אדולף היטלר מעולם לא היה מצחיק וטרנדי יותר. גדול אויבי העם היהודי, שרק אזכור שמו מעביר צמרמורות בכל הגוף, הפך בשנה האחרונה למוצר אינטרנטי חם ולאחד הכוכבים הגדולים של יוטיוב, בעיקר בזכות הגולשים היושבים בציון.
הכל התחיל בסצנה מתוך הסרט "הנפילה" ("Der Untergang") דובר הגרמנית, שבו היטלר (בגילומו המרשים של ברונו גנץ) מסתגר בבונקר יחד עם מפקדיו הבכירים, שמפחדים להגיד לו שהסוף קרב. כשהוא מתחיל להבין את מצבו הוא מתפרץ עליהם כמו שרק פיהרר פסיכופט יודע.
גולש משועמם בעולם, שככל הנראה ממש לא אהב את דומינו'ס פיצה, קלט את הפוטנציאל הקומי שבסצנה, נתן לה פרשנות משלו והדביק תרגום מצחיק שמעניק לסרט משמעות מעט שונה. גולשים אחרים ראו כי טוב, החליטו שגם הם יכולים וכך החלה הרשת להתמלא בסרטוני היטלר: "היטלר מחפש חניה", "היטלר מקריא משיריו של נתן זך" וכן הלאה. באחד מהקטעים, למשל, מבכה היטלר את הפסדו של יוסי בובליל לשפרה בגמר האח הגדול, וכועס על אלפי הסמסים ששלח לבובליל:
עוד אחד מהסרטונים שעלו ליוטיוב נקרא "קלקול הקיבה של היטלר". "הטרנד הזה התחיל בערך נובמבר 2008, בכלל באנגלית", מספר יוצר הסרטון, איש המחשבים אדם שגב (25). "הכנתי את הסרטון והעליתי אותו רק אחרי שראיתי שמתחילים לעלות גם סרטונים בעברית. אני חושב שהוא הבן אדם הכי עלוב עלי אדמות ושהגולשים מוציאים אותו שמוק כל פעם מחדש, זה היופי שבזה. הסרט שלי הוא תיאור של טעות שקרתה בבונקר, שהאכילו את היטלר בגבינה שהיא בעצם נשק יום הדין וגרמו לו לקלקול קיבה".
קיבלת תגובות?
"יש לקטע בסביבות 13,000 כניסות וארבעים תגובות, ולא הייתה אחת שהייתה נגד. אנשים נהנים, זה סרטון ילדותי לחלוטין, קצר ומשעשע. רוב התגובות הן 'נקרעתי מצחוק', 'נחנקתי' וכו'. אני גם מקבל הרבה בקשות להעביר את הקטע כי הרבה אנשים רוצים לעשות אחד משלהם".
אוהד ויובל, שאחראים לסרטון "היטלר מחפש חניה", הם שני סטודנטים לקולנוע בני 28 שגרים בתל אביב - יובל איש היי טק, אוהד עובד בנתב"ג. "ראינו את הסרטון 'היטלר- עתודה', שבו הוא חותם קבע בצבא, ורצינו לעשות משהו דומה רק בקטע של חניה", הם מספרים, "ישבנו על זה לילה שלם, פירקנו את הסצנה, ניסינו לכתוב מצחיק ולהתאים את המשפטים ואת המשחק של הדמויות".
איזה תגובות קיבלתם?
"רוב התגובות חיוביות. אנשים מאוד אהבו את הקטע, אמרו שזה בין הסרטונים הכי מצחיקים שראו ביוטיוב. רק חלק מהתגובות שליליות - אמרו שלקחנו נושא רגיש מאוד והשתמשנו בו כדי להצחיק. לא חשבנו שאנחנו עוברים גבול, במיוחד שהקטע הזה כבר רץ באינטרנט. מה שעושה את זה מצחיק הוא הפער בין הדמויות בסרט לבין מה שהם מדברים - על החיים הפשוטים, חניה בתל אביב. לא היית מצפה שזה מה שהם יתעסקו בו".
לא חששתם לפגוע בניצולי שואה?
"שבוע אחרי שהסרטון עלה, ראש ארגון ניצולי השואה בישראל, נוח פלוג, יצא בהצהרה שהוא נפגע אישית מהסרטון. זה היה מבהיל, אבל הבנו שהוא לא מייצג את רוב האנשים. אפילו ראש אגף הארכיונים ב'יד ושם' אמר שהסרטון מאוד מצחיק ובכלל לא פוגע. כל דבר שמופיע בו משהו מהשואה יכול לעלות לניצולי השואה זיכרונות - מל ברוקס עשה סרטים כאלו, גם צ'רלי צ'פלין, אפילו ב'סיינפלד' התעסקו בשואה. אנחנו לא עוברים שום גבול, ואני גם יכול לספר שבעקבות הקטע פנו אלינו חברות הפקה שנכתוב ונפיק להם דברים".
אדגר, בחור בן 21 שמשרת בצה"ל, אחראי לסרטון "היטלר במשטרה" - התמרמרות של הפיהרר על התנאים שהוא מקבל במשטרה הצבאית. "אחרי שראיתי את 'היטלר מחפש חניה', החלטתי גם לעשות. זו הייתה הגרסה הכי טובה שיש, אז החלטתי לעשות משהו שיותר קרוב אליי ולאנשים שמשרתים איתי. בקטע עצמו הוא לא יוצא נורמלי, הוא מסלק אנשים מחדר, וחשבנו שזאת תהיה הזדמנות להיכנס בו עוד קצת".
אתה לא חושש שאנשים יחשבו שזה לא במקום?
"אין סיבה להיעלב - אנחנו צוחקים על הבן אדם ולא על מה שקרה איתו. הנושא עצמו אולי לא ראוי לצחוק, אבל הנקמה הקטנה שלנו זה להוציא אותו מטומטם".