בימאי, תסריטאי ומדבב- סת' מקפרלן ("איש משפחה").
תסריטאים- וולסלי ווילד ואלק סולקין ("איש משפחה").
שחקנים- מארק וולברג ("השתולים"), מילה קוניס ("ידידים פלוס").
על מה הסרט?
מה קורה כשהחבר הכי טוב שלך הוא בובת דובי מדברת, מעשנת וחרמנית, ואתה כבר בן 35?
על מה באמת הסרט?
אמריקאים, אתם חבורת אינפנטלים והגיע הזמן שתתבגרו.
הדבר הכי טוב בסרט
ברור שטד. הברקה תסריטאית, דמות מוצלחת, וביצוע לייב-אקשן-סטופ-מושן מושלם.
הדבר הכי גרוע בסרט
ההפי-אנד המודבק בכוח. אפילו שמדובר בסיפור מסגרת כריסמסי-שמאלצי, היינו מסתדרים גם בלעדיו.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
בדיוק כמו בסדרת האם הקומית שלו, הסרט מלא בגגים משובחים, עם או בלי קשר לעלילה. מסצנת המכות במלון, דרך ג'ובאני ריביסי רוקד לצלילי טיפאני ועד וולברג בספיד של שמות בנות וייט-טראש. וזה עוד בלי לדבר על שלל הירידות-פרודיות המבורכות על שנות השמונים, והפחות מבורכות על שנות התשעים.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
סצנות בהן הדיאלוג לעס את המידע והמסר וירק לנו אותן בפנים.
הזווית היהודית
אחד מהנושאים האהובים על מק'פרלן הוא בדיחות יהודים לא פוליטיקלי-קורקטיות, וגם כאן הוא לא חסך מבדיחות יהודים וחג-מולד, שיחת "אין כניסה ליהודים" ולמה אלף היה כנראה יהודי.
סקס
אם לא מקבלים את מה שהיה הריבועים של מארק וולברג, נסתפק כנראה בחשיפת ישבנו החלקלק.
אלימות
מי ידע שדובי כזה קטן ייתן סצנת מכות טובה יותר מכל "מועדון קרב", וייענש מאוחר יותר במפגש עם אב ובנו הפסיכופתים.
מה למדנו מהסרט?
שום אישה לא תצליח להפריד בינך לבין החבר הכי טוב שלך.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
בא לי לראות עכשיו "פלאש גורדון".
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
הכותב היקר בהיסטוריה של הטלוויזיה מוכיח עכשיו שהוא גם ביצת זהב קולנועית, רק חבל שאין לו באמת משהו רציני להגיד על התרבות והפוליטיקה האמריקאית והוא מנסה לפנות למכנה המשותף-השמרני הרחב ביותר.
המשפט הראשון שאימא שלי תגיד
אני לא יכולה יותר עם בדיחות הקקי-פיפי האלו!
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
סרטי ברומאנס וג'אד אפטאו.
"ווילפרד”- כלב או דוב, מדומיין או לא- זה עדיין מרגיש מועתק.
"חבובות"- מינוס השירים.
שורה תחתונה
"טד" הוא קומדיית התבגרות, והומאז' מצחיק במיוחד לסרטי הברומאנס והקומדיות הרומנטיות. מה שמפתיע בין כל האינפנטיליזציה, בדיחות הפופ הלא תמיד אקטואליות, העלילה המעט שבלונית והתסריט הלא תמיד מהודק הוא שהסרט באמת מצליח לרגש- אשכרה אכפת לך מגורלו של הדוב הזה, וקצת אחר כך גם מגורלם של השחקנים האנושיים, וולברג וקוניס המקסימים.
זמן מסך
106 דקות.