כמו בטרגדיה של טעויות, גיבורי פרשת פרס ספיר נעים מטעות - לאי סדרים - לשערוריות. איש לא אשם, איש לא לוקח אחריות. כמו במחזות של שייקספיר ובתיאטרון של החיים, את המחיר משלם מי שלא חטא.
לאחר קמפיין מתמשך נכנע מפעל הפיס ללחץ המסיבי של "מעריב", גילה שהיו כשלים טכניים לאורך התנהלות תחרות פרס ספיר, כינס את הדירקטוריון והחליט על ביטול הפרס השנה ("אחוזת דג'אני" של אלון חילו), ביטול הפרס הכספי המובטח (150 אלף שקל), ודרישה מחמשת הסופרים שהגיעו לשלב הסופי להחזיר את הכסף שקיבלו (25 אלף שקל).
ההתפתחות האחרונה במבוך השבועות הסוערים מאז, התחוללה אתמול (ג'), עת במהלך דיון בוועדת החינוך של הכנסת הפיל חילו פצצה נוספת, כשהודיע שהוא מתכוון לתבוע באופן אישי את חברי דירקטוריון קרן ספיר עקב השתלשלות העניינים בפרשת הפרס וביטולו.
"חשוב להבהיר שהסיבה האמיתית שבגללה פרופ' רון שפירא המליץ על ביטול הפרס שונה מההתמקדות בטפסים שכן מולאו נכון או לא מולאו נכון", מסביר חילו בקול יגע, "הסיבה היא שלא הדירקטוריון של קרן ספיר הוא זה שמינה את השופטים כפי שמחייב התקנון, כלומר השופטים בעצם לא היו בעלי סמכות. לכן שאלתי בוועדת החינוך של הכנסת - אם האשם הוא הדירקטוריון, למה הוא מפיל את זה עליי?"
"הדירקטוריון חטא פעמיים"
"כרשות ציבורית, לפי עקרונות מינהל תקין, לפני ביטול הפרס, היו חייבים להעניק לי זכות שימוע (לפני שרשות ציבורית פוגעת באדם היא צריכה לאפשר לו להשמיע את דבריו, א'ס'). לי לא נתנו רשות שימוע. כלומר, דירקטוריון פרס ספיר חטא פעמיים. הוא לא הקפיד על התקנון, והוא שלל ממני זכות שימוע.
"והכי מרגיז זה שהוא הודיע לי דרך התקשורת, אחרי שההחלטה על הביטול דלפה ממישהו במפעל הפיס ל'מעריב'. אז בעקבות ההתנהלות הזאת, ובגלל שדירקטוריון קרן ספיר לא רק שלא אצה לו הדרך לסגור את הנושא, אלא שלפי התרשמותי הם מנסים למסמס את הזמן, גמלה בי ההחלטה להגיש תביעה".
מפעל הפיס טוען שיש מגעים כדי לפצות אתכם.
"יש מגעים דרך עורך דין. אבל את הדבר האנושי הפשוט של בקשת סליחה ממני ומהזוכים האחרים, חברי הדירקטוריון לא עשו. הם מעולם לא הרימו אליי טלפון. אולי את יכולה לשאול אותם את הדבר הפשוט למה לא התקשרו אליי ולא חשבו להתנצל? ביטלתם? נימוס אלמנטרי - אפילו אם זה דלף לתקשורת - תבקשו סליחה, מה הבעיה הגדולה?"
"אנחנו מנסים לפצות אותם"
דולין מלניק, דוברת מפעל הפיס, מזכירה שמפעל הפיס דווקא התנצל: "הבענו צער והתנצלנו בפני המועמדים על כך שנפגעו על לא עוול בכפם. הדברים גם נאמרו באופן אישי מפי מנכ"ל מפעל הפיס למועמדים שהגיעו לפגישה שזומנה. מפעל הפיס התנצל בפניהם יותר מפעם אחת, וגם המשא ומתן שנעשה עכשיו עם נציג המועמדים נובע מההבנה שהם נפגעו, ואנחנו מנסים לפצות אותם או למצוא מנגנון שיפצה אותם על המצב הזה".
למה איש מהדירקטוריון לא התנצל?
"לדירקטוריון, כלומר לקרן, אין יו"ר. בעצם יו"ר הקרן אמור להיות יו"ר מפעל הפיס, ולמפעל הפיס אין יו"ר, אז גם לקרן אין. לכן אני לא חושבת שיש טעם לדבר עם הדירקטוריון. האם זה משנה האם חבר דירקטוריון זה או אחר טלפן, או מנכ"ל מפעל הפיס התנצל באופן רשמי?"
לחילו ולסופרים הנפגעים זה משנה. מאוד. לכן פנינו ל-11 חברי הדירקטוריון. עד להורדת הידיעה לדפוס, הצלחנו להגיע לחנניה גיבשטיין ולפרופ' נורית גוברין, שסירבו להגיב. "בשביל זה יש דובר למפעל הפיס", ענו.
