בסוף השבוע שעבר הודיע יוסי ורשבסקי, המנכ"ל החמישי של ערוץ 10 ב-10 השנים האחרונות, על עזיבתו את התפקיד. במכתב שהוציא לעובדיו כתב כי אין הוא יכול להמשיך להתמודד בכל החזיתות למען המשך קיומו של הערוץ. ההחלטה שלו לעזוב דווקא עכשיו מהווה מסר קשה מאוד באשר לעתידו של הערוץ. הנה מספר שאלות שעולות מהמהלך הדרמטי.
למה דווקא עכשיו?
השאלה היא מתי היה הזמן הנכון לפרוש. ורשבסקי ראה בזמן כהונתו בת 4 השנים את הערוץ נסוג, מתקדם ושוב נסוג לסירוגין. באחרונה, כשנראה כי גם המשקיע המיועד יריב אלבז הולך ומתרחק, הוא נדרש לשורה נוספת של קיצוצים, הפעם בהפקות. הדבר הבהיר לו שיותר טוב כבר לא הולך להיות.
על-פי בעלי המניות, ורשבסקי התבקש על-ידם להישאר ולפי שעה סירב. אמש (א') יצא ורשבסקי לארצות-הברית לפגוש את רון לאודר, ולא מן הנמנע כי הוא יבקש ממנו להישאר בתפקידו למרות הכול. המילה האחרונה, אם כן, עדיין לא נאמרה.
מה יהיה עכשיו בערוץ 10?
הנה נתון מפתיע: חודש מאי היה המכניס בתולדות ערוץ 10. הערוץ מוביל ברצועת הפריים-טיים לפחות 3 פעמים בשבוע, בזכות שני להיטים ששוכבים אצלו זה זמן רב על המדף - "היפה והחנון" ו"הישרדות VIP".
על-פי ההערכות בענף, ערוץ 10 הרוויח בחודש זה בין 6 ל-7 מיליון שקל, לעומת הפסד של 15 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ואולם הכסף שנכנס מספק אותו אך ורק לטובת צרכיו התזרימיים של הערוץ - תשלום משכורות וחובות לספקים. כסף לפיתוח לא יהיה, והצעד הבלתי נמנע הבא יהיה ביטולן של הפקות וייתכן שגם אי-עמידה בדרישות הרגולציה.
כרגע, דירקטוריון הערוץ אמור לאשר פיטורים של 26 עובדים בחברת החדשות של הערוץ, שהם כ-10% מעובדי החברה. זאת כחלק מקיצוץ של בין 4 ל-5 מיליון שקל, שכולל גם קיצוץ של 15% בשכרם של 15 טאלנטים שמרוויחים יותר מ-50 אלף שקל בחודש. אלה כוללים גם מספר טאלנטים שמרוויחים יותר מ-100 אלף שקל.
המטרה העיקרית בגל הקיצוצים היא להבהיר למשקיע שאולי יבוא ואולי לא, שגם בערוץ יש רצינות. באותה מידה זה ניסיון להוכיח לבעלי המניות הנוכחיים שבערוץ עושים מאמץ ותורמים את חלקם.
בתוך כך אמור להתבטל החלק המגזיני של מהדורת החדשות של "השבוע" של יום שישי, אותו חלק "בעייתי" שמייצר תחקירים מציקים למי שאחראי לגורלו של הערוץ, וגם פינתו של דב גילהר "ביורוקרטיה" עשויה להתבטל.
באיזה מצב זה משאיר את הערוץ?
אל תסתנוורו מחמוקיה עתירי הרייטינג של אנה ארונוב - מצבו של הערוץ מזכיר יותר את מבנהו של משה פרסטר. החשש הגדול ביותר בערוץ מורגש בחברת החדשות של ערוץ 10. ורשבסקי היה הגב של חברת החדשות במובנים רבים ועזר לארגן אותה תקציבית מול בעלי המניות, בצורה כזו שגם תמשיך להתקיים כלכלית וגם תהיה חזקה, יחסית, עיתונאית.
התמיכה הזו נעלמה, וכיום אין כל חיץ בין חדשות 10 לבעלי המניות - שני גורמים שהמגע האחרון ביניהם הביא לפרשת ההתנצלות המפורסמת לשלדון אדלסון.
הקיצוץ, אפשר להיות בטוחים, יהיה בראש ובראשונה בחברת החדשות. זה יהיה קיצוץ בעל מרכיבים פופוליסטיים, על רקע הטענות על המשכורות המנופחות שם. חדשות 10 יהיו חלשות מאי-פעם, וכשהעיניים נשואות ללשכת ראש הממשלה, אנחנו לא צפויים לראות בקרוב את תחקיר ביבי טורס 2.
מעבר לכך, זה יהיה ערוץ ששני מנהליו הבכירים - המנכ"ל ומנכ"ל חברת החדשות - הם שניהם ממלאי-מקום. משמעות הדבר היא שאין קצה לקדנציה שלהם, ותנועה לא נכונה בעיני בעלי המניות יכולה מיד להביא לסיום תפקידם. בעלי המניות ובעיקר רון לאודר ובאי-כוחו שקודמו בדירקטוריון - אבי בלשניקוב ומיכל גרייבסקי - הם קברניטי הספינה כעת.
גם הטאלנטים יכולים להיות הרבה פחות נאמנים למערכת. בריחתו של יעקב אילון הייתה רק סימפטום למה שמרגישים כל היתר, שבאו ככוכבים ומאז רק הולכים ומוותרים על תנאים ותקציבים. בין המתלבטים העיקריים יהיה אפשר למצוא את אלון בן-דוד ואת עמנואל רוזן שכבר קיבלו את הגשת מגזין שישי, תפקיד שכנראה יילקח מהם.
במקרה שהקיצוץ אכן יגיע לתחום ההפקות, מיד אחרי שיירד הלוח האטרקטיבי הקיים היום, לא תהיה (שוב) אלטרנטיבה אמיתית לערוץ 2. על התוכניות שישודרו עוד שנה ושנתיים היה כבר צריך להתחיל לעבוד, ובינתיים נראה כי בעלי המניות לא ששים לקראת המהלך.
ומעל לכל עדיין מרחפת שאלת החובות למדינה - אותם 45-60 מיליון שקל שערוץ 10 מבקש לדחות או להמיר. כך או אחרת, הרשות השנייה תהיה חייבת לקבל החלטה בקרוב מאוד על גביית הכסף הזה ומניעת רישיון מהערוץ. בינתיים, עדיין לא נמצא מי שישלם את החוב, ובהיעדר מהלך בזירה זו, משמעות הדבר סגירה מוחלטת של הערוץ.
מה זה יעשה לתעשייה?
קיום משברי של הערוץ, גם אם לא סגירה, ישוב ויהפוך את ערוץ 2 למונופול, על כל המשתמע מכך. עיקר המשמעות היא גל צונאמי אכזרי שישטוף את תעשיית התוכן כולה, ומשמעותו פגיעה בחברות ההפקה וביוצרים. ערוץ 2 יוכל להוריד משמעותית את השכר בתעשייה, וגם בחדשות 2 - על כל תפקיד יהיו יותר דורשים. בה בעת, מחירי הפרסום יגאו, שכן הספוטים האטרקטיביים באמת יצטמצמו שוב.
מהן האופציות של ערוץ 10?
לערוץ 10 יש מספר אופציות שיאפשרו את קיומו. הראשונה שבהן היא סיוע של הממשלה בפתרון בעיית החוב של הערוץ למדינה, הכולל גם את דמי הזיכיון המגוחכים שאמורים להתבטל בסופו של דבר.
אתמול כתב ורשבסקי לראש הממשלה בנימין נתניהו: "למרות ההישגים והמקום שקנה בחיי היום-יום של ציבור רחב, ערוץ 10 נמצא במצב כלכלי קשה מנשוא, והכנסת משקיעים חדשים הנו הכרח קיומי עבור הערוץ. מטבע הדברים, המשקיעים החדשים מתנים את כניסתם לערוץ בכך שהמשאבים שיקצו יופנו לתנופה של הפקה ויצירה ישראלית בטלוויזיה... אני פונה אליך בבקשה שתפעיל את סמכותך וכובד משקלך על מנת לסייע במימושו המהיר של ההסדר".
בערוץ 10 מקווים שנתניהו ייתן סוף-סוף אור ירוק לאופיר אקוניס, על מנת שזה ירים את הצעת החוק לדחיית החוב של הערוץ או לביטול דמי הזיכיון - לכל הזכייניות.
מעבר לכך, אופציה אחרת היא מיזוג עם אחת הזכייניות האחרות, כשהעוגן הכלכלי האמיתי יכול דווקא להגיע מקשת, אם זו תבקש לעבור ולשדר מתוך ערוץ 10, שמוכיח את עצמו בימים אלה כפלטפורמה לא רעה בכלל. מהלכים כאלה אמורים להכניס משקיע נוסף לערוץ, או לפחות לגרום לבעלי המניות הנוכחיים למוטיבציה להשקיע עוד בערוץ.
ומה עם בעלי המניות הנוכחיים?
עם השלושה הקיימים, זה לא יעבוד כרגע. ארנון מילצ'ן כבר קרוב לשנתיים לא מביע אמון או עניין בערוץ. יוסי מימן הולך ושוקע בבעיות משלו ולא מזרים תקופה ארוכה כסף, ואילו רק רון לאודר הוא בעל המניות המתעניין.
אלא שגם לאודר לא יכול עוד, ולמרות הרצון הטוב שיש לו, כרגע להגדיל את השקעתו בערוץ יהיה לשים את כספו על קרן הצבי. למרות ביקור התנחומים שערך אצל ראש הממשלה, היחסים ביניהם עדיין קרים.
לאודר יצטרך בימים הקרובים להחליט האם יש לו טעם להמשיך ולהשקיע לבד, ולכן הוא צריך לראות את סדרת הקיצוצים האגרסיבית ולראות נכונות מהדרג הפוליטי.
ואז? יהיה טוב?
לא. כי שוק הטלוויזיה המסחרית לעולם לא יאפשר לחבריו להתקיים כהלכה ולשגשג במבנה הרגולטורי הקיים. ערוץ 10 הוא ערוץ שלא יכול היה להתקיים כשורה מיום היוולדו, שכן לא היה לו כל היגיון כלכלי בסדר הקיים לצד ערוץ 2 הגדול והמבוסס. ובכל זאת הוחלט להקימו מטעמי "פלורליזם", ועל כן יש מחויבות להמשכו.
בכדי לעשות זאת כיום, יש צורך בשינוי עמוק.
בראש ובראשונה צריך להקים את ברית המועצות. מצב כזה יפסיק את הפיאסקו שלפיו ממנים הגופים המפוקחים את הגוף המפקח עליהם. מעבר לזה, שר התקשורת חייב לאפשר את יציאתה לפועל של רפורמת הרישיונות, שתאפשר לגופי השידור אופק רחב כבר מהיום ולא רק משנת 2015. רפורמת הרישיונות תפרק את ערוץ 2 ואת ערוץ 10 לשורה של גופי שידור שיתחרו באופן שווה עם גיבוי מהגוף המסדיר, שיפקח בעיקר ערכית.
שורה של מהלכים אלה, לצד חקיקה שתשחרר את לפיתת הדרג הפוליטי משוק התוכן ותאפשר לבעלי המניות שלו להרוויח, תאפשר רק אז רווחה כלכלית וגם חופש עיתונאי ויצירתי.
