חיי עיר רצופים זיכרונות, טובים וקשים כאחד. שתי תערוכות המוקדשות לשנת המאה לתל-אביב נפתחו באחרונה במוזיאון ארץ-ישראל ברמת אביב, האחת מתעדת את שעותיה הקשות של העיר והאחרת מתרפקת על ימי התום.
בראשונה: "עיר לבנה, ימים שחורים" קיבצה האוצרת גליה גור-זאב צילומים, מסמכים וסרטים תיעודיים, המנציחים אירועים היסטוריים שהותירו צלקות בזיכרון הפרטי והקולקטיבי של תושבי העיר: בשנת 1917, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, 8 שנים בלבד לאחר הקמתה, גורשו כל תושבי העיר באכזריות בידי התורכים, שנסוגו מפני הבריטים.
בתחילת שנות ה-20 החלו לרחוש גלי איבה בין האוכלוסייה הערבית והיהודית ביפו ובדרום העיר והסלימו למעשי אלימות ושפיכות דמים חוזרים ונשנים - הזכורים כמאורעות 1921 ו-1929. בעשור הבא פרץ המרד הערבי הגדול, בשנת 1936, ששיאו היה בסגירת נמל יפו בפני היהודים (שהביאה בדיעבד ליוזמה להקמת נמל תל-אביב).
בימי מלחמת העולם השנייה הפציצו מטוסים איטלקיים וגרמניים את העיר והרגו עשרות, וב-1948 שוב הופגזה תל אביב מהאוויר, הפעם ממטוסים מצריים. בשנות ה-50 הוצפו שכונות בדרום העיר בשיטפונות בעקבות גשמי החורף, ותושבים פונו מבתיהם.
ב-1966 התחוללה שריפת ענק בבית צים, בפינת שד' רוטשילד ורחוב נחלת בנימין. השריפה, אחת הגדולות בתולדות המדינה, שבה נלכדו עשרות אנשים על גג הבניין ועשרות אחרים נותרו תלויים על מרזבים וחלונות, כילתה את הבניין, גרמה למותו של אדם אחד ולפציעתם של 67 אנשים.
ב-1975 זכורה מתקפת המחבלים על מלון "סבוי" ברחוב גאולה, ובשנות ה-80 נמשכו הפיגועים עד שבשנות ה-90 הגיעו לשיאם עם מתאבדי הטרור, שתקפו במקומות הומי אדם - ביניהם זכורים לרע הפיגועים הרצחניים באוטובוס קו 5, בדיזנגוף סנטר ובמועדון הצעירים בדולפינריום.
האנדרטות שהוקמו במסגרת פעולות הנצחה רשמיות לזכר קורבנות האירועים הטראומטיים שהפכו עם הזמן שקופות בנוף העיר הן מוטיב מרכזי ומוביל בתערוכה.
לדברי גור-זאב: "התערוכה מבקשת להוסיף נדבך למנגנון הזיכרון הקולקטיבי המהווה אמצעי הגנה והישרדות טבעי שלנו ומאפשר לנו לעכל את האירועים ולהמשיך בהתמודדות היומיומית".
בתערוכה השנייה, לעומת זאת מוצגת שגרה תל-אביבית תמימה וחיננית, דרך "זיכרונות מגן החיות" - האטרקציה העירונית ששכנה בליבה של העיר משנות ה-30 ועד 1980. האוצרת בתיה דונר מספרת את סיפורו של גן החיות התל-אביבי כפי שלא סופר מעולם - החל מהחנות לבעלי חיים בשם "גן חיות", שפתח הרב ד"ר שורנשטיין ברח' שנקין 15 בשנת 1935 ואשר הפכה עד מהרה למוקד משיכה לילדים ולמבוגרים כאחד.
כאשר קיבל הד"ר שני גורי אריות במתנה מגן החיות בקהיר עבר לחצר ברח' הירקון 63, אולם גם שם היה המקום צר מלהכיל את אוסף החיות שהלך וגדל.
בעקבות לחץ התושבים הוחלט להקצות קרקע עירונית לגן החיות - שנתפש כנדבך חשוב במפעל הציוני. גן החיות הישן שאיננו עוד נפתח לקהל בדצמבר 1938, בפרדס פורטליס, על גבול רחוב שלמה המלך וקרן קיימת (כיום בן גוריון), בחלקה הצפון מזרחי והמרוחק של העיר באותם ימים. נחום גוטמן צייר לו כרזות פרסומת, ועובדיו - ממאלף האריות ועד הכרטיסן, הפכו לדמויות מיתולוגיות בעיר הקטנה.
אך עם השנים הועם זוהרו. בשנות ה-60 מצא עצמו גן החיות בלב אזור מגורים צפוף. תלונות השכנים על מפגעי רעש וצחנה והקמת בניין עיריית ת"א יפו על חלק משטח הגן הביאו להחלטה להעביר את גן החיות למתחם באזור שמעבר לירקון. וכך ב-1964 הונחה אבן פינה בפארק הירקון לגן החיות החדש, שלא נבנה מעולם.
בסופו של דבר, כאשר ערך הקרקע עלה ביחס ישר לזעקות השכנים ולמחאת הארגונים להגנה על זכויות בעלי חיים, הועברו דיירי גן החיות ב-1980 לספארי שנפתח בפארק הלאומי ברמת גן. על חלקת הקרקע שהתפנתה הוקם מרכז מסחרי ומגדל "גן העיר", והשאר היסטוריה. *
מוזיאון ארץ ישראל, רח' חיים לבנון 2, רמת אביב. א'-ד' 16:00-10:00, ה' יום חמישי 20:00-10:00, ו', ש' 14:00-10:00. במהלך סוכות תעמוד התערוכה במרכז הפעילויות לילדים במוזיאון
