במאי- טארסם סינג (“בני אלמוות").
תסריטאים- מליסה וולאק, ג'ייסון קלר (“נשק של תקווה") מבוסס על סיפורם של האחים גרים.
שחקנים- ג'וליה רוברטס, לילי קולינס (“חטיפה”), ארמי קולינס (“הרשת החברתית").
על מה הסרט?
סיפור שלגיה, המלכה הרעה, הנסיך ושבעת הגמדים מקבל טוויסטים מפתיעים.
על מה באמת הסרט?
האגדות של פעם זה כבר לא האגדות של היום.
הדבר הכי טוב בסרט
העיצוב. כמו בשלוש סרטיו הקודמים של סינג ("בני אלמוות", "התא", "מעבר לכל חלום") מרכיב ה"וואו" הוא אחד המרכיבים הדומיננטיים בסרט, וגם כאן הצילום, עיצוב התלבושות, עיצוב התפאורה, השימוש בצבעים והסטיילינג יוצרים את אותו אפקט מרהיב ואת האווירה הפנטסטית המתבקשת.
הדבר הכי גרוע בסרט
הדבר החריג היחיד מעלית הטעם הטוב כאן הן גבותיה העבות מדי של שלגיה. לא קל לצפייה.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
כנראה עם שיר הסיום המפתיע בסגנון הבוליוודי שעושה חשק לראות כבר מיוזיקל הודי שלם המגיע מהוליווד.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
הסצנה בה ג'וליה רוברטס נכנסת לקוסמטיקאית מהאגדות המטפלת בה בין השאר בעזרת ג'וקים, עקרבים, דגיגים ודבורים. למרות הסאטירה המוצלחת על מה נשים מוכנות לעשות כדי להיראות צעירות יותר, הרחמים על רוברטס היו חזקים יותר.
סקס
הסרט מנסה להיות שוויוני, שלא לומר- פוסט-פמינסטי, ולכן את הנשיקה הראשונה בין הנסיך (ארמי קולינס הכה צ'רמינג) לשלגיה, יוזמת הנסיכה עבת הגבה. בניגוד למיתוס, היא גם זו שמצילה את הנסיך מהכישוף, והיא זו שמנצחת בקרבות. כחלק מהחתרנות, זו גם הפעם הראשונה שהנסיך משמש כאובייקט מיני/חתונתי/רומנטי הן עבור המלכה המבוגרת והן עבור שלגיה הצעירונת.
אלימות
חלק מההתבגרות של שלגיה כולל יציאה מהפסיביות לעבר אקטיביות והגנה עצמית, והיא לומדת להילחם כאחרונות האמזונות. סצנות הקרבות של הגמדים (שאפילו לא שומרים על שמותיהם המקוריים) על הקביים הן ריקוד מתוזמר ומענג.
סטיילינג
כאמור, מושלם.
מה למדנו מהסרט?
איך ג'וליה רוברטס תראה בעוד מאה שנה. לא היינו רוצים להיות שם כשה יקרה.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
אני עדיין מעדיף את האגדה המקורית.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
טרנד האגדות שהחל בטלוויזיה עם "היה היה פעם" ו"גרים" מגיע לקולנוע עם שני עיבודים חדשים מקבילים דה-קונסטרוקטיביים לאגדת שלגיה. האם "שלגיה והצייד" יגבור על "מראה מראה" ושרליז ת'רון על ג'וליה רוברטס? התשובות בקרוב.
המשפט הראשון שאימא שלי תגיד
איך ג'וליה רוברטס מצליחה להיראות עדיין כל כך טוב? ועל איזה קמטוטים הם מדברים אני לא רואה אפילו קמטון.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"אליס בארץ הפלאות"- שהתחיל לשחק עם האגדה המקורית שלו עוד קודם.
"רובין הוד"- כי כמו שמוכיחים הגמדים, תמיד טוב לגנוב מהעשירים למען העניים.
שורה תחתונה
"מראה-מראה" הוא עיבוד צבעוני ובוגר לאגדה הידועה הלוקח את עצמו בקלילות ומודעות רפלקסיבית מרעננת, ומציג בעיקר את ג'וליה רוברטס, עדיין בשיא תפארתה, החוגגת מכל רפליקה ושמלה מתנפחת. הסרט המרהיב ביופיו הזה, נשף תחפושות ללא הפסקה המרגיש לפעמים כמו תלת מימד ללא משקפיים, מצליח לנטוע באגדה המשומשת גם מסרים עדכניים: קצת פמיניזם ושוויון מגדרי הכרחי, אובססיית היופי והנעורים, וגם קורטוב מחאה חברתית עדכנית בסגנון “לכבוש את וול-סטריט”, ו"אנחנו ה-99 אחוז".
זמן מסך
106 דקות.