שנהגה להסתכסך בעקביות עם בנות הברית שלה בעונה הקודמת ולסכן את מעמדה, והיא שקופה מאוד לשחקנים שמבינים אסטרטגיה כמו דן מנו. עם זאת, עם עובדות לא מתווכחים - אביגיל יודעת לבגוד, ובהישרדות זו יכולת ששווה הרבה מאוד.
טל אנגלנדר - ברגע שראיתי את טל סוחב עצים הייתה לי מיד תחושת דה ז'וו. גם לכם? טל הוא בחור טוב לב, תם לב וחכם בחיים, אך נטול "חוכמת הישרדות". המזל הטוב של אנגלנדר – יש קוקוסים על העצים וצריך שורדים חזקים בעלי יכולות טיפוס. המזל הרע של טל – יש בטטות באדמה, וגם אם לא אוכלים במשך שלושה שבועות אף אחד לא מת. שורדים ותיקים מבינים את זה. הם גם מבינים שכשחסר אוכל אפשר ללכת לפתרון הקשה - לחפש אוכל, לטפס על עצים, להתעייף, לעבוד קשה, או ללכת על הפתרון הקל - להפסיד במשימת חסינות ולהדיח שורד. חוקי המתמטיקה עובדים גם על אי בודד: פחות חבר שבט = פחות פה להאכיל = יותר אוכל לאחרים.
בשבקין - גילינו שהוא יודע לקרוא. סתם, בשבקין בחור חיובי ומצחיק, וכשרעבים, כשקר וכשמתגעגעים הביתה, הומור זה מצרך יקר. המבחן האמיתי של בשבקין הוא האם יצליח להפעיל חן אנושי שיביא אותו לשלבים הגבוהים במשחק. בשבקין הוא לא האסטרטג הטיפוסי, אבל לסמן מטרות הוא יודע. בגלל ההומור ורוח השטות שלו, שאר השורדים לא יראו בו איום. עם אוסף הבדיחות שלו, הוא עוד עשוי להגיע לגמר בלי שאף אחד ישים לב.
מירית - נראה שלמירית קצת משעמם ועצוב בלי גיא גיאור. אני מניח שהיא תנסה להצטייר יותר כאסטרטגית, אך לא נראה לי שאפשר לצפות לגדולות ונצורות. מה שהיה הוא שיהיה, הכל ידוע והרשות נתונה.
מעיין - עשתה את ההחלטה הנבונה ביותר במהלך הפרק הראשון, בהסתערותה אל עבר הברזנט. כנראה שהיא באמת למדה משהו מהדקה וחצי שהייתה על האי. זה לא קשור למשחק אבל זה קשור להישרדות האמיתית. כשהחזית הקרה והגשם מגיעים מהאוקיינוס השקט אל שבטי השורדים, הם נשארים לכמה ימים. הגשם לא מפסיק ובאמת שאין לאן לברוח. מעיין היא ילדה טובה, עוזרת, תורמת ומתנדבת - אבל על זה נותנים פרס ישראל, לא מיליון שקלים.
גיא גולד - שחקן רכש מצוין. לדעתי, אחד ההימורים הטובים ביותר של העונה. גיא מבין הישרדות וככתב רכילות לשעבר הוא יידע לדבר אל הבנות וגם אל הבנים. הוא השאיר, כדבריו, את הערכים בבית. במשחק כמו הישרדות, כל עוד אינך מתכוון לערוף למישהו את הראש עם מאצ'טה או לקלל בצורה בוטה, הרי שערכים רק מפריעים. עם תחושת בטן אומנם הולכים לשירותים, אך הפעם אני מאמין שגיא הולך להיות חתום על מהלכים משמעותיים במשחק.
אריאלה - גויסה לטובת קהל הסבתות הפולניות שישמרו על הילדים בזמן שהאבות יצפו במשחקי המונדיאל עם החברים. אני לא בטוח ששאר השורדים מבינים את כוונת המלהקים ולכן לא בטוח בכלל מה אורך הפתיל של אריאלה. דבר אחד לא הבנתי – אם האוהדים אכן צפו בעונות הקודמות, הם באמת חשבו שכשגיא זוארץ אומר "היא לא תצעד איתכם לאי" הוא מתכוון שהיא תודח?! חברי השבט היו אמורים לצפות שהפקת הישרדות לא תבזבז כרטיס טיסה של 3,000 דולר (ועוד 20 שקלים במצטבר על אספקת אורז חודשית) על שום מתמודד כדי להדיח אותו כבר בפרק הראשון. רבותיי, צריך רייטינג.
מקס - "וישחקו הנערים לפני". כדי לנצח לא צריך להיות תמיד הכי טוב, אלא פשוט לא גרוע כמו השאר. מקס הוא אותו איש עסקים עם ניסיון חיים שבא לשחק לכאורה עם אסופת צעירים, שרובה מתעניינת יותר במשימות הפיזיות מאשר באסטרטגיה. ועל זה נאמר: "מה שלא עושה השכל עושה הזמן". למקס אמור להיות יתרון על שאר השחקנים, מה שיכול להוביל אותו בבטחה לשלבים הסופיים של המשחק. אם הוא יידע לא להתאמץ יותר מדי במשימות - מבלי להחצין זאת כמובן, כמו שעבדכם הנאמן טעה לעשות ושילם על כך מחיר - ולחסוך אנרגיות להובלת מהלכים אסטרטגיים, הרי שדרכו סוגה בשושנים. הוא בקושי דיבר בפרק הראשון, ובשתיקה שלו יש הרבה כוח וגם הרבה רמזים לגבי העתיד. פיינל פור כבר אמרנו?
דר – כל עונה והטומי שלה. טוב, צריך מישהו שיחליף את נועם טור בפוקס או את טומי בפרסומת של ישרכארט. בקרוב קרב הבוץ בין אנגלנדר לדר.
לידר - ברפואה סינית קוראים לזה "טיפוס מים". ל"הישרדות" צריך כמה סוגי שחקנים: האסטרטגים, אלה שחושבים שהם אסטרטגים ואלה שהם פרווה וניתן לשחק בהם. הם לא מנהלים את המשחק אלא מובלים בו. גם כשנדמה להם שהם מובילים.
אושר - באה לנהל את המשחק. חושבים שאני צוחק? צודקים. לפי זמן המסך שאושר מקבלת, נאלץ להיפרד ממנה בקרוב. טוב, לא בקרוב מאוד, כי יש את אריאלה. הסיכוי היחיד של אושר הוא שדר יעמוד על רגליו האחוריות וישמור עליה. היינו כבר בסרט שנקרא "אני בלונדינית ובאתי להישרדות כדי לזכות בחוזה דוגמנות".
שרון - אני יכול רק לייעץ את הדבר הבא: לפעמים עדיף לשתוק ושיגידו לך לדבר מאשר לדבר ושיגידו לך לשתוק.
איתי - הכלכלן מחצרים. ואני תוהה ביני לבין עצמי, איזו כלכלה יש בחצרים?! אין שם מטוסים? מוקדם מדי כדי להעריך לאן, כמה זמן ומתי. יש למה לחכות.
