אבא של עמליה נוסע לשבוע, ועמליה נשארת עם אמא בבית. היא מתגעגעת, ורוצה שאבא יחזור כבר ויכין לה שוקו כמו שהיא אוהבת. אבל הזמן עובר לאט לאט ולעמליה אין סבלנות לחכות. היא יושבת עצובה בסלון ופתאום, דפיקה בדלת. ואז מתחילות ההפתעות.
הסופר המפורסם אשכול נבו, שבאמתחתו כבר שני רומנים רבי מכר שתורגמו לשפות רבות בעולם, מוציא כעת ספר ילדים ראשון בשם "אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה", שעוסק בהתמודדותה של ילדה קטנה עם הריחוק הזמני מאביה. "זה היה די ספונטני", מספר נבו. "לא חשבתי שזה הזמן בקריירה שלי לכתוב ספר ילדים, אבל זה הולך לפי הדחף".
"הספר התחיל מסיפור אמיתי שהומצא עבור הבת הגדולה שלי - לפני שלוש שנים עמדתי לנסוע ל'סידני רייטרס פסטיבל' לתקופה ארוכה של כמה שבועות, ודאגתי איך הבית יסתדר בלעדי בהקשר של הגעגועים. הבנות שלי ואני מאוד קרובים ולא רציתי להשאיר אותן לבד. עד לרגע האחרון לא הייתי סגור על הנסיעה, והסיפור בעצם הומצא כדי למלא את החלל הזה, של מה קורה לילדה שאחד ההורים שלה צריך פתאום לזוז ומשהו במבנה המשפחתי משתנה. הבת שלי הייתה נוכחת בסיפור ועזרה לי בעצם להמציא אותו ואז קרה דבר מוזר - גם שחזרתי, היא עדיין רצתה לשמוע את הסיפור. היה בו עניין גדול יותר מאשר הגעגועים".
מה המסר של הספר, בעצם?
"אני חושב שהכוונה של הטקסט היא שאם יש שינוי, יכול לקרות למשפחה גם משהו טוב. ילדים לא תמיד אוהבים שינויים, אבל מה שיפה הוא שהדמיון הוא חלק אינטגרלי מהחיים שלהם. לאנשים יש צורך טבעי לנעוץ הגדרות, ולילדים לא. ילדים הם מדליקים. אם אני מספר לילדות שלי סיפורים ריאליסטים שקורים באמת, נגיד סיפור שקרה היום בגן שאני משחזר כסיפור ילדים, הן אומרות שהסיפור גרוע. זאת הפרספקטיבה של הילדים שמשכה אותי לכתוב להם, ולכן זוהי היצירה הכי פתוחה שאי פעם כתבתי".
ספריו של נבו קיבלו פידבקים חיוביים בכל המדינות בהם יצאו, כולל פרס התרגום הטוב ביותר בצרפת עבור הרומן "ארבעה בתים וגעגוע", שיוצא החודש גם בארה"ב. גם הספר הנוכחי זוכה להצלחה גדולה, וכבר נכנס לרשימת רבי המכר ואף אזל בחנויות עד שהונפקה במהירות מהדורה נוספת.
"ביקורת טובה שנכתבה זה מספק", הוא מודה, "אבל אין כמו אמא שאתה פוגש בגן שמספרת לך שאתמול היא והבת שלה קראו יחד בספר ושתיהן נהנו בטירוף. ספר ילדים זאת חוויה מאוד שיתופית, ומי שכותב פרוזה למבוגרים יודע שזאת חוויה שיש בה המון לבדות. הספר גם נקרא אחרת לגמרי בין ילדים להורים וזה משעשע. יש בסיפור 'סוד' שמתגלה בסוף לילדים, וחלק מההורים מפספסים אותו. כשאתה מוציא ספר למבוגרים החוויה היא מאוד סוערת ומטלטלת, ובספר ילדים הקהל שלך הוא הילדים, החברות של הבנות שלי מהגן, וזה נעים. הבנות שלי סוף סוף מבינות במה אבא עובד. כשאני יוצא להקראות עם הספר, הן פתאום מבינות מה זה אבא סופר".
מעבר לכתיבה הספרותית, נבו יוצר ופעיל בתחומים נוספים. הוא כותב שירים למוזיקאים כמו דוד דאור ורונית רולנד, הגיש תוכנית אישית בגלי צה"ל, ומנחה סדנאות כתיבה. בנוסף, דרמה טלוויזיונית על בסיס ספרו "משאלה אחת ימינה", בבימויו של איתן פוקס, נמצאת בפיתוח בימים אלו. את כל זה, אגב, הוא מספיק לעשות כל יום מהבוקר עד שלוש ורבע, כשהילדות מגיעות מהגן, ומסיים בחצות מול חדשות הספורט.
"עכשיו אני עושה בוק טרבלינג", הוא מספר, "וזה מוזר כשהספר שלך יוצא רחוק ממך ואתה לא שם. הביקורים מאוד מעניינים, ותרגומים של ספרים פותחים לך את העיניים על העולם. הרומן הבא שאני עובד עליו הוא ספר מסע, והמסעות שלי בעקבות הספרים חלחלו לתוכו. בגלל שאני בתהליך כתיבה מאוד ארוך, ספר הילדים היה תחנה מקסימה".
"אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה", הוצאת כנרת זמורה ביתן.