במאי ותסריטאי: אנג לי ("הר ברוקבק“).
שחקנים: אמיל הירש ("מילק"), פול דנו ("זה יגמר בדם"), קלי גארנר ("הטייס"), יוג'ין לוי ("אמריקן פאי"), אימלדה סטנטון ("ורה דרייק"), דמיטרי מרטין.
על מה הסרט?
אליוט טייבר (דימיטרי מרטין), נאלץ לעזוב את חייו בווילג' בניו-יורק ולחזור לבית הוריו כדי לעזור להם לנהל את המלון הרעוע שבבעלותם. כשהוא שומע שבעיר הסמוכה ביטלו פסטיבל מוזיקלי היפי ענק, הוא מזמין את מפיקי האירוע לערוך את הפסטיבל בעיירה שלו. שלושה שבועות אחר כך אלפי צעירים וצעירות נוהרים אל העיירה כדי להשתתף בפסטיבל וודסטוק.
על מה באמת הסרט?
יוזמה קטנה יכולה להפוך לשנות את העולם.
הרגש והלב הגדול הפועם בחזה של אנג לי. האהבה הזאת ניכרת בכל בחירת פריים, בכל דמות ובכל משפט שמופיע בסרט.
הדבר הכי גרוע בסרט
הכרזה שגורמת לסרט להיראות כמו סתם עוד סרט שמתרפק על האימג'ים הפסיכודלים המעצבנים של פסטיבל וודסטוק.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
אם חייבים לבחור סצנה אחת טובה, אז זו כנראה הסצנה בה הוריו המבוגרים של אליוט משתוללים ורוקדים בגשם אחרי שאכלו עוגיות חשיש.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
הסצנה בה אליוט נפגש עם אחותו. הוא מתלונן על כך שתמיד הוא צריך לוותר על חייו ולחזור לשם והיא מתבכיינת על כך שהם בכל מקרה אוהבים אותו יותר ומעדיפים שהוא יבוא ולא היאה. היינו מבינים את זה, גם בלי שיראו לנו את זה.
סקס
בתולי. חופש מיני הוא אומנם שם נרדף לפסטיבל ובמהלך הסרט יש לא מעט עירום, אך הסרט קצת פחות ליברלי בהצגת סקס- אנחנו מקבלים סצינת נשיקה בין אליוט לבין בחור לוהט ואת הבוקר שאחרי.
אלימות
כהד של התקופה אנחנו שומעים דרך הטלוויזיה על מלחמת וייטאנם ועל התרחשויות אלימות במזרח התיכון. חבר של אליוט מספר לו בטלפון על השתלטות עיונת של המשטרה על באר של הומואים בניו יורק. אבל לא יותר מזה.
הזוית היהודית
אימו של אליוט היא יהודיה ניצולת פוגרומים שברחה מאוקראינה לארה"ב וחיה את הטרואמה.
סטיילינג
היפי. אבל עד הסוף.
פסקול
למרות שמדובר בסרט על וודסטוק, אין בסרט כלל פסקול של התקופה. המוסיקה של הפסטיבל היא רק רקע חלש, רחוק ולא מזוהה ועיקר הפסקול הוא מוסיקת רקע סתמית שלעיתים גובלת בקיטש. מבאס.
מה למדנו מהסרט?
אהבה גדולה נמצאת מסביבנו, אם נשכיל לפקוח את העיניים נוכל להנות ממנה.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
בא לי לקחת אל אס די.
מבט מעניין ורענן על אירוע שהפך לקלישאה תרבותית. מסתבר שלא הכל כבר נעשה ונאמר.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד שהיא יוצאת מהסרט
איזה דה ז'ה וו.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"ויקאנד" - משם לקח את פקק התנועה הארוך בדרך לפסטיבל.
"וודסטוק" - הסרט התיעודי שם למד לפצל את המסך.
"שיער" - שם למד על רוח התקופה.
שורה תחתונה
אנג לי במיטבו. זהו סרט יפה, מקורי ונוגע ללב. הצפייה בסרט היא כמו להיות בחלום מופלא שלא תרצו שיגמר.
זמן מסך
110 דקות.
עוד ב-mako בידור: קלי קלארקסון הוסיפה לעצמה כמה קילוגרמים; השורדים מתפצלים; מורן אטיאס מתרסקת לתוך טיימס סקוור; הרומן של לטרמן: עכשיו התמונות.