שבוע מוזר עובר על קליקת צלמי הפפראצי: מספר צלמים מוכרים קיבלו בימים האחרונים פנייה מבחורה בשם שני, שניסתה לשדלם לצלם סלבריטאים אוחזים במשקה חדש, לדאוג שהצילום יוכנס לעיתונים או לאינטרנט ובתמורה - לשלשל לכיסם סכום כסף לא מבוטל: בין 2,000 ל-3,000 שקלים.
אלא שאותה בחורה, כך דיווח אמש אתר "אייס", משמשת בכלל כתחקירנית בתוכנית חדשה עליה עובד דב גילהר לערוץ 10, ששמה לעצמה מטרה לבחון את טוהר המידות והאתיקה של הצלמים. הפרשה התפוצצה כאשר אחד הצלמים עלה על הניסיון להפילו בפח ומנע את המשך התחקיר.
"הזמינו את הצלם בוצ'צ'ו לפגישה והוא קלט שמצלמים אותו דרך הטלפון הסלולרי", מספר אחד מצלמי הפפראצי המבוקשים בארץ, "הוא התעצבן ואמר לתחקירנית שהיא עשתה מעשה נבלה, פוצץ את הפגישה והלך. מאז הוא התקשר לכל הצלמים והזהיר שינסו להפיל אותם. בעקבות זה העברנו מסר לערוץ 10 שמה שהם עשו לא מקובל. ניסו להפליל אותנו בדרכים לא יפות, ומאוד נפגענו באופן אישי מעצם העניין".
למה בעצם לקחתם את זה אישית?
"כי מצד אחד הם מבקשים שנבוא לפרגן לערוץ 10 ולאירועים שלהם, ומצד שני הם עושים עלינו תחקירים. כשבערוץ 10 הפגינו נגד סגירת הערוץ, צלמי הפפראצי באו וצילמו, והעיתונאים סיקרו ותמכו במאבק. דב גילהר ביקש ממני הרבה בקשות אישיות לתוכנית שלו, וזה לא נעים שקולגות שלך מנסים להפליל אותך. אין שום בעיה לעשות תחקיר עיתונאי, להיפך, אני תומך בזה - זכות הציבור לדעת, ואם מישהו עשה פשע נוראי שיעשו בדיקה מקיפה. אבל כאן הכל היה חוקי, אין להם בשר. לשים מכשול בפני עיוור זה לא בסדר. זה לא תחקיר עיתונאי, זה זבל שבזבל. שיעשו אצלם בדק בית כמה תוכן שיווקי יש ב'הישרדות' ובכל תוכניות הערוץ. הם ירו לעצמם ברגל ואם זה ישודר, זה פותח חזית גדולה מאוד בעולם התקשורת".
בשורה התחתונה - התופעה שהם ניסו לחקור קיימת במציאות?
"הם עשו מזבוב פיל. הם ניסו לשכנע צלמים שלא מרוויחים מי יודע מה בעיתונים, לקבל כסף מזומן. גם אלי פנו - הם התחילו עם עניין הכסף המזומן, וכשלא הלך להם שאלו אותי אם אני רוצה תקציב עבור כל סלב, והציעו לי להציע לו 3,000 שקל כדי שישתה מהמשקה. זאת אומרת, שהסלב יידע שהוא מדגמן תמורת תשלום ומפרסם מוצר, במסווה של צילום פפראצי אותנטי ובלתי מתוכנן. אבל אין פה שום פשע נוראי. פונות אליי חברות ואומרות לי 'בוא תצלם עבורנו כל מיני דברים' וזה לגיטימי ומותר לי. אם זו תמונה מעניינת, זה מקדם את העיתון. אני מעדכן את המפיקה אם זה משהו שהוא יחצני בהגדרה, וזה שיקול של העורך אם להכניס את התמונה הזאת או לא. אני כולה צלם".
אושרי כהן: "לא מסכים להיות שלט פרסומי"
"אני לא מבין מה הבעיה", אומר צלם פפארצי אחר שמצלם בין היתר ל"ידיעות אחרונות" ול"וואלה". "אלה צילומי יחצ לכל דבר וזה לא משנה אם הציעו לי אלף שקל, אלפיים שקל או מיליון דולר. אם אנחנו מצלמים יחסי ציבור, אנחנו יכולים לצלם מה שאנחנו רוצים וכל עוד אני מוציא על זה חשבונית - שום דבר לא פסול".
זהו, שבתחקיר נראה שהצלמים קיבלו כסף מתחת לשולחן.
"ולכן זה פסול רק בשני מקרים - אם הצלם לא נותן חשבונית, או אם הצלם לא מיידע את העיתון שמוצר כזה או אחר שתול בתמונה בצורה מכוונת".
אין פה טעם נפגם? להחדיר מוצרים "כאילו במקרה"? זו פרסומת לכל דבר.
"אבל אני מצלם סלבס עם חולצה של ריבוק, נעליים של נייק, שרשרת של מעצבת ומשקפיים של פראדה - אין כזה דבר להימנע מפרסום. הכל זה יח"צ".
איפה עומדים הסלבס בכל העסק? האם הם שחקנים פעילים או משתתפים חסרי ישע? השחקן אושרי כהן טוען כי מעולם לא קיבל הצעה כספית מצלם פפראצי כדי להצטלם עם מוצר כלשהו.
"באופן טבעי, מה שקורה זה שחברות מסוימות מוכנות לתת מתנות כאלו או אחרות, בתקווה שבפעם הבאה שיצלמו אותך במקרה תהיה עם המתנה שנתנו לך", הוא אומר. "חברה סלולרית, למשל, תעדיף לתת לך טלפון מתקדם טוב ומבריק שלה, בתקווה שתהיה איזושהי תמונה שלך מדבר בטלפון. אבל אני לא מסכים להיות שלט פרסומי של מוצר כזה או אחר. אם קיבלתי מתנה מסוימת ויוצא שצולמתי איתה - זה במקרה, זה קורה בלי הבטחה ובלי שום תכנון".
קרה לך שצלם הציע לך 3000 שקל כדי שתחזיק ביד מוצר?
"עסקה כזאת? עסקת 'על המדרכה'? לא קרה לי ולא שמעתי שזה קורה".
"בחיים צלמים לא ביקשו ממני להצטלם עם מוצר כלשהו", אומרת עינב בובליל, "לא אמרו לי, לא פנו אליי, אפילו לא רמזו כלום. אבל אם אני נכנסת לחנות ואומרים לי 'קחי כמה בגדים שאת רוצה בחינם, רק נצלם אותך לעיתון הרשת עצמה - זה יש".
ואם היו אומרים לך 'קחי 3,000 שקל ותחזיקי איזה משקה', היית עושה את זה?
"3000 שקל? נראה לך שזה מה שאני שווה? אולי אם 'קוקה קולה' יפנו אליי ויגידו לי קחי מאה אלף דולר לפרסומת. אבל בשביל 3,000 שקל קומבינה ברחוב? בחיים לא".
"מי שלא רוצה להיות במשחק הזה - לא נמצא שם"
"יחסי ציבור הוא תחום מאוד קשה", אומרת אירנה שלמור, מנכ"ל משרד יחצי הציבור "שלמור תקשורת". "כבר בתנ"ך נאמר 'כי בתחבולות תעשך מלחמה', וזה נכון גם ליחידות דובדבן וגם לענף שלנו. אין הבדל גדול בין משרד יחסי ציבור ששותל מוצר ומזמין צלמי פפראצי, לבין סלב שמדווח לצלמי הפפראצי היכן הוא נמצא על מנת שיבואו ויצלמו. מבחינתי זה בדיוק אותו דבר: פה משרד יח"צ מקדם מוצר, ושם הסלב מקדם מוצר אחר - את עצמו. בשביל זה המציאו את מקצוע העורך, שתפקידו להפעיל שיקול דעת ולהחליט אם זה ראוי לפרסום או לא. הנאיביות כבר פסה מזמן מהעולם, אני נותנת קרדיט לאנשים שהם יודעים בדיוק מה הם עושים. מי שבאמת לא רוצה להיות במשחק הזה, לא נמצא שם".
והצלם? גם הוא סוג של עיתונאי, מבחינתו זה אתי?
"שהצלם יחליט אם זה אתי מבחינתו. אנשי יחסי הציבור בסך הכל עושים את העבודה שלהם, ככה עובדים בכל העולם ולא המצאנו כלום".
עורך העיתון "רייטינג", ירון טן ברינק, מסכים בהחלט: "צלמי הפפראצי לא המציאו את החלטורה. יש הרבה צלמים בכירים ונערצים שלא בוחלים בעבודות מסחריות, וכל עוד צלם בא ואומר לי 'שמע, נתנו לי ג'וב כזה וכזה, הנה התמונה - רוצה'?, אז אני צריך להחליט אם אני רוצה או לא. אצלי התשובה תהיה 'לא' ב-99 אחוז מהמקרים, אבל זכותם של צלמים לצלם גם דברים שנחשבים יחסי ציבור כל עוד יש שקיפות מלאה בינם לבין העורכים שלהם. מעולם לא נחשפתי למקרה שבו צלם ניסה להשחיל תוכן שיווקי בלי לידע את העורך שלו. חוץ מזה שכל צילום, פפראצי או לא פפראצי, מיחצן משהו".
אז אתה לא מוצא שום בשורה בתחקיר של ערוץ 10?
"אין בו בשורה גדולה. על מה התחקיר? שצלמי פפראצי מוכנים לקבל עבודות מבחוץ? הם פרילנסרים, ממה הם אמורים לחיות בדיוק, מהתמונה שהם מוכרים במאה שקל לעיתון? אפשר לעשות דבר דומה לעיתונאי - להציע לו 3,000 שקל, שבשביל הרבה עיתונאים זה יותר מחצי משכורת, ולבקש ממנו שיכתוב אייטם על גוף מסחרי וימכור אותו לאחד העיתונים שרף הכניסה שלו נמוך יותר. ברור שזה לא תקין, ברור שאפשר לנצל את מצבם הכספי הקשה של עיתונאים וצלמים כדי לנסות לשכנע אותם לעשות דברים שחורגים מגבולות האתיקה - אבל התפקיד של העורכים זה לשים לב ולא לתת לזה לקרות. חדשות 10, לדעתי, צריכים למצוא עיוורים קצת יותר גדולים כדי לשים מכשול בפניהם, ולא צלמים שמרוויחים 5,000 שקל לחודש".
מחדשות 10 נמסר: "אנחנו מזמינים את הציבור לצפות בתחקיר על צלמי הפפראצי כאשר הוא ישודר, ולשפוט בעצמו".