"הצד האחר של העולם" מורכב משני סיפורים ונובלה שכולם סובבים סביב מוטיב החלום. דמות של ילדה מתבגרת מובילה את הסיפורים שמשתמשים באמצעים ויזואליים רגישים כדי לתאר את הדרך האנושית בה חלומות מטפטפים אל תוך המציאות. איורים מרובעים בצבעי שחור לבן מתפרשים והולכים בשדה אסוציאציות חדש ולא מוכר, לדוגמא, פריים שמחשיך ומתקטן לאט המסמל אכזבה או בית בו מתרחש חלום והוא לובש דמות של מפלצת. הדמות הנשית יוצאת למסע שהוא מחוץ לבית, ולעיתים המסע הוא מחוץ לעולם ובתוך חלומות. היא פוגשת במציאות אחרת, לעיתים מציאות מדומה.
רחלי רוטנר (26), עיתונאית ויוצרת צעירה שעומדת מאחורי אחד מספרי הקומיקס המדוברים ביותר בימים אלה, השתייכה בעבר לקבוצת הקומיקס של דוד גבע ויוצרת בקבוצת הקומיקס הדתית "ארמדיל". "קומיקס תמיד היה חלק ממה שעשיתי", היא מספרת, "מילדות ציירתי וכתבתי, ואיפה שהיה צריך שני הקווים האלה נפגשו. ב'הצד האחר של העולם' יש הרבה מהביוגרפיה שלי. הדמויות תמיד מבוססות על דברים שאני עוברת. קשה לי לצאת מהעולם הפנימי שלי".
הכתיבה עוזרת לך לצאת מהעולם הסגור הזה?
"הכתיבה מקלה עלי. היא לא תרופת פלא אבל היא עוד אפיק לתקשורת בין שני העולמות. המטרה בכתיבת הספר הייתה לקחת את העולם הפנימי שלי ולנסות לתקשר דרכו עם החוץ. הספר כן הצליח להוציא החוצה את מה שניסיתי להעביר, את מה שהיה כלוא לי בתוך הראש במשך שנים, מה שניסיתי להסביר לחברים ולפסיכולוגים ללא הצלחה. הכתיבה היא ניסיון שנמשך כל החיים לגשר בין עצמך ובין האחרים. במקום הזה הספר עשה את שלו ודברים הגיעו החוצה".
דרך חלומות?
"המוטיב של החלום בספר שלי הוא יותר כלי. הרי מילדות רוחש בתוכנו עולם שלם שמתפתח ולא תמיד יש לו נקודות השקה לדברים מציאותיים ובכתיבה אני מחפשת את נקודות ההשקה. העולם שבראש שלי מאוד סגור, קשה לי להכניס אנשים אליו ולוקח לי זמן להרגיש נוח במקומות ועל כן הסיפורים והציורים מגיעים מתוך הקונכייה הסגורה והפרטית שלי".
מי גורמי ההשראה שלך בציור קומיקס?
"הספר קומיקס שהכי השפיע אלי זה 'פרספוליס' של מרג'אן סטראפי. הוא מעביר סיפור של ילדות-התבגרות פנימית יחד עם הסיפור של העולם החיצון. אצלה שני הרבדים מאוד מודעים אחד לשני. זה עורר בי השראה גם מהמקום של התעסקות באוטוביוגרפיה. היא חופרת בעצמה ועל ידי כך עושה אומנות. סגנון הציור שלה מאוד קרוב אלי - שפה גרפית נאיבית שמעבירה את הרגשות הכי חזקים".
קבוצת הקומיקס "ארמדיל" שרוטנר חברה בה היא קבוצת קומיקס שכל יוצריה הם דתיים. רוטנר טוענת כי האג'נדה היא לאו דווקא נושאים דתיים, אבל כל הכותבים מגיעים מאותה תפיסת עולם ולכן העבודות יטו לכיוון הזה למרות שהן מופצות באינטרנט לקהל הקוראים הרחב. "אני אכן דתייה, גדלתי אל תוך תפיסת העולם הזאת ואני חיה בה גם היום. אבל בתוך האמונה הזאת תמיד יש ספקות, במיוחד כשאת בתוך מודל של אובדן הילדות שמרגישים שלא הכל בטוח. הספר שלי עוסק באובדן הזה ובחלומות שמתנפצים ויש בכך משהו שפוגש אותי גם ברמה האישית. סוג של בלבול קיומי שטבוע בי מאוד חזק והוא קיבל כל מיני צורות של ביטוי גם בחיים שלי כדתייה וגם בחיים שלי כמישהי שמתקשה להתבגר".
אז איך תיראה היצירה הבאה שלך?
"אני כל הזמן כותבת ומציירת. בעצם הפרנסה שלי זה כתיבה. אני לא יודעת מה תהיה היצירה הבאה הרשמית שלי. כרגע אני עובדת על פרוזה כתובה לגמרי אבל בעתיד מן הסתם אני אמשיך לעשות קומיקס".