במאית- ג'ניפר יו.
תסריטאים- ג'ונתן אייבל וגלן ברגר (“קונג-פו פנדה").
מדבבים- ג'ק בלאק, אנג'לינה ג'ולי, ג'קי צ'אן ודסטין הופמן.
על מה הסרט?
פו הפנדה יוצא להציל את סין מידיו של טווס רשע, ובדרך גם מגלה את הסיפור האמיתי מאחורי הוריו והאימוץ שלו.
על מה באמת הסרט?
זן-בודהיזם מזרחי פוגש אקזיסטנציאליזם מערבי- אנחנו המעצבים היחידים של חיינו, הבחירה החופשית בידינו, והכול רק תלוי בפרשנות שלנו לאירועים.
הדבר הכי טוב בסרט
מר פינג האווז, אביו המאמץ של הפנדה. הוא נראה ומתנהג כאילו יצא מסרט של "וואלס וגרומיט", והוא כנראה הדמות החביבה ביותר בסרט, בדיבובו של ג'יימס הונג, הזכור בעיקר כמארח במסעדה הסינית אליה חברי "סיינפלד" חיכו בתור לשווא לאורך פרק שלם.
הדבר הכי גרוע בסרט
בניגוד לסרט הקודם, ילדים ייהנו בו הרבה יותר ממבוגרים. הוא חסר את התחכום, המורכבות ומספר הרבדים שיגרמו הנאה אמיתית לאלה שעברו את גיל 12.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
הסצנה המרגשת והיפה ביותר, היא זו שבה הזכרונות המודחקים של פו על יום הנטישה של הוריו אותו פורצים מתוכו סוף סוף.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
סצנת הסיום שפותחת את הפתח לסרט השלישי בסדרה. נשמע כמו קו עלילה טלנובלי במיוחד.
הזווית היהודית
הטווס הרשע, המעוצב כדיקטטור מטורף בעל שאיפות כיבוש גרנדיוזיות, שואב השראה מהנאצים, ולאחר נבואת זעם הוא יוצא לבצע את שואת הפנדות. לא סיפרו לו שפנדה היא חיה בסכנת הכחדה?
סקס
חוץ מכמה בדיחות סקס של הגמל שלמה (סת' רוגן) על נקבות שאוכלות לך אחרי ההזדווגות את הראש, השאירו לילדים והוריהם מרחב קולנועי בטוח ונקי בנושא.
אלימות
מרובת משתתפים. כנראה שסצנות קונג-פו מצטלמות טוב רק אם זה קרבות של אחד נגד ההמון.
סטיילינג
האנימציה מרהיבה, והשילוב של תלת המימד עם הפיצוצים, הזיקוקים והאקרובטיות של המכות מסחרר. בולט לטובה, השימוש באנימציות מז'אנרים שונים בפתיחה ובקטעי הזיכרון של פו.
מה למדנו מהסרט?
את מה שמלמד מאסטר הזן (דסטין הופמן) את פו- הכול אפשרי כאשר אנו מוצאים בתוכנו שלווה פנימית.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
קונג-פו פנדה הראשון היה הרבה יותר טוב.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
הסרט הראשון מ-2008 היה מועמד ובצדק לאוסקר, השני הוא רק חיקוי חיוור לעלילה המוצלחת והכל כך קומית של הסרט הקודם. לא הייתי בונה הפעם על מועמדות.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
איזה יופי, טרנד האימוץ ההוליוודי הגיע גם לסרטי הילדים, ממש יצרו את הסרט בשביל אנג'לינה וכל שבט הילדים המאומצים שלה.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
בשביל קטעי האקשן- סרטי קונג פו וסרטי ואן דאם (שגם מדבב את אחת הדמויות).
שורה תחתונה
את הציפיות שיצר הסרט הקודם היה קשה מאוד לממש, ואכן, מדובר בהמשכון דל שומן החסר את הקסם והמקוריות של הלהיט הראשון. חוץ מאנימציה מוצלחת וג'ק בלאק תזזיתי כהרגלו, הסרט מתהדר בעלילה קלישאתית, לועס את מוסרי ההשכל שלו ומגיש אותם בכפית לילדים, ועוטף יחד בעטיפה אמריקאית שטחית מסרי זן ואסתטיקה סינית.
זמן מסך
90 דקות.