במאי- ערן ריקליס (“הכלה הסורית, עץ הלימון").
תסריטאי- נח סטולמן (“מישהו לרוץ איתו") מבוסס על ספרו של א.ב.יהושע.
שחקנים- מארק איווניר (“24”) , גורי אלפי, רוזינה קמבוס (“סרוגייט”).
על מה הסרט?
הממונה על משאבי האנוש במפעל לחם ירושלמי יוצא למסע כדי לקבור את גופתה של עובדת זרה רומנייה שעבדה במפעל.
על מה באמת הסרט?
לפעמים צריך לנסוע לכל מיני חורים בעולם כדי להבין שאין כמו בבית.
הדבר הכי טוב בסרט
מארק איווניר. הייצוא הכי מוצלח שלנו להוליווד בעוד הפגנת משחק חזקה, אמינה ומשכנעת.
הדבר הכי גרוע בסרט
דמות העיתונאי. גורי אלפי נאלץ להתמודד עם דמות קלישאתית, מעצבנת ולא מספיק מעניינת. אפילו הוא לא מצליח להפוך אותה לקומית מספיק.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
מרק אייווניר נוסע בנגמ"ש צבאי עליו ארון קבורה, בשביליה המפותלים והמושלגים של רומניה.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
הסצינה בה גורי מסביר את הסרט- "אנחנו עושים עיקוף של 1000 קילומטר בשביל לעשות את הדבר הנכון”. וואלה?
סקס
מתח אבהי-מיני בין הממונה לילד הרומני הפושטק בתספורת הג'סטין ביבר.
אלימות
אלימות מוצדקת ביותר של הילד הפושטק כלפי גורי המעצבן שלא מפסיק לנסות לצלם אותו בשביל הכתבה שהוא מכין על המסע.
סטיילינג
חורפי. החבורה מגיעה לרומניה המושלגת מה שמאפשר להם להפגיז במעילים כבדים, שכבות ופרוות, ולנו להסתפק בכמה שפחות עור חשוף.
פסקול
שילוב של מוסיקה צוענית, רוסית ורומנית ממש כמו בסרטים של קוסטריצה. פרס אופיר מוצדק ביותר לאשי מילוא וגיל תורן.
מה למדנו מהסרט?
לא כל שנה חייבים להיכנס לחמישייה האחרונה באוסקר האמריקאי.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
קצת הגזימו באוסקר הישראלי עם כל הפרסים, לא?
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
כמו בסרטיו הקודמים, ריקליס ממשיך להתעסק בזהויות, בירוקרטיה, לאום וגבולות. כמו בסרטיו הקודמים, גם כאן התחושה היא שמרנית מדי בסופו של דבר.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
אני אוהבת את רוזינה קמבוס עוד מהתיאטרון, היא מצחיקה אותי נורא.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"הכול מואר"- בגלל המסע, הארץ הזרה, והחבורה המוזרה.
סרטי קוסטריצה- בגלל הפסקול.
שורה תחתונה
למרות הבימוי המוקפד, הצילום ובחירת הלוקיישנים המוצלחת, המשחק המעולה של רוב השחקנים, והאווירה הטרגית-קומית, יש בסרט משהו קר ויבש מדי, והוא נותר צפוי וסכמתי. יש בו חלקים רבים מדי שאינם מספיק מעניינים, חלק מקווי העלילה אינם מפותחים והמהלך הדרמתי אותו עובר הגיבור מוכר למדי. למרות זאת, האווירה שהוא יוצר נבנית לאיטה עד לסופו המוצלח והמרגש, ויש בו כמה רגעים בלתי נשכחים.
זמן מסך
103 דקות.