ז'אנר ספרי המלחמה וההתבגרות מתאחדים יחד לעיתים קרובות ליצירות חשובות ומעניינות. לפעמים הספרות נוגעת בדיוק בנקודות הכואבות והחשובות ששייכות לזמני מלחמה, ודווקא בזמן אמת. לכן בחירתו של רון לשם בספרו החדש "מגילת זכויות הירח" מעניינת במיוחד. לשם כתב סיפור התבגרות אשר במרכזו נמצא נער בשם קאמי, שנוטש את עיירת הנמל שבה גדל ומסתער על האורות הבוהקים של טהרן הגדולה, המסעירה והאסורה.
"מגילת זכויות הירח" נכתב לאחר תחקיר שביצע לשם במשך שלוש שנים וכלל פגישות ארוכות עם אירנים צעירים שתיארו עבורו את טהרן של ימינו. את השוק השחור, את ההוצאות להורג של נשים נואפות, את ההווי הסוער של העיר שמתחת לעיר – המסיבות המחתרתיות, החופש הגנוב, והתקווה לעתיד שונה.
הספר מתאר עולם עירוני מגוון בדמויות ססגוניות כמו כוכבת עבר שאיבדה את זוהרה, נהגת מרוצים תוססת, הומוסקסואל ביישן שמחבב חיילים ושופטת בדימוס שמוכרת כרטיסי לוטו - המתגוררות כולן באותו בניין. המחשב הנייד של קאמי הוא שפותח את העולם הרחב בעבור הדיירים הסגורים בבתיהם ומחבר לדמויות את החופש האינסופי של העולם, שנמנע מהם בעידן טרום מהפכני.
אין ספק שעיתוי פרסום ספרו של לשם חודשים ספורים לאחר הבחירות באירן הפך את בחירתו לרלוונטית אף יותר. "העיר התחתית רעדה וגלשה לרגע אל פני האדמה" כותב לשם באחרית הדבר לספרו. "כתבתי לחברים שלי שם: אל תסתכנו. אבל הם היו חזקים מספיק כדי לחשוב אחרת. כתבתי עליהם, וחשבתי על עצמי כאן".
מתוך הספר:
"כשחזרנו אל דלת הכניסה, עמדו בחוץ שני שוטרים ונעלו את הדלתות. אריאן ביקש שיפתחו לנו, הרי ממתינים לנו בפנים, אבל הם סירבו בתקיפות, הסבירו שאסור. מספר חשודים נראו נכנסים פנימה, הם סיפרו, עד שמפקד המשטרה לא יגיע עם תגבורת ויבצע חיפוש קפדני בקהל, איש לא יוצא, איש לא נכנס, זו הפקודה, מהתחנה. שאלתי, למה עולה ריח של עשן מבפנים? הם ענו, כנראה החשודים הבעירו אש קטנה, קיוו להסתלק החוצה בחסות הבהלה. אז עמדנו שם וחיכינו, והאש התלקחה. אין לי מושג איך עבר הזמן, מה חשבנו, על מה דיברנו, אבל דקות נשרפו והאולם בער. אני זוכרת נהג טנדר שדרש לפרוץ את המנעול, התעמת עם השוטרים, הם מנעו ממנו, ואנחנו עמדנו מנגד, אריאן ואני, כמו ילדים אובדי עצות וחסרי אונים, לא מבינים כמה גדול וסופי הלילה ההוא, רק צופים קפואים בלהבות שאוכלות את הקירות ונלחמות לחמוק החוצה".
"מגילת זכויות הירח", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 343 עמ'.