דנה ספקטור הבינה שהיא בכל זאת אמא לא רעה. ליאת בר און למדה לחייך. וחנה רטינוב החליטה שהיא כבר לא מפחדת מאהבה. הכוכבות של "מחוברות" סוגרות עונה ומנסות להסביר איך המסע הקיצוני הזה שינה אותן. ראיון פרידה
זהו, זה נגמר. תשעה שבועות של שיכרון חושים, של גירל פאוור ברמה גבוהה, מגיעים לסיומם. תיכף יגיעו הגעגועים. איך נמשיך מכאן? לא ברור. הבנות של "מחוברות" דווקא לוקחות את הפרידה באיזי. לכם אולי יהיה קשה בלעדיהן אבל מבחינתן זאת דווקא הזדמנות טובה להתעטף בקצת שקט, קצת אנונימיות מבורכת. לפחות לשבועיים הקרובים. לא שהן היו מוותרות על החוויה, ממש לא. גם הן מודות שהחשיפה הטוטאלית, הצפייה בחומרים שיצאו מתוכן והתגובות מסביב הצליחו לשנות אותן. עד כמה בדיוק? שאלה טובה.
"אתה לא משתנה פתאום, אתה רק מבין"
דנה ספקטור, ללא ספק כוכבת הסדרה, עדיין מתמודדת עם כמויות מסחריות של קומפלימנטים ואהבה ומצד שני עם ביקורת קשה. "אני המומה מציפיות החברה בעניין האמהות", היא מסבירה, "הופתעתי לגלות כמה המדינה שלנו טוטאלית בנושא הזה. לכולם יש אימא תרזה בראש וכך האמהות שלהם מוגדרת. אם יש סטייה קלה זה מערער ומפרק להם את כל החלומות. אז אני רוצה להגיד לכל אותם גברים ונשים: אמא שלכם לא נהנתה כל הזמן שהיא גידלה אתכם, גם לה היו חלומות ובעיות, צר לי לנפץ את האשליה הזאת". היום את אמא אחרת מזו שהתחילה את הסדרה? "אני נהנית מהאמהות שלי, אני נהנית ממאיה. יש לי רק שנתיים ניסיון, אני עדיין מתלמדת. זה כמו נהג חדש שעדיין מסתובב עם ל'. מנהג חדש לא מצפים ליותר מדי, אבל מאמהות מערכת הציפיות מתחילה ברגע שהן יולדות. אבל הסדרה גרמה לי להבין שאו.קיי – כבר אמרו שאני אמא רעה שלא אכפת לה מהבת שלה, לכן אין כבר ציפיות. ברגע שנטרלתי את העניין הזה הפכתי ליותר טובה". מה הכי הפתיע אותך במהלך העשייה והצפייה בעצמך? "את רואה את עצמך ופתאום מבינה שאת לא כזאת מעניינת כמו שחשבת, שאת לא אמיתית כמו שאת חושבת ושאת לא דמות מסרט של אלמודבר. אם עד היום חשבתי שקל לחיות איתי היום אני מבינה שלא ממש. אבל גם אל תשכחי שכל מה שראית הייתה זווית הראייה שלי, אם אלכס נראה בן זוג נפלא זה כי כך אני רואה אותו. וזה באמת נכון". מה באמת הבנת על הזוגיות שלך? "שיש לנו זוגיות טובה. בסדרה נוצר רצף של כמה מריבות שלנו, בפועל אנחנו לא רבים כל כך הרבה, אבל כשעורכים ומכניסים לתכנית החיים נראים אחרת. אנחנו זוג טוב שגם יודע לריב". אפשר להגיד שהסדרה שינתה לך את החיים? "שינוי קטן. אתה לא משתנה פתאום, אתה רק מבין. היה שבוע אחד, שבוע הנעליים הפתוחות, בו עברתי ללבוש קרדיגן ונעליים פתוחות ושידרתי שעכשיו אני רגועה ואחרת. זה עבר אחרי שבוע". היית חוזרת על זה? "בהחלט. קשה להגיד שזה משהו שמתחרטים עליו. קיבלתי כל כך הרבה ואהבה רבה מאנשים. אי אפשר להתחרט על דבר כזה".
"היום אני אדם חייכן"
ליאת בר און התחילה את דרכה בסדרה כרווקה בת 36, די מרירה, שנורא רוצה לגור בתל אביב, לפתח קריירה, להכיר גבר ולעשות ילד או שניים תוך תלונות על כמה החיים לא מלהיבים. רגע אחרי שעלתה הסדרה היא החליטה לסגור את הבלוג שלה, "דודה מלכה".
"סגרתי את הבלוג בזכות התכנית", היא מודה, "היא גרמה לי להבין שדודה מלכה נפחה את נשמה וטוב שכך. הדמות מתה, לא ליאת ולא הכתיבה שלי". איך היה לראות את עצמך על המסך? "ראיתי את עצמי כמו שהצופים ראו אותי. מרירה, כועסת, לא חייכנית, רווקה פולניה ומעצבנת. עם הזמן, תוך כדי הצילומים ותוך כדי צפייה למדתי והבנתי מה זה בעצם להיות עם ליאת. וזה דבר שגרם לשינוי משמעותי בחיים שלי. היום אני אדם חייכן". התגובות מאנשים בהתאם? "לגמרי. תגובות מקסימות. כולם מפרגנים, ברור שיש כאלה שלא אוהבים את הדמות שלי. מן הסתם, גם אני לא אוהבת את איך שהייתי בהתחלה, אבל מהם אני לא שומעת. יש לי 250 בקשות חברות בפייסבוק, הכל מרווקות שכותבות לי שאני מדהימה. זה סך הכל קול שלא נשמע עדיין. אף אחת לא נשקלה מול כל העולם, הראתה בולמוסים, עצבים ומרמור. וזאת האמת, הן אומרות לי. למזלי, אני כבר לא שם". ואללה? התחלת למגנט גברים? "לא אשקר, יש לי הרבה מחזרים. אבל מאז ג'וני לא יצאתי עם אף אחד ואין לי כוונות כרגע. אני לא מתאבלת, אני פשוט לא רוצה. הייתה לנו אהבה בלתי אפשרית אבל אני רוצה לזכור את הרגעים האמיתיים שהיו לנו. את ג'וני. זה בעצם מה שיפה ב'מחוברות', שהיא מביאה את האמת, לא לכולם יש הפי אנד בחיים. אז אין לי דובדבן על הקצפת כתוצאה מהסדרה, אבל למדתי המון". ומה עם הקריירה? נראה לך שהסדרה תמנף אותה? "אני מקווה. הייעוד שלי הוא לכתוב. להיות אדם כותב ולהתפרנס מכתיבה. החלום שלי הוא טור אישי נקרא וטוב. וכרגע אני במו"מ עם כמה מקומות". קריירה, אהבה. נשאר רק הילד. "לא כרגע. אני לא מוותרת על החלום להקים משפחה רגילה. עם בן זוג. אני לא מוכנה להתאבל על הרעיון שאעבור את זה לבד, בלי בן זוג שיכיר את הילדים שלו. אבל את יודעת, השעון מתקתק". היית חוזרת על זה? "אין סיכוי. זו עבודה סיזיפית ומתישה. זו חוויה מדהימה, אבל היא חד פעמית".
מחוברות. חוויה חד פעמית
"אנחנו חולים עלייך, חנה"
בין ארבע הנשים הבוגרות אי אפשר לפספס את חנה רטינוב המבריקה והנוגעת ללב בת ה-16 מחולון. אומרים עליה שהיא הכוכבת האמיתית של הסדרה, שהדמות שלה טראגית, שהיא מציגה באופן מרהיב את קשיי ההתבגרות ואת קשיי העלייה. חנה, לעומת זאת, לא מתעניינת במה שאומרים עליה. "אם יש משהו שלמדתי מאמא שלי, זה לא להתייחס למה אומרים עליך כל עוד אתה הולך עם האמת הפנימית שלך. וזה מה שאני עושה", היא פוסקת. ועדיין, צריך אומץ כדי להיחשף ככה.
"ההפך. בגיל הזה לא חושבים מספיק, תמימים מדי ואומרים כן על הכל. החשיפה הזאת לא הפתיעה אף אחד מהסביבה שלי. החברים שלי מכירים אותי ומבחינתם שום דבר לא השתנה, אני חנה". ולא בסביבה הקרובה שלך? "סה"כ התגובות טובות אבל אני לא מרגישה שינוי משמעותי. יש הרבה הצעות מבנים, אנשים ברחוב עוצרים אותי ומבקשים חתימות. הרבה גם צועקים לי 'אנחנו חולים עליך, חנה'". אומרים שאת הכוכבת של הסדרה. "שמעתי את זה, אבל אני לא חושבת שזה נכון. אולי בגלל שלא צפיתי בכל הפרקים. אבל ילדים וכלבים תמיד גונבים את ההצגה, לא? תראי, כל אחת בסדרה מדהימה וכל אחת תורמת להצלחה שלה. מירי מדהימה, דנה מדהימה, ואני לא רואה אפשרות לסדרה הזאת בלעדיהן. וגם בלי ליאת וזרוב". אוקיי. ועכשיו לשאלה המותחת, היחסים בינך לבין אנגלינה יפגעו בגלל הבחור? "היא פה איתי עכשיו, נראה לך שנפסיד את החברות שלנו בגלל בחור? הנה גם היא צועקת ברקע, את שומעת אותה? היא צועקת 'פאק הים!' הוא לא יצליח להרוס חברות של כל כך הרבה שנים. פאק הים ופאק כל הבנים. טוב, אולי לא כולם". אז מה בסוף – מתאהבים או לא? "מתאהבים, מתאהבים. אי אפשר להימנע את זה ואי אפשר לשלוט בזה, זה פשוט קורה ואיך דרך להילחם בזה". יש סיכוי שנמשיך לראות אותך על המסך? "יש כל מיני הצעות. אני כרגע לא מתעסקת בזה ולא יודעת. מה שכן, זה כיף ואני נהנית מזה כרגע, אבל בעתיד, כקריירה – אני רוצה להיות מאחורי הקלעים, עורכת או בימאית. ממש לא בפרונט כשחקנית".
רטינוב. ילדים וכלבים תמיד גונבים את ההצגה, לא?
"מחוברות" משודרת מדי ערב ב 21:30 ב HOT3. פרק הסיום ישודר בחמישי הקרוב, 3.9
