השחקנית נטע שפיגלמן (26) היא התגלית החמה של תיאטרון גשר, שבימים אלה שבה לקדמת הבמה בגרסה החדשה שביים יבגני אריה לקומדיה הקלאסית "טרטיף" מאת מולייר. זוהי הופעתה הראשונה של שפיגלמן בתפקיד חדש מאז פופצ'ה חרופצ'ה, גיבורת הקומדיה השחורה של חנוך לוין. תפקיד שהקפיץ אותה ממעמד שחקנית מקהלה ותפקידי משנה ("וריאציות לתיאטרון ותזמורת", "הבן הבכור") למי שמסוגלת לשאת בקלילות על כתפיה דמות מרכזית ולגלם אותה בוירטואוזיות שהעניקה לה את פרס השחקנית המבטיחה בטקס פרסי התיאטרון של השנה שעברה.
ב"טרטיף" מגלמת שפיגלמן את אלמייר, אשתו החסודה של ארגון העשיר אך אטום, המכניס לביתו נוכל ממולח בשם טרטיף המתחזה לאיש דת אך בפועל זומם לגזול את רכושו. אלמייר היא נקודת התורפה היחידה של טרטיף, המאוהב בה, ובסופו של דבר גם זו החושפת את פרצופו האמיתי. כמו בהופעתה ב "יאקיש ופופצ'ה" גם בהופעתה הנוכחית שפיגלמן מסתתרת מאחורי איפור כבד ופאה גבוהה וספק אם מישהו יזהה אותה בבגדי חולין. כלומר, חוץ מפרט אחד בהופעתה אותו קשה להחמיץ.
מה הגובה שלך? יש שמועות הטוענות שאת מגיעה ל 1.80 מ'.
"לא, לא. אני רק 1.74 מ', אבל הגעתי לגובה הזה בגיל 12. אין הסבר. יש לי תמונה עם אמא שלי, מכיתה ה', ואני כבר יותר גבוהה ממנה. כל כינוי אפשרי הדביקו לי בילדותי. 'טאווילה', 'ג'ירפה', 'עמוד חשמל'. לקח הרבה זמן עד ששאר המחזור שלי התחיל ליישר איתי קו מבחינת הגובה".
היא נולדה וגדלה בירושלים ובגיל 14 הלכה לחוג דרמה. מאז לא עזבה את המקצוע כאשר התקבלה לתיאטרון צה"ל, המשיכה לסטודיו לאמנויות התיאטרון של יורם לוינשטיין עד שהגיעה לתיאטרון גשר. "לא היו לי לבטים או עצירות בדרך. למעשה, הכישלון היחסי היחיד שלי היה כשלא קבלו אותי לסטודיו של ניסן נתיב והתגברתי על זה מזמן", מודה שפיגלמן.
בין לבין הספיקה גם לקחת חלק בסדרת הילדים "דאוס" בערוץ הילדים שהשאירה לה טעם של עוד למסך הקטן והגדול. "אין ספק שהחשיפה שהטלוויזיה נותנת היא עצומה", היא אומרת, "בזכות 'דאוס' ילדות קטנות התחילו לבקש ממני חתימות ברחוב ולהגיד שהן מעריצות אותי. אפילו טקס פרסי התיאטרון ששודר בטלוויזיה, בו היו לי כמה שניות מסך כשנשאתי את נאום הזכייה, הוביל להדים שלא קבלתי גם אחרי עשרות הצגות של 'יאקיש ופופצ'ה'. אז כן, אני מקווה שיהיו בעתיד הצעות לתפקידים גם בטלוויזיה ובקולנוע".
הרגשת שפופצ'ה זה התפקיד שיפרוץ לך את הדרך?
"אף פעם אי אפשר לנבא מראש איזו הופעה תוביל לאן, אבל אפשר לסמוך על חנוך לוין שייתן לשחקנים במחזות שלו הרבה בשר. אני זוכרת שעבדתי קשה על תפקיד חרופצ'ה פופצ'ה, ורציתי מאד את פרס השחקנית המבטיחה. אני יכולה רק לשמוח שזה אכן קרה".
רצית להגיע דווקא לתיאטרון גשר?
"חשבתי שזה התיאטרון הרפרטוארי הטוב בארץ מאז ראיתי בו את ההצגה 'העבד', אבל לא העזתי אפילו לקוות שאגיע לשם מיד אחרי הלימודים. יבגני אריה ראה אותי מופיעה בהצגה בסטודיו וזימן אותי לאודישן".
כלפי אלמייר, הדמות שאת מגלמת ב"טרטיף", הרגשת אהבה דומה?
"כששמעתי שמעלים את המחזה הזה רציתי את תפקיד דורין, המשרתת, אבל הוא הלך לחנה לסלאו. את אלמייר לקח לי קצת זמן להבין. במיוחד את ההכנעה שלה בסצנה הראשונה מול טרטיף. לא הבנתי למה היא לא מורידה לו סטירת לחי כשהיא קולטת שהוא מנסה לפתות אותה, אבל אז הפנמתי שהיא לא ישראלית. היא צרפתייה ממעמד גבוה, וחנכו אותה לצניעות ולנימוסים טובים. עובדה שכאשר היא מחליטה לנקום בו היא חזקה ומתוחכמת מאד".
"אני ואלכס עבדנו יחד בחזרות להצגה בשם 'החייל האמיץ צ'ונקין', וכבר אז ליהקו אותנו כבני זוג. זו הפקה שעבדנו עליה חודשים, אבל משהו שם לא התיישב טוב ומנהלי גשר קבלו ברגע האחרון החלטה אמיצה לא להעלות אותה ולהציע לנו את 'טרטיף'. יש לי כימיה נהדרת עם אלכס, ולמרות שאני בטוחה שאת הקהל זה מצחיק לראות אותנו יחד, אני חייבת לומר בשיא הכנות שאנחנו כבר מזמן לא שמים לב לזה. אני בטוחה שכילד אלכס ספג הערות על הגובה שלו לא פחות משאני ספגתי הערות על הגובה שלי. מגיע שלב בחיים בו זה כבר לא נוגע בך".
מה את יכולה לספר על התפקיד הראשי הבא שלך בתיאטרון גשר, במחזה "עשר שניות"?
"זה פרינג' בחממה של תיאטרון רפרטוארי. מחזה מאת הצ'כי איגור באוארסימה, שאני והשחקן אורי יניב עובדים עליו כבר כמה חודשים. בהתחלה יבגני אריה היה מגיע מדי פעם לחזרה, נותן הערות ומאשר לנו להמשיך. בשלב מסוים הצטרף אלינו הבמאי רועי רשף ואנחנו כבר בהכנות מתקדמות לעליה ב-19 ביוני. זה סיפור על בחור ובחורה המתחברים לצ'ט באינטרנט ומחליטים להיפגש על צוק מעל פיורד בנורווגיה כדי להתאבד יחד בקפיצה למים. מה שבטוח, פעם ראשונה מזה הרבה זמן שאני מגלמת מישהי הצעירה ממני, כי הגיבורה במחזה בת 20. גם אופיע סופסוף כמו שאני נטו. הפעם יזהו אותי כשאצא מהאולם".
"טרטיף" יחזור לבמת תיאטרון גשר ביום רביעי, ה-3 ביוני בשמונה וחצי בערב.