במאי- דיוויד סלייד (“30 יום של לילה").
תסריטאי- מליסה רוזנברג (שכתבה גם את שני הפרקים הקודמים בסדרה) מבוסס על סדרת רבי המכר של סטפני מאייר.
שחקנים- קריסטין סטיוארט, רוברט פטינסון וטיילור לותנר.
כוכבת אורחת- דקוטה פנינג.
על מה הסרט?
פרק נוסף בסיפור האהבה בין בלה האנושית אדוארד הערפד וג'ייקוב איש הזאב.
אידיאולוגיה רפובליקאית פוריטנית מורמונית- לחנך נערות ונערים פוחזים, לא להחליט החלטות הרות גורל בגיל ההתבגרות וכמובן- לא לעשות סקס לפני הנישואים.
הדבר הכי טוב בסרט
השחקנים היפים. הם יכולים להגיד את המשפטים הכי מטומטמים, לשחק עם הבעת פנים אחת ולדבר באותו טון לאורך כל הסרט. אבל למי אכפת? הם כל כך יפים שמספיק רק להסתכל בהם. ועדיף בלי חולצה.
הדבר הכי גרוע בסרט
הדיאלוגים. מקושקשים, מביכים, מלאי פאתוס ודרמה שלא במקום.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
סצנת הקרב הסופית. הסצנה אליה מכינים אותנו לכל אורך הסרט (ולא היה קורה כלום אם היא הייתה מגיעה חצי שעה קודם, גם ככה לא קרה שום דבר ממש מעניין עד אז). הצילום משובח, הכוריאוגרפיה נהדרת והאפקטים המיוחדים מרהיבים ואמינים.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
הסצנה בה הערפד ואיש הזאב מדברים בלילה על מי אוהב את בלה יותר ומי יזכה בה. יש דברים יותר מעניינים לעשות באוהל מבודד עם שלושה אנשים ושק שינה אחד.
סקס
השתגעתם? כנראה שבשביל הדבר האמיתי נאלץ לחכות עד הסרט החמישי. בלה כבר לא יכולה להתאפק מלקרוע לערפדון את הבגדים והצורה, אבל הוא עם הדם הקר שלו מתאפק כאילו הוא יחיה לנצח, ומשאיר את הצופים ואת בלה כשתאוותם בידם. נסתפק בנשיקות ובאיש הזאב המשפריץ סקס ומשקאות חלבונים מנפחי שרירים בכל צעד חסר חולצה שלו.
אלימות
פיוטית. כאמור, סצנה קרב מבוימת כמחול מעופפים, הערפדים החדשים נשברים כמו פסלי קרח, אם זה לא היה כל כך נורא זה היה ממש יפה.
סטיילינג
מישהו מוכן להסביר למה בלה הזאת מסרבת להתלבש יפה? אם איך שהיא לבושה היא לא צריכה לא ערפד ולא זאב, אלא לצאת מהארון ולמצוא לה איזו ערפדית. גם הפאה שהיא לובשת לאורך הסרט בולטת ומכוערת במיוחד. ומה הקטע של עדשות העיניים הצבעוניות האלה של הערפדים- זה גם טרן-אוף רציני וגם לא מאפשר להם להביע רגש בעיניים. מזל שיש את הערפדים האירופאים שמכניסים קצת סטייל גותי ראוי לעלילה.
פסקול
אחד הדברים המוצלחים בסרט. מורכב משירי רוק אלטרנטיבי ואינדי משובח, שכל נערה מתבגרת תשמח להקשיב לו בעודה מוציאה זעם נעורים בחדרה.
מה למדנו מהסרט?
עד שאין טבעת על האצבע לא מורידים את הבגדים.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
בינתיים- הסרט הראשון היה הכי טוב.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
אחרי סרט הערפדים-אימה המוצלח הקודם של הבמאי דיוויד סלייד, היינו מצפים שהוא יצליח להוציא משהו מהפנטזיה המוסרנית הזו, אבל אפילו הוא לא יכול למסרים השמרניים, הדיאלוגים העילגים והשעמום הבלתי נמנע.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
אפילו אני הייתי פחות שמרנית בגיל הזה.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"דם אמיתי”- גם שם הבחורה מאבדת את בתוליה עם ערפד. לפחות היא לא עושה מזה כזה ביג-דיל.
שורה תחתונה
למעריצות בלבד. לכל השאר מדובר כנראה בבזבוז זמן משווע. סצנות הקרב המוצלחות לבדן לא מחזיקות סרט שלם, עם תסריט מקושקש, בעל קצב איטי במיוחד, חסר ברק ורוח נעורים אמיתית. זה מה שקורה כשסרט הופך לתאגיד.
זמן מסך
124 דקות.