במאי ותסריטאי- פלוריאן הנקל פון דונרסמרק ("חיים של אחרים”).
תסריטאים- כריסטופר מקווארי (“ולקירי", “החשוד המיידי”) ג’וליאן פלוז (“גוספורד פארק”) מבוסס על הסרט הצרפתי "אנתוני זימר".
שחקנים- אנג'לינה ג'ולי וג'וני דפ.
על מה הסרט?
מה קורה לאדם פשוט אחרי שאנג'לינה ג'ולי מתיישבת לידו ברכבת.
על מה באמת הסרט?
לאהבה אין לא פנים ולא שמות.
הדבר הכי טוב בסרט
ונציה. התיירים האמיתיים בסרט הם בעצם אנחנו, שזוכים לקבל את הסיור שלעולם לא יהיה לנו בעיר הטובעת לאיטה, להתארח במלון שלעולם לא יהיה לנו כסף לגור בו ולהתפלח לנשפים שלעולם לא נקבל אליהם הזמנות. אנחנו גם אלה שכמו דפ, נשאר לישון על הספה ולפנטז על אנג'לינה.
הדבר הכי גרוע בסרט
שצופים מיומנים יפתרו את העלילה המתקדמת לאיטה כבר באמצע.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
ג'וני דפ בורח מהרעים על גגות ונציה בפיג'מת כפתורים כחלחלה. מתוק. אמנם עושה תפקיד שקטן עליו בכמה מספרים, אבל עדיין מתוק.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
חוסר האמינות המניע את העלילה ומלווה אותה לכל אורכה בולט בצורה מגוחכת למדי בסצנה בה המומחים משתמשים בשיקוי קסם שמצליח לשחזר מכתב שרוף.
סקס
המפגש הקולנועי המיוחל והכל כך נדרש בין שני האנשים הכי יפים על הפלנטה, סמלי סקס חוצי מגדר, דורות, לאומים ונטיות, אולי נשמע טוב על הנייר, במציאות לא ממש נראה שהם חיבבו אחד את השנייה יותר מדי, והכימיה מאומצת משהו. מעט תמוה גם מדוע בחרו שני הכוכבים להופיע בסרט בינוני וחבל שהמפגש המטאורי הזה התרחש דווקא בו. מה שכן, להתנשק הם יודעים, והקלוז-אפים על הנשיקות מספקות בהחלט.
אלימות
סטריאוטיפית. את תפקיד הרע נתנו לרוסי מאפיונר מגודל, שרוצח אנשים בהינד עפעף ומעז לאיים לחתוך את השפתיים המבוטחות של אנג'לינה. שיתבייש.
סטיילינג
עשיר, מפואר ומוגזם. האווירה אירופאית ואלגנטית, וג'ולי נראית כל הסרט כאילו היא בדרך לטקס האוסקר. עם התפקיד הנוכחי, לא היינו בונים על זה.
פסקול
מעולה. מותח כמו תקתוק שעון של פצצה.
מה למדנו מהסרט?
שכדי להשיג אישה אתה צריך להיות החלטי. נשים לא אוהבות ששואלים אותן שאלות.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
ידעתי!
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
מה עושה כאן הבמאי הגרמני של הדרמה המופתית "חיים של אחרים"? מי חשב בהוליווד שהוא מתאים לביים את ערמת הקשקושיאדה הזאת? “אנתוני זימר" הצרפתי היה כבר מספיק טוב, לעולם לא אבין את האמריקאיים והרימיקיים המיותרים שלהם.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
אני מאוד מקווה שלוונסה לא יקרה מה שקרה לג'ניפר. פעם הורסת משפחות, תמיד הורסת.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
היצ'קוקים למיניהם- למרות שהיצ'קוק תמיד הצליח לשמור על רמה כלשהי של אמינות בבלבולי הזהויות שלו.
"סולט”- כי גם כאן אנג'לינה משחקת בזהויות.
שאר סרטי עוקץ- רק חבל שגם הקהל מכיר אותם ואת הטוויסטים שלהם.
שורה תחתונה
העלילה מטופשת, לא אמינה וחסרת כל הגיון, הדמויות חלולות והקצב איטי למדי- אבל השחקנים כל כך יפים, הנוף והלוקיישנים כה מהממים, והאאוטפיטים של ג'ולי מרהיבים- כך שלא ממש תשימו לב לכל האבסורד שמסביב.
זמן מסך
103 דקות.