אין תמונה
בעזרת השם

קלמן שלמה קימרלינג בן ה-39 הוא יהודי חרדי יליד מברוקלין, ניו יורק שעלה לארץ הקודש בעקבות חלום נעורים - לשמש כחוקר פרטי במגזר החרדי. קימרלינג הגרוש מחפש בת ישראל כשרה כדי להקים בית נאמן בישראל, ומוצא אותה בדמותה של הבלנית לאה פרומי.

תמיר ונאה, בעל הדרת פנים ומוקפד בלבושו, קימרלינג מתמודד בתבונה ובחן עם מקרי פשע קלים וכבדים בשכונת מאה שערים בירושלים. על קודקודו כיפת קטיפה שחורה, זקנו מוקפד ופאותיו מסולסלות כמנהג הליטאים מאחורי אוזניו, קימרלינג ניחן ביכולת ניתוח גבוהה ויכולת להבין על בוריין סיטואציות מורכבות\ אך לעתים נכשל בתמימות ובהרפתקנות יתר.

קימרלינג הוא גיבור ספרו החמישי של הסופר אשר קרביץ, ששני ספריו הראשונים, "ריבוע הקסם" ו"בומרנג", גוללו סיפורי תעלומה הומוריסטיים שביסודם עלילות פשע מורכבות. ספרו האחרון, "הכלב היהודי", עסק בתיאור תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה מנקודת מבטו של כלב השייך למשפחה יהודית בגרמניה הנאצית. איך מחזיק קימרלינג לעומת הספרים הקודמים? שפטו בעצמכם.

הטלפון במשרדו של קלמן צלצל ומעברו השני של הקו דיווח רב פקד שמשון גלאס: "זהו, אני לעת עתה סיימתי. תורג'מן ואני התחלפנו כל שעה, כך שהחקירה נמשכה ברצף."
"תורג'מן? חשבתי שהוא עבר ל..."
"לא. בסוף הוא נשאר וטוב שכך. תענוג לעבוד איתו. הנחקר רק רואה את הז'לוב הזה ומיד מתכווץ. ואגב, אל תדאג, הוא לא הולך לעשות לך בעיות. בחיי, קלמן, אם תפגוש אותו ברחוב לא תזהה אותו. הסתפר כמו שצריך וגילח סוף סוף את הזקן הצרפתי... איזו חקירה! רגע אחד של מנוחה לא נתנו לו. רק כוס אחת של מים קיבל מאיתנו ופעם אחת יצא לשירותים."
"יש הודאה?"

קצין החקירות פלט אנחה עמוקה מהסוג המכונה קרעכץ. "הוא יושב כמו פסל ורק אומר 'אני לא יודע, אני לא יודע. חזרתי מקברי צדיקים וככה מצאתי אותה.' שבע שעות ואפילו פעם אחת לא התבלבל. הוא לא שינה אות אחת בגרסתו."
"מה מצבה של אשתו?"
"ללא שינוי, ואני חושש שגם אם תשוב להכרה יעבור זמן עד שנוכל להוציא ממנה משהו מועיל."
"ואיפה אני נכנס לתמונה?"
"יכול להיות שנוכל להיעזר בך בחקירת השכנים. ואם וכאשר גברת לונץ תתעורר, אשמח אם תבוא לעזור לי בחקירה. היא מדברת בעיקר יידיש, כך לפחות טוען בעלה."
"זה הכול?"
"האמת היא שאשמח אם תוכל לעצור לביקור קצר בבית הרב רפפורט ולהציג בפניו את התמונות שאשלח אליך באימייל."
"אתה בטוח שמבחינת תורג'מן זה בסדר?"
"הוא רק מבקש שלא תעשה יותר מדי על דעת עצמך... בחורה מסכנה, דקירות עמוקות."
"סכין?"
"מברג... מברג פיליפס. מצאו את הכלי בזירה. בת עשרים ושבע, פנים של ילדונת. היית צריך לראות אותה... פצע וחבורה ומכה טרייה."
"ומה עם בעלה? מה שמו... עזריאל. אתה חושב שתוכלו להשיג הארכת מעצר?"
"תלוי על איזה שופט תורן ניפול... יפה אם כן, ניפגש מחר. אני חייב לסיים, תורג'מן מסמן לי."

מתוך הספר "קלמן קימרלינג - חוקר פרטי, בעזרת השם", הוצאת ידיעות אחרונות