דני לשמן, האחרון בשרשרת הסלבס שהקפיאו קריירה לטובת לימודי משחק, פוצח עכשיו כתלמיד שנה ג' בסטודיו של יורם לוינשטיין, בהסתערות מחודשת על השוק בקומדיה השחורה "בילי רגל עקומה" מאת המחזאי האירי מרטין מק'דונה בתרגומו של דורי פרנס ובבימויו של רועי מליח רשף. "תמיד ידעתי שארצה לשחק בתיאטרון, ותמיד ידעתי שארצה ללמוד", אומר לשמן. "בטלוויזיה אתה עוד איכשהו יכול לעבור עם נתונים טבעיים ויש לך גם כמה טייקים לכל סצנה אם משהו לא מצליח בניסיון הראשון. על הבמה אי אפשר לזייף. מה שלא יצליח לך מיידית אבוד, ולמרות שהיו לי הצעות מפתות בזמנו החלטתי לשים הכול בצד לשלוש שנים כי ידעתי שלטווח הארוך זה ישתלם לי יותר".
לשמן הפך לפני חמש שנים לאליל נוער במשרה מלאה, כשלוהק לצוות סדרת הלהיט "השמינייה" בערוץ הילדים בה גילם את דורי פיינגולד, החנון חולה הסוכרת והמומחה לאלקטרוניקה. הסדרה הפכה קרש קפיצה לקריירות המשגשגות של עדי הימלבלוי, דון לני גבאי, הילי ילון ומיכאל אלוני. "בילי רגל עקומה" בכיכובו הועלה לפני כמה שנים בהצלחה בתיאטרון גשר תחת השם "כולם רוצים להוליווד". אז גילם אלון פרידמן את בילי קלייבן, נער יתום ונכה מלידה, החי עם שתי אחיות מזדקנות שאמצו אותו ביישוב המערבי ביותר באירלנד: האי אינישמאן. את חייו השוממים מאירה יום אחד התקווה שצוות הפקה הוליוודי, שהגיע לאי הסמוך לצלם סרט, יציע לו תפקיד.
"בילי יודע, בליבו, שהמאבק שלו חסר סיכוי אבל הוא עדיין מוכן להקריב הכול כדי להצליח", אומר לשמן, "זה מחזה מדהים בעיני, אבל אני לא רואה בבילי תפקיד ראשי. זה באמת אנסמבל קאסט, וכל דמות היא עולם ומלואו. לא ראיתי בזמנו את ההצגה בתיאטרון גשר, ואני שמח שיצא ככה כי אני מגיע לתפקיד ממקום נקי ובלי ההשוואות לאלון פרידמן שהוא שחקן ענק בעיני. מה שכן, פגשתי את אלון במקרה לפני כמה ימים והוא סיפר לי שהחזרות למחזה היו אחת החוויות שהכי נהנה מהן בתיאטרון. גם הזמנתי אותו לצפות בגרסה שלנו והוא הבטיח להגיע".
איך התמודדת עם הפן הפיזי של התפקיד?
"זה קשה. עד עכשיו יש לי כאבים בכל הגוף אחרי יום חזרות. בילי חייב להיות מעוות פיזית, כי על פי המחזה הוא משותק מלידה, אבל בטקסט לא מפורט עד כמה. בתחילת החזרות עשיתי אותו הרבה יותר מוקצן במגבלות התנועה ובעוויתות, אבל אז אני ורועי מליח רשף הבמאי התחלנו להוריד במינון כי לא רצינו שהקהל יחשוב שבילי גם מפגר. להיפך, הוא הרי מאד אינטליגנטי. זה חבל דק ללכת עליו, ואני חייב להיות מודע לכל תנועה כדי שהדמות תעורר אמפטיה ולא גיחוך".
אלמנט הרכילות, שאתה זוכר מן הסתם היטב מימי "השמינייה", הוא מרכיב חשוב במחזה.
"אישית סבלתי הרבה פחות מצלמי הפפראצי ומאייטמים במדורי הרכילות, לעומת עדי הימלבלוי למשל, אבל אני יודע איך העסק עובד כמי שהביט בו מהצד אבל מקרוב. וכן, יש הרבה דמיון. המחזה מתרחש באי קטן, בו כולם מכירים את כולם ומרכלים על כולם, והדרך בה מתנהל הרכלן המקומי ג'וני פאטין-מייק (תפקיד נפלא של ליאור מיכאלי, ט.פ) מוכרת לי היטב. לקחת גרעין מידע, שגם הוא לא תמיד מדויק, ולבנות סביבו מיתוס שלם אותו מפיצים כעובדה לפני שבודקים את המציאות".
אתה מאמין שמעריצים מימי "השמינייה" יגיעו ל"בילי רגל עקומה"?
"הסדרה עדיין מוקרנת בשידורים חוזרים, וכשאני הולך ברחוב עדיין מזהים אותי, כך שזו אפשרות. מה שכן, אני לא יודע עד כמה המחזה מתאים לילדים כי יש בו המון גסויות. אולי לדור שצפה בסדרה בזמן אמת כשהיא עלתה לפני חמש שנים, ילדים שגדלו בינתיים ועברו את גיל 18, זה יתאים. אבל עקרונית, כמו כל שחקן, אשמח לראות באולם את כל מי שירצה לראות אותי".
"אני רוצה. באמת לא ברור למה מדביקים לי את כל המחלות האלה. התפקיד הבא שלי יהיה במחזה 'השחף' של צ'כוב, אבל עוד לא ליהקו אותנו כך שאני לא יודע באיזו דמות מדובר. בשמחה אגלם אתלט, למשל. זה ייתן לי תירוץ להתחיל סופסוף לעשות כושר".
"בילי רגל עקומה" יועלה בין ה-10 ל-24 בחודש, מדי ערב ב-20:30 (פרט לימי שישי, אז יתקיימו הצגות בשתיים ב-14:00), באולם המופעים של הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין בפינת הרחובות עבאס וחנוך בשכונת התקווה בתל אביב.