שנת 2009 מגיעה לסיומה, וזה בדיוק הזמן לבחור את הספרים הבולטים ביותר, המעניינים והמצוינים שיצאו בשנה החולפת.
אין ספק שהספר המקורי והנועז ביותר שראה אור השנה הוא "שלום לך עצבות" מאת פרנסואן סגאן, בהוצאת אחוזת בית. רב המכר השערורייתי של הסופרת הצרפתייה תורגם מחדש לעברית ערוך לצד אחרית דבר שכתבו בתו ואשתו של עמוס קינן, שלומציון קינן ונורית גרץ, על חשיבות הספר ומקומו בתרבות הצרפתית בעבר ובהווה.
במרכז הרומן עומדת ססיל, נערה נהנתנית ומשועממת המבלה חופשת קיץ עם אביה האלמן בריביירה הצרפתית. האב, גבר של הרבה נשים, מביא לחופשה את אלזה היפה, אך אז נכנסת לחייו אן שמקרינה נשיות מתוחכמת ויופי שקט שכובשים את האב ובתו גם יחד. ססיל המתבגרת והסוערת לא מתכוונת לוותר על אביה בלי קרב. היא רוקמת תוכנית שסופה המפתיע והנורא מציב שאלות חדשות ומכאיבות על מורכבותם של האהבה, הארוטיקה והקשרים בין גברים לנשים.
ספר מתח מצויין שאף הוא זכה השנה לתרגום מחודש בהוצאת "כתר" הוא "בדם קר" מאת הסופר האמריקאי טרומן קפוטה. ארבע יריות רובה, בבוקר ה-14 בנובמבר 1959, שינו לנצח את חייהם של תושבי העיירה השלווה הולקומב שבקנזס, כמו גם את הספרות האמריקאית כולה. הידיעות על הירצחה של משפחת קלאטר זוג הורים ושני ילדיהם הצעירים – רצח מטורף, קר ונטול מניע הביאו את הסופר הנודע טרומן קפוטה לצאת בעקבות מסע ההרג שזעזע את אמריקה, ולהתחקות אחר הנרצחים והרוצחים כאחד. תוצאותיו המטלטלות של מהלך זה, היוו את הבסיס לספרו החשוב ביותר העוסק ברצח ללא מניע. בזכות התרגום החדש נפרש בפני הקורא כרוניקה של מעשה נפשע והשלכותיו, שנקרא תמיד בנשימה עצורה.
ספר המלחמה הבולט ביותר שיצא השנה הוא "מהו המה" עטור הפרסים, שיצא בהוצאת כנרת. במוקד הספר המדהים והמטלטל שכתב דייב איגרס, עומד סיפור אמיתי של אומץ לב וכוח סבל נוכח אחת ממלחמות האזרחים האכזריות ביותר שידע העולם. זהו אפוס רחב ופוקח עיניים על אנושיות וחמלה, הומור ונחמה, בעיצומן של זוועות המלחמה. ולנטינו אצ'אק דנג עודנו ילד כשהסכסוך מפריד אותו ממשפחתו ומאלץ אותו לעזוב את כפרו הקטן בסודן ולהצטרף לאלפי יתומים אחרים במסעם הארוך מאוד לאתיופיה, שבה יוכלו לשבת בבטחה לזמן מה. לאורך הדרך נתקל ולנטינו בחיילי אויב, בלוחמי שחרור ובמיליציות קטלניות, בצבוֹעים ובאריות, במחלות וברעב. ומתמודד עם כל אלה בתושייה ובאומץ. אך הוא יזדקק לכל תעצומות נפשו כדי לעמוד במבחנים הקשים המצפים לו בהמשך.
ספר נוסף ומפתיע שיצא לאור השנה בהוצאת כנרת הוא "שמי הוא אדום" מאת הסופר הטורקי אורהאן פאמוק, זוכה פרס נובל לספרות. לרגל שנת האלף למניין המוסלמים מזמין הסולטאן השולט באיסטנבול ספר מאויר שיתאר את פאר ממלכתו. צוות של מאיירים מנוסים מתגייס למשימה, אך כיוון שיצירת תמונה של הברואים אסורה על פי האסלאם, המשימה מסכנת את חייהם ולפיכך נשמרת בסוד. שמי הוא אדום הוא סיפור רצח ואהבה שמתרחש במשך תשעה ימים מושלגים באיסטנבול של המאה השש עשרה על רקע מאבק בין מוסלמים שמרנים קנאים לקומץ אנשים הפונים ללמוד מהמערב.
משלל ספרי המקור המצליחים שיצאו לאור השנה, כדאי לציין את "אלנבי" מאת גדי טאוב בהוצאת ידיעות אחרונות. הרומן פותח באירוע בודד של מכות במועדון בו גבר צעיר מכה בפראות בחורה, שסוחף אל תוכו את כל מי שעובר לידו: בעלי המועדון ברחוב אלנבי, עיתונאי צעיר במקומון, בריונים של חברת אבטחה, שוטרי סיור, חרדים שמנהלים בינגו לא חוקי בתחנה המרכזית, עולים חדשים, חשפניות ממועדון ברחוב סלמה, ורבים אחרים. המועדון הוא מיקרוקוסמוס של שולי החברה הישראלית, של מה שנותר מכור ההיתוך שלה בשנות ה-2000. בעין ריאליסטית אורג "אלנבי" גלריה רחבה של דמויות מפתיעות לתוך עלילה רבת ממדים ומסועפת, שבמרכזה שלוש אהבות עזות, פרועות, לא לגמרי אפשריות, בין שלושה גברים צעירים ושלוש חשפניות. ובתוך כך הוא מעלה גם שאלות רחבות יותר, על המפגשים המטלטלים של חברת המהגרים הישראלית, על גבריות ונשיות, על אהבה ועל נחמה ועל תל אביב הבלתי גלויה.
רומן מקור נוסף שכבש השנה את רבי המכר הוא "הביתה" מאת אסף ענברי המתאר את אוסף קורותיו של קיבוץ מלידתו ועד מותו לעיני מייסדיו. זהו סיפורם של אנשים שעזבו את ביתם כדי להגיע הביתה. הם עזבו את הוריהם את שפתם, את אמא רוסיה, למען חלום של בית משותף, חלקם השכילו למות לפני שמפעל חייהם התנפץ. חלקם עדיין כאן. כשם שהקיבוץ הוא ניסוי אנושי, הביתה הוא ניסוי ספרותי המציע חלופה לרומן הבדיוני: כרוניקה תיעודית שהיא ספרות לכל דבר. מבחינה זו, הספר כמו נועד להראות שלא הבדיון אלא הקול המספר, הדיאלוגים, ההומור, החדירות לנפשות, הסטיות המזדמנות לעניינים "שוליים", התיאורים, הדימויים, הם המבדילים בין ספרות להיסטוריה.
ספר מקור מעורר עניין נוסף, הוא "מאוחר מדי", ספר ההמשך של צבי ינאי מחבר רב המכר "שלך סנדרו" וזוכה פרס ספיר. ברומן הנוכחי חוזר הסופר בשנית לחידה הלא פתורה של חייו ומתאר את סיפורו של רומולו אחיו האבוד, על ידי תכתובת מכתבים ופרקי יומן. הרומן מתאר את חייו של רומלו הבן האבוד של המשפחה מימי ילדותו באיטליה בזמן מלחמת העולם השניה, ועד ליציאתו לאפריקה למחקר מדעי.
בתחום השירה ניתן לציין את ספרו החדש של הסופר והמשורר שמעון אדף "אביבה לא" המגולל בכישרון אדיר ובדיוק מחזור שירים לאחות מתה.