"בחיים לא בישלתי, אבל בשמונת החודשים האחרונים אני מרביץ פה בישולים. יצא ממני משהו. כל מה שאת רוצה אני מבשל. אני הבשלנית של הבית ואפילו לא ידעתי שאני כזה. אף אחד לא ידע. לא נעים לי לספר, כי לעידית (אשתו לשעבר) לא עשיתי עוף בתנור אפילו פעם אחת. זה לא הבנאדם שהיא הייתה איתו. זה מה שמעסיק אותי היום: איזה דג אני אקנה ואיך אני אכין אותו אחרי שדנה תגמור את הטור שלה".
כך מספר רן שריג, מיוצרי הסדרה "רמזור" ואחד מכוכבי "מחוברים", בראיון ל"ליידי גלובס" בגיליון "הטורפים את החיים" שמתפרסם השבוע.
על נטישת הבית ואשתו עידית מול המצלמה, אומר שריג: "קרה ביני לבין דנה משהו מהדהד, שאי אפשר להתעלם ממנו. הבנו שאנחנו רוצחים לבני הזוג שלנו את הזמן. הדברים התפוצצו בתקשורת בלי שתהיה לנו שליטה על זה. זה הכתם הגדול של חיי, שנפרדתי מעידית בפרהסיה. קרננתי אותה. אולי הייתי צריך לעזוב את 'מחוברים', ואז היה נפער חור בסיפור שלי".
מתי ידעת?
"כשיצאתי מדנה בפעם ההיא. כשרצינו להיפרד, גזרנו על עצמנו 48 שעות הימנעות, ואז ראינו שנינו שזה מוות. אני הרגשתי שאני מת".
"נגרם לי עוול בהתנפלות עליי", הוא אומר עכשיו, "אם היו מכירים אותי היו מבינים שאני בעצם אישה. אני מוקף נשים, אלוהים דאג להקיף אותי רק בבנות. ההוויה הנשית, הקסם הנשי, עוטף אותי, ואני מתחבר אליו הרבה יותר. אני רגיש ומתרגש. אני נורא מסודר, נקי. הדימוי שלי כבנאדם הרבה יותר וולגרי מכפי שאני בחיים. אני הרבה יותר עדין וחסר ביטחון. אני מוכן ללבוש חצאית בכיף, כי אני מרגיש מספיק גבר. אני בטוח בגבריות שלי. יש בי אישה".
מי היא האישה הזו שבך?
"היא מסוגלת לבכות בסקס. אף פעם לא נכנסתי עם אישה למיטה ויצאתי אותו דבר. זה ה'שייפ שיפטר' הכי חזק. זו השאיפה האמיתית שלי: השאיפה לאיחוד. נשים בגילאים שבין 40 ל-50 הן כל כך מיניות. ואז הפער מול הגבר גדל, כי יכולותיו יורדות".
אתה תכף בן 40.
"אני לא דוגמה טובה. יש גברים שעושים ספורט אקסטרים. אני, מה שמעניין אותי זה האישה שלי. אני חי בשביל הפעם הבאה שדנה ואני נעשה סקס. זה לא סקס בכלל, זה דת. הדבר הזה הוא קדוש".
צחקת מהמערכון עליכם בארץ נהדרת?
"שכבנו במיטה והמיטה עלתה באש. הרבה יותר ממה שקורה במערכון".
היית מת מהלך?
"הרבה זמן הרגשתי מת מהלך. השקר הפנימי מתקיים כשבני זוג מרשים לעצמם להסתפק בבן זוג שלא מתאים להם ואומרים לעצמם שזה בסדר, מכסים את כל הפחד. אם אתה חי, אתה במסע פנימי לנצח פחד אחרי פחד. אלה מעצורים שחוסמים אותך מלהגיד: 'זה אני. זה מה שאני אוהב'".
ומי אתה, באמת?
"הייתי אומר לך בנאדם כותב, אבל כרגע אני אפילו לא כותב ולא קורא. אנחנו שמונה חודשים יחד ולא הספקנו ללכת לראות סרט או ללכת לברים. אנחנו מתחילים לדבר והופ רואים שנגמר הלילה. עוד לא הספקתי לחזור לחיים".
עכשיו אתה נוגע בתמצית של החיים.
"השאלה אם אוכל לחזור לכתוב. אני כותב ספר עכשיו, כאמן יש לי צורך לברוח מההתעסקות בחיים הפרטיים שלי, אבל אני מרגיש שאין בי את הלהט. אני כרגע בלי הלהט.
"איפה המקום הזה שנהנים בו, איך נהנים? בסקס טוב זה באמת קורה, אתה מצליח להיפטר מהבמאי הפנימי, המעצור, מבקר המדינה שלך. אלה רגעי האושר. ישבו פה אורלי וילנאי וגיא מרוז. הם כבר שבע שנים ביחד, סימביוטיים. אנחנו יושבים איתם בקפה בשוק ביפו ומדברים. מעניין אותי איך שומרים את הלהט הזה. מתי פג התוקף של הלהט".
אתם שניכם אחוזי אימה שכל האקסטזה הזו תיגמר. אתה מנסה לשאוב עידוד מהמקרה של אורלי וגיא?
"אני מכיר הרבה זוגות שהם ככה (מחווה בידיו תנועה של אצבעות משולבות). אנחנו סימביוטיים, זה חולני. אני הולך איתה לעבודה, היא באה איתי לשידורים. אם יש לה פגישה, אני מחכה לה בחוץ. הבוקר רבנו כי היא לא קמה לכתוב את הטור שלה. הכנתי לה שלושה ספלי קפה והיא לא קמה. זה גם הפוך: כשאני הולך לשידורים היא מעירה אותי ומכינה אותי.
"אנשים אמרו לי: 'לא תחזיקו שבוע', 'זה סטוץ טלוויזיה'. הסיפור שלנו זה סיפור של טיפול. אני רוצה להראות שזה אפשרי. דנה ואני עם הבנות שלנו זה כמו מרי פופינס, הדבר האחרון שאת מדמיינת. יש משהו בגיל הזה, במקום הזה שאתה נפגש עם בנאדם שכל זמן שהוא שלך הוא כל כך יקר, בעל ערך ולא מובן מאליו. הדבר הראשון שחוזר כשמתאהבים הוא המוזיקה. כשהייתי עם עידית שמעתי מוזיקה רק במכונית, וגם זה כשהיא לא הייתה איתי, כי היא לא רצתה.
"הלכתי על נישואים עם עידית כי היא הצילה אותי ממקום מאוד נמוך בחיים. היא פשוט הייתה שם. ניסיתי איתה בכוח להרכיב משקפיים נורמליים, להרגיש באריזה משפחתית, כשבפועל היא הכי פחות מתאימה לי. מצאתי את עצמי מדבר על מרככי כביסה ימים שלמים".
התנתקת מהפייסבוק.
"היו לי 2,000 הצעות חברות, הבנתי שאני לא יכול להיכנס לשם. זה הפך להיות ציבורי מדי. האשמה שאנחנו חיים איתה היא בילט אין על האכזבה שאנחנו יוצרים במערכות יחסים. היום דופקים לך בדלת - במייל, בפייסבוק, ב-sms, בטוויטר - ולא תמיד אתה פותח. אתה - הזוגיות מתאימה לך?
"אני בנאדם שכל החיים דיבר בגוף ראשון יחיד, ופתאום זה נהיה גוף ראשון רבים. בתרבות המערבית אתה לא מגשים את עצמך בזוגיות. הגשמת ה'אני' זה בלהיות מנהלת בכירה גם אם זה אומר להיות מאהבת פחות טובה. דנה נראית עכשיו הכי כוסית אי פעם. אורגזמה נשית היא המייק אפ הכי טוב לאישה. לגברים יש פחד קמאי מהאישה, מהאינסופיות שלה".
אינסופיות?
"אחרי כל אורגזמה היא יכולה לגמור עוד פעם ועוד פעם, שעה שאצל גבר מדובר במוות קטן".
הראיון המלא - בליידי גלובס.
