תארו לכם את שפרה או אלירז, רגע אחרי שחצי טון קונפטי נפל להם על הראש, הידיים שלהם עדיין מזיעות מהלפיתה של ארז טל ואסי עזר, אומרים כמה מילים לאומה ו... נכנסים שוב לבית לעונת אולסטארס שמתחילה 20 דקות אחרי נאום הניצחון של הקודמת.
מופרך? מטורף? לא אנושי? יכול להיות, אבל זה בדיוק מה שקרה לג'וזי גיבסון, זוכת העונה ה־11 והאחרונה של"האח הגדול" בריטניה.
רגע לאחר שגרפה 77.5 אחוז מדהימים מהקולות בגמר והתאחדה עם בן הזוג שהכירה בבית, ג'ון ג'יימס, הסכימה גיבסון להיפרד ממנו שוב ובעיקר, להיכנס שוב לבית בשביל Ultimate BB", עונת אולסטארס בהשתתפות כוכבי כל העונות. אבל ההרפתקה הזו הסתיימה מוקדם מהצפוי. ממש מוקדם. אחרי שלושה ימים היא החליטה לפרוש מהתוכנית וללכת הביתה.
מה קרה שם?
"האמת שלא הייתי צריכה להיכנס בפעם השנייה. נכנסתי עם אנשים מאוד מפורסמים. הרגשתי מאוד קטנה לעומת יתר הדיירים שהיו איתי. הם היו יותר מפורסמים, יותר יפים, יותר מטופחים. הם באמת סלבס! ואני הרגשתי לא בנוח, במיוחד אחרי שהתחילו להגיד לי בתוך הבית שג'ון ג'יימס בכלל לא אוהב אותי, שהוא דיבר עליי. ואני בכלל לא רציתי לשמוע את זה. ולכן החלטתי לצאת. לעזוב".
עכשיו אני אצלה בבית, ותודה למאה אלף הפאונדים, פרס הניצחון, שממנו תרמה אגב 20 אחוז לצדקה (נראה מישהו בארץ עושה את זה), שהביאו אותה עד הלום. הבית של ג'וזי מרוצף, שלא לומר מוצף, במתנות, מכתבים, אלבומי תמונות, גזירי עיתונים ופוסטרים - הכל באדיבות מעריצי "האח הגדול" שלא מפסיקים לחבק אותה גם שלושה חודשים אחרי שניצחה.
בארץ לא תראו דבר כזה. לא אני, שהגעתי רחוק בעונה שבה השתתפתי, ולא שפרה שניצחה באותה עונה, וגם לא אלירז - לא זכינו שהדוור יפרוק בביתנו משאית מלאה לאחר סיום העונה. מארבים ברחובות תל אביב? כן. חיבוקים, נגיעות וניתוח מקיף של מה עשינו טוב ובמה חטאנו? בהחלט. אבל בלונדון אנשים יותר אדיבים והם לא מושכים בחולצה, הם פשוט שולחים מכתב, מתברר.
רגוע אצלכם. בישראל זה מטורף. לא יכולנו ללכת ברחוב, אנשים ניגשו אליי כל הזמן, הפגינו המון אהבה, רצו לגעת ואמרו מה הם חושבים עליי בלי בושה.
"באמת? האמת שפה אנשים מצטלמים ומבקשים חתימה אבל אין קרבה פיזית, כמו זאת שאת מתארת".
כשג'וזי, בלונדינית עם עיניים כחולות ענקיות וחיוך רחב, מדברת איתי, אני קצת מצטערת שהיא לא השתתפה ב"האח הגדול" הישראלי. אולי זה הסווטשירט הוורוד, אני פשוט מרגישה שהיינו מסתדרות מעולה.
בין כל המכתבים והתמונות שממלאים את סלון דירתה השווה בשכונת צ'לסי היוקרתית - נוף לנהר התמזה והכל - מציץ עוד ראש בלונדיני. זה האוסטרלי ג'ון ג'יימס, חבר שלה (אל תתבלבלו עם השחקן מ"שושלת") אותו הכירה, כאמור, בבית "האח הגדול", שם הגיע כמעט עד הגמר.
שניהם משרים אווירה נינוחה ומלאת התפרצויות צחוק. היא בסקרנות הפטפטנית שלה, כאילו הייתה רוצה לראיין אותי ולא להפך, והוא עם הלוק של הגולש שתוקע מולנו סנדוויץ' ענקי. לפתע דפיקה בדלת. זה הצלם. הוא דוחק בנו לצאת אל הקור המזעזע שבחוץ בשביל להצטלם. בסוף הצלם מרחם עלינו ואנחנו יכולות לחזור פנימה. אללה ירחמו, כמה קר.
ג'ון נדהם לגלות שישראל אינה מדינת הלכה דתית ושתוכניות כמו "האח הגדול" משודרות בה. אני מסבירה להם שבישראל תעלה השבוע העונה השלישית ויש שם גם חיי תרבות, בילויים, מסיבות והתפרעויות כמו בכל מקום נורמלי. ג'וזי, אימפולסיבית כזו, ישר יורה: "אני חייבת לבוא לישראל!". ג'ון אומר שהמצב הביטחוני מדאיג אותו ומצנן את ההתלהבות.
זה קצת מעצבן אותי. קשה לראיין את ג'וזי. היא רק רוצה לקשקש ולשאול אותי שאלות על תל אביב. אני מסבירה לה לעומק את המושג "יאללה" ומנסה להשחיל כמה שאלות.
איך נכנסת ל"האח הגדול"? אני היססתי המון.
(צוחקת). "גם אני! גדלתי בבריסטול ובגיל 14 עזבתי את הבית לגור בחווה של דודה שלי. ואף פעם לא חשבתי בכיוון הזה. יום אחד היו אודישנים באזור שלנו וחברות שלי לקחו אותי איתם להיבחן. זה היה כל כך מקרי! אני עדיין לא מאמינה איך זה קרה".
אני עדיין לא בטוחה שזו הייתה חוויה חיובית עבורי. מצד אחד היה מדהים, מצד שני סבלתי שם.
"באמת?", ג'וזי פוערת את העיניים הכחולות שלה בתדהמה. "בשבילי זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לי".
תסבירי.
"בלי זה, בחיים לא הייתי יכולה להרשות לעצמי לגור בדירה המדהימה הזו בלונדון ועוד כל כך הרבה דברים. חוץ מזה שבשבילי היה כיף בתוך הבית, היה רגוע ושקט לי עם עצמי".
איך אפשר להיות רגוע בתוך הבית? אני טיפסתי על קירות.
(צוחקת). "אני מבינה, אבל בשבילי זה היה חופש מהמציאות שלי. לקחתי את התקופה הזו כחופש. להיות מנותקת מהכל ורחוקה מהכל. לא ממש עניין אותי כל הדרמות בתוך הבית".
ג'ון מרגיש צורך עז להתערב בשיחה ופולט: "לא היה אכפת לה מכלום. אנחנו היינו רבים ומשתגעים מעצבים והיא הייתה שוכבת בחוץ, רגועה. בגלל זה האנשים אהבו אותה".
אז זה מה שאני הייתי צריכה לעשות כדי לנצח? פשוט לא להתערב יותר מדי?
"כן. נכנסתי להרפתקה הזו בשביל הכיף שלי. ואם הייתי מרגישה שלא טוב לי, הייתי קמה ועוזבת".
כשחקנים ג'ון וג'וזי היו שונים מאוד. בעוד היא, כאמור, הייתה אי של קוליות ואיפוק בתוך הנהר השוצף של המתמודדים, הוא היה נרגן ובכיין. מזכיר לכם מישהי?
איך שאני מספרת להם שאני הצטיירתי בתוכנית כבכיינית המפונקת, שכל דבר קטן גורם לה לרצות לשבור את הכלים ולחזור לעולם האמיתי, הם מתפרצים לתוך דבריי וג'וזי אומרת: "או מיי גוד, את בדיוק כמו ג'ון. הוא איים כל רגע שיעזוב את הבית". אני מספרת להם שהליהוק ב"האח הגדול" שלנו ייצג המון קבוצות שמרכיבות את החברה הישראלית: ערבים, אשכנזים, מזרחיים, דתיים, חוזרים בשאלה, הומואים וכו'.
אנחנו מדברים על הדינמיקה שזה יצר ועל הוויכוחים האינסופיים שהתעוררו בעקבות זה. "גם אצלנו היה הומו", מהנהנת ג'וזי, "ואני נחשבתי לבחורה הכפרית, אבל אני ממש לא חושבת שזה מתקרב למה שאת מתארת אצלכן מבחינת הגיוון".