"פשוט הגיע הזמן שעיתונאים סוג ז' יפסיקו לזרוק רפש לשם זריקת רפש. יש ביקורת עניינית, אני בעד, מבינה שאתה נתון בעין הציבורית לטוב ולרע, אבל כאן יש גבולות. הבעיה שאלו שחוטפים את הלכלוך נוטים לשתוק לא לפתוח חזיתות, ואז הירונלונדונים העלובים ממשיכים להוציא את מרמורם ותסכולם בתקשורת. מספיק לשתוק".
למה פתחה ג'ודי את הפה? כי לונדון, במהדורת שישי של מיקי רוזנטל, קרא "סתם פרחים" לכל מי שנכח באירוע בר המצווה של אלון מוזס ניר שלום (ככל הנראה, כרגע הילד הפופולרי בכיתתו).
ולעניינים קצת פחות פרחיים: כוכבת הפורנו מספר אחת בהולנד נקראת בובי עדן. בטוויטר היא עקפה את הדוגמנית הפרגוואית שהבטיחה לרוץ ערומה, והודיעה שתמצוץ לכל עוקביה אם הולנד זוכה במונדיאל. בסוף ספרד זכתה.
בזירת התקשורת, דפנה לוסטיג וגיא זהר נכנסו לחילופי דברים משמימים. במקביל הודיעה רונה קופרבוים מידיעות אחרונות על חופשה תמוהה של שלושה חודשים מהעיתון, ללא דד-ליינים. הדר טורוביץ' מפנאי פלוס חזרה לטוויטר רק כדי לעשות ספוטד בינוני בתחילת החודש לשחקנית ציפי מור. מורן לביא, מלכת הטוויטר, מודחת מראשות קפה "התחתית" ברחוב לינקולן.
מאיה קרבט מ"קשת" נתקלה ראשונה בפסל הגדול של אשת לוט. בערוצי הטלוויזיה המזרח תיכוניים: ליאור פרידמן מעלה תמונה של חגיגות סיום המונדיאל בחדשות 2. מעבר לנהר הליטני, בלבנון, אשת CNN ערביה מפוטרת בגלל טוויט מפרגן לחיזבאללה.
לינדזי לוהן מצייצת על זכויות אדם אחרי גזר הדין שקבע שעליה לרצות 90 יום בכלא. מתברר שלחברתה הישראלית אילת אנשל יש טוויטר, והוא די חם. השאלה אם תצליח להחזיק מעמד ולא לבגוד בלינדזי בזמן המאסר, עם חברתה שלה ליאנה לוי, אותה אחת שאחראית על זיכרון הנעורים שלה מארומה. כמו כן, מגישת גיא פינס לירון ויצמן הייתה רוצה להיות אילת אנשל ליום אחד.
הכתבנית מיכל רונאל עוקצת את כתבת גלריה מיכל פלטי, שקראה ליוטיוב ברצינות "אתר שבו מועלים לרשת סרטונים קצרים של גולשים בכל נושא". בהמשך מספרת מיכל על שיטת סידור הארון המיוחדת המאפשרת לבויפרנד ללבוש קודם כל את החולצות המועדפות עליה.
פינת הספוטד: בלוגר הקולנוע יאיר רווה מזהה את אימו של הבמאי שי רינגל בפסטיבל ירושלים, תמיר כהן מאבחן את עצמו בערוץ 10, הגר אפריאט רואה את ראש עיריית חיפה במסעדה היקרה במושבה הגרמנית. במרכז, ניצן הרמן קולט את גל אוחובסקי ב"כסיף". הדס ריבק עושה שישי במלון מונטפיורי לצד פפשודו, שי מקובר, תמי ליטני ודב אלפון, לא כולם באותו שולחן.
יאיר קובייקו רושם את תומ"ש ושלומי סרנגה יושבים בנפרד בקפה מסריק, רונה קינן כמעט נדרסת באזור הבורסה, על ידי קרין אלדאה. כתב חדשות 10 אור הלר ובעל הטור בגלובס דרור פויר נתפסים מחוץ לבית מעריב, מישהי בשם אורית טווית מדווחת על שני תרנגולים בדרך משה דיין.
חצי ק"מ משם, מורן שריר עושה ספוטד לכותב המדור - מצרפת את המשתתפת הצעירה והעדיין אנונימית של "מחוברות 2". עדכון: מותר לכתוב ספוטד רק אם, למשל, ראיתם את עוז זהבי עם יגאל תומרקין, לא אם *שמעתם* על הפגישה ביניהם. לחילופין אפשר גם לשקר, אבל לשמור על גרסה ברוח "תפסתי אותו" ולא "קראתי עליו".
רדיו חדש נפתח בתל אביב בשם "תדר". זה כולל בר חדש מול בית הכנסת הגדול ועמוד בטוויטר, כמקובל.
יזם הטוויטר ג'ף פולבר קבע את "ועידת 140" שלו בדיוק בזמן מסיבת הטוויטאפ השנתית בניהולה של שדכנית הטוויטר יעל בארי. כתוצאה מכך נוצרו חיכוכים שונים ופוסט רוגז בבלוג "1938 מדיה" תחת הכותרת "פולבר אומר פאק יו לקהילת הטוויטר הישראלית".
בניו יורק טיימס אסור לכתוב את הפועל "טוויט" בהוראה. מילים וביטוים שונים שהחליפו אותו: "העלה פוסט", "הצטרף לדיון", "כתב", "ציין", "העלה שאלה", "הוסיף".
תיקון: סאשה גרצן, שאחראית על טוויט השבוע שעבר, לא לומדת במכללת נתניה אלא באוניברסיטת תל אביב.
טוויט השבוע שייך לאשת התוכן רחלי רוטנר: "יחצנים שמסיימים את המייל ב'תודה מראש על טיפולך המסור'. בטח, טיפול מסור בשיט יחצ"ני משמים זה אני. מיד מבטלת את כל התכניות וחוגרת את הסינר".
פינת הדילמה והפתרון: איך אפשר לזהות הורים בטוויטר? הפתרון: אם כל הציוצים שלהם מדווחים על מעבר בין בריכה לבריכה, למשרד אדלר-חומסקי, לסביון, לאצטדיון האתלטיקה של הדר יוסף - זה זה. דוגמה.
צוחק מי שמצייץ אחרון, XOXO.