מודל A ליסט להתמודדות עם שערוריות
פרשת מרגול זיעזעה את כולנו ועל מנת לעזור לכם, קוראים יקרים, להגיע מוכנים יותר למעצר הבא - הנה המודל הפסיכולוגי השכיח להתמודדות עם שערוריות (פלילים, מין, אסי דיין) הנוגעות לסלבריטאי איי ליסט ומעלה.
1. סקרנות. בדרך כלל זה מתחיל בצו איסור פרסום, שמתלווה בשלל ספקולציות. במקרה הזה כנראה שאיש לא אמר לעצמו "זאת בטח קרן פלס", אבל אני מוכרחה להודות שהיו מספר דקות שבהן סימנתי את ריטה כאופציה.
2. הלם. כל המידע שאגרת על מוקד השערורייה עובר לנגד עיניך, המוח מנסה לחבר את החלקים. המטרה - ליצוק תבנית מנטלית חדשה. אם פעם העולם האסוציאטיבי שלנו לגבי מרגול כלל את "כוכב נולד", פרסיל, "עוד יהיה לי", בירווזים וג'חנון, אז עכשיו הוא מתמקד במולנר, "אבק דרכים", לום, איומים וג'חנון.
3. סיפוק\שמחה לאיד. כל אחד יודה שהדבר הכי כיפי ומספק בשערוריות בסגנון, זה להיות הראשון שמספר אותן לאנשים אחרים. כמו כן - שמחה לאיד (סוף סוף נפלה זאתי עם הפרסיל שלה והוילה הדו מפלסית באזור) היא טבעית, אם כי זה לא הופך אתכם לפחות חארות.
4. דאחקות. "יום אחד אולי אשבור ברכיים", "חיכיתי כל הלילה שם בתחנה" – בטח שמתם לב שכולם עטו על הקניין הרוחני של מרגול בתקווה להוציא משם משחק מילים או חידוד שיוציא אותם שנונים בפייסבוק. מדובר בשלב מעייף במיוחד.
5. שאיבת מידע אובססיבית. אז מי זה בדיוק אסף אטדגי? ומי מנהל את עומר אדם? ומה הקשר בין העולם התחתון למוזיקה מזרחית? אנחנו בולעים ברעבתנות כל פירור מידע שנזרק לעברנו, רק בשביל לאבד עניין רבע שעה לאחר מכן (ע"ע מיאוס קל).
6. התעלקות על מקורבים. אוחובסקי, לירון רמתי, עומר אדם ומי יודע? אולי גם לצדי יש איזו תובנה. עד שלא נשמע את דעתו של נגן דרבוקה אומלל שלפני שלושים שנה ליווה אותה ב"חומות חימר", לא נירגע.
7. רחמים. הארכת מעצר של שישה ימים? פאק. קצת מסכנה, האמת.
8. מיאוס קל. טוב, מיצינו, תודיעו לנו כשעוצרים מעורבים חדשים. אגב, מה עוד קרה בעולם ב-24 שעות האחרונות? היי, עידן יניב הוציא שיר חדש!
דיוקנו של אמן: השיר החדש של עידן יניב
אי אפשר להאזין לשירו החדש של עידן יניב, "מי אם לא עידן יניב", בלי לחוש התפעמות עזה. מעבר לגימיק, הפארודיה, או איך שלא תרצו לקרוא לזה מכיוון שתתקשו להאמין באותנטיות של מפגן הנרקיסיזם הווקאלי הזה (האם מדובר בדוריאן גריי בן ימינו?), אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר ביציאה. מי מדבר על עצמו בגוף שלישי? מי אם לא עידן יניב. שיר שנשמע כמו שילוב בין טסטמוניאל ב"הישרדות" לג'ינגל לפיצוצייה ברדיו מקומי. יכול להיות שמדובר בכלל בפטרייה שהשתלטה על מוחו? או אולי עם הלחן המדבק, הדיבור החזק מסביב והעובדה שלמעשה מדובר בלהיט, הבדיחה היא בעצם עלינו?
שלום, הפטרייה שלך חזרה: כתבת הפטריות מכה גלים
כבר הרבה זמן זה לא קרה – כתבה מעולה אבל אזוטרית לחלוטין שהתפרסמה בכלכליסט ועסקה בפטריות, השתלטה על השיח הציבורי והפכה אותנו, לרגע אחד, לאחת מהמדינות האלה שהדבר הכי מסעיר שקורה בהן מסתיים במתכון שכולל שיטאקי. כולם שיתפו אותה בפייסבוק, ואנשים בלי עמוד פייסבוק פתחו אחד על מנת לשתף אותה בו. ולא פלא - הפטריות, מסתבר, מסוגלות ללמוד, להתפתח ולהשתלט לכם על המוח (אם אתם נמלים). קצת כמו מנהיגי כתות, חיילים של מולנר ותכניות ריאליטי. פטריות הן העתיד, לא עוד בית גידול לדרדסים, מחלות מין וריזוטו, אלא אופק לתרופות מהפכניות ולמעשה, כמעט יצור חי. כשחושבים מצד אחד על היצירה "מי אם לא עידן יניב" ומצד שני על רשת קורים פטרייתית מתוחכמת, מוכרחים להודות שמבחינה אבולוציונית - נוצחנו.
הסמויה: האזנות הסתר של מרגול
בהמשך להלך הרוח הפילנטרופי מהסעיף הראשון, אולי כדאי שמישהו יסייע למשטרת ישראל בפענוח ההאזנות, כי יש תחושה שמדובר באי הבנה אחת גדולה. כשהחוקרים שומעים בהאזנות את המשפט "אטדגי יא פלילי אני תיכף מפרקת לך את הפיקה יא סאטר" הם יודעים שהיא למעשה אומרת "כפרה עליך שמעתי שאתה מצונן אני בדרך עם מרק חרירה ומקבץ תשבצים"?
ויצים: כמה קטנים וביי
1. אייל גולן נפטר מעוד ביץ' ומחזיר למכלאות את אסופית, הכלבה שאימץ לפני חודשיים. טוב תמיד ידענו שהוא לא בנוי לקשר, אבל ממגדלי YOO למכלאות של "תנו לחיות לחיות"? מסכנה, הכי טאטום מירנדה. בפעם הבא שינסה חתול.
2. הקץ לפחמימות: אסתי גינזבורג השתחררה מצה"ל. אם היא תתגעגע למסגרת הצבאית, היא תמיד יכולה לעבור שרשרת חיול אצל מולנר.
3. גב נכנס לוילת "הדור הבא". אני בעד. יחד עם איתן אורבך וההוא עם הבליטה במצח, בסוף עוד יהיה להם גבר שלם.
4. אריק ובנץ סטרייטים: באמת היה דחוף ל"רחוב סומסום" להוציא הבהרה? מה פשר ההתנגדות האוחובסקית הזאת לקצת עמימות בריאה?