במאי ותסריטאי: ג'ון לי הנקוק ("האלאמו") מבוסס על ספרו של מייקל לואיס.
שחקנים: סנדרה בולוק, קווינטון ארון ("קדימה, תריץ אחורה") קאת'י בייטס.
על מה הסרט?
סיפור אמיתי על תיכוניסט שחור שמאומץ בחום רב על ידי משפחה לבנה ועשירה בדרום ארצות הברית, והופך לשחקן פוטבול מוכשר.
על מה באמת הסרט?
הכל אפשרי באמריקה, כל החלומות מתגשמים באמריקה, אין כמו אמריקה.
הדבר הכי טוב בסרט
סנדרה בולוק בתפקיד האם הלבנה, הנוצריה, הדרומית והרפובליקאית של המשפחה הכי מושלמת בעולם כולו. אמנם ההופעה של בולוק רחוקה מאוד ממשהו שראוי לקבל עליו אוסקר, אבל בתוך קצף הסוכר היא בולטת לטובה. עם זאת, אפילו היא לא מצליחה להינצל מהשורות הנוראיות ששמו בפיה.
הדבר הכי גרוע בסרט
כנראה שכל השאר, החל בשחקן הראשי המזעזע דרך הילד הנודניק, הבימוי הטלוויזיוני, התסריט המביך, הגזענות הסמויה והשם העברי שניתן לסרט.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
סצנת הפתיחה, שבה עוד יש תחושה שהסרט לא כל כך גרוע כמו שמספרים, ואולי הוא יהיה אפילו נחמד.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
כל הסצנות שמגיעות אחריה, ומוכיחות שהתקווה להנאה הייתה תקוות שווא.
נראה לכם שקיימת כזאת בסרט כה נוצרי, כה שמרני וכה אמריקאי?
סקס
פוריטאני. כמו במיטב מסורת פולניה - הוא רוצה לעשות סקס והיא רוצה לדבר על הילדים.
אלימות
בגטו. שחקן הפוטבול הגדול מראה לשכניו לשעבר, המעוצבים בצורה גזענית ביותר, מה קורה כשמשחקים פוטבול בתוך הבית.
סטיילינג
למזלנו, הנוצריות השמרניות ממש לא מתלבשות כמו השמרניות אצלנו, מה שמאפשר לבולוק להסתובב כל הסרט במחשופים נדיבים, ובחצאיות מקסי האורזות זוג ישבנים חצופים, כשעל הכל מגן הצלב שעל צווארה.
פסקול
כזה שנחתך והודבק מעשרות סרטי קיטש אחרים. אחד שנכנס תמיד ברגע הנכון ומצווה עלייך- התרגש עכשיו!
מה למדנו מהסרט?
שהאוסקר הוא באמת כבר לא מדד לכלום. הסרט הזה בכלל לא היה צריך להיות מוזכר באותו ערב, בטח שלא להיות מצוין לטובה על ידי פרס לבולוק, ובטח שלא לקבל מועמדות לסרט הטוב ביותר. מישהו שם חייב לעשות בדק בית רציני.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
אני מקווה שהסיפור שעליו מבוסס הסרט לא כל כך גרוע.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
הסרט הזה הוא רק הוכחה נוספת לכך שאם סרט טורח לציין שהוא מבוסס על סיפור אמיתי, זה אומר רק דבר אחד - מדובר בסרט רע.
המשפט הראשון שאימא שלי תגיד
זה יותר מדי קיטש אפילו בשבילי.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"פרשס" - מאוד דומה, אבל למזלנו גם מאוד שונה.
אינוויקטוס - ושאר סרטי ספורט לא מעניינים.
שורה תחתונה
הרבה זמן לא ראיתי סרט שכל כך רציתי שייגמר כבר. צפוי, נדוש, מביך, חסר מורכבות, לא אמין, מוגזם, נוצרי ושמרני. נקווה שהמציאות עליו מבוסס הסרט הייתה מורכבת ומעניינת הרבה יותר מהדרשה הנוצרית-אמריקאית שהוצגה על המסך. לא משנה כמה תנסו, קשה שלא להפוך ציניים מול תסריט שלא מוותר על קלישאה אחת ושמציג דמויות כל כך שטוחות וגיבור כל כך פלקטי.
זמן מסך
128 דקות ארוכות.