יוסף סידר הוא אחד האנשים שיותר מבינים מה עובר על ארי פולמן מספר שעות לפני טקס האוסקר ה- 81, כאשר סרטו "ואלס עם באשיר" מייצג את ישראל בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. סידר, מלווה בפמליה ישראלית, היה במעמד הזה בדיוק לפני שנה עם סרטו המצליח "בופור", העניק ראיונות לעיתונאים מכל עיתון וערוץ בעולם, סגר עסקאות עם גדולי המפיקים ומפיצי הסרטים בתעשיית הקולנוע האמריקאית ובעיקר ביקר בקוקטיילים הנחשבים ביותר בלוס אנג'לס והתחכך בשחקנים ובימאי הקולנוע הגדולים בהוליווד.
"התרגשות עצומה", משער סידר כשהוא נשאל מה עובר ברגעים אלו על פולמן, "זה מעמד מאוד מיוחד".
איך אתה יכול להרגיע אותו?
"חלק מהיופי של להגיע לאוסקר בפעם הראשונה זה פשוט לקוות שזו לא הפעם האחרונה ולדעת שאין לך שום שליטה על מה שיקרה ואתה לא צריך לעשות משהו ספציפי. הכל נקבע מראש ונותר רק ליהנות מהרגע".
אתה יכול להזדהות עם מה שהוא עובר עכשיו?
"המצב שלנו שונה. אני לא חשבתי שיש סיכוי שאזכה, הייתי מאוד פסימי. הוא לעומתי בא עם הרבה ביטחון וציפיות ואני מניח שהלחץ אצלו יהיה גבוה מאוד ושהוא במתח עצום".
אתה רוצה לומר לי שהיית שם באולם קודאק ולא האמנת שאתה יכול לעלות לבמה?
"אני באמת נכנסתי לשם משוכנע שאת החוויה הזאת של לעלות לבמה אצטרך לדחות לפעם אחרת, ממש לא פחדתי, הייתי בטוח לגמרי שאין לי סיכוי לזכות באוסקר".
לא הכנת נאום זכייה?
"הכנתי, כי אי אפשר לבוא לא מוכן, אבל הייתי בטוח שאני לא אצטרך להשתמש בנאום הזה".
היית מציע לארי לנסות לבלוט בשטח באירועים שלפני הטקס? זה יכול לשפר את מעמדו כבמאי בעולם?
"קשה מאוד לבלוט באוסקר. אם אתה נמצא בחדר, במסעדה או באירוע ופתאום ג'ורג' קלוני נכנס, אז ישר כולם מסתכלים עליו ומנסים להקשיב מה הוא אומר ונוצרת התגודדות סביבו, ובאוסקר יש מאות ג'ורג' קלונים. היוצרים של הסרטים הזרים לא בולטים בשטח אלא אם כן אתה מין בליני כזה או אלמדובר, אתה לא בולט ואין מה לעשות. יחד עם זאת אומר שארי פולמן הוא פרצוף די מוכר כי הוא לא רק עשה את הסרט אלא גם הופיע בדמותו המצוירת, כך שבאופן יחסי לבימאים של סרטים זרים הוא דווקא כן מישהו שהפרצוף שלו מזוהה".
איך ממנפים את ההצלחה אחרי טקס האוסקר?
"האוסקר פותח המון המון דלתות אבל זה עוד לא אומר שאתה יודע לספק את מה שצריך כדי להיכנס דרך הדלתות. זה לא הולך להיות קל יותר בגלל האוסקר, אולי אפילו הפוך, זה הולך להיות קשה הרבה יותר. כל האופציות נפתחות בפניך אבל אתה חייב לבוא עם הסחורה. במובן העמוק שום דבר לא משתנה, אתה עדיין צריך לבוא עם רעיון טוב ועם תסריט טוב. אף אחד לא נשען על הצלחות עבר, כולם רוצים להיות בטוחים שהדבר הבא שתעשה יהיה מצוין. אתה במצב פחות טוב ממה שהיית לפני מהבחינה הזו שאתה חייב לכתוב תסריט טוב, ואין שום דרך לעקוף את זה".
איך ההרגשה להסתכל על כל פסטיבל "ואלס עם באשיר" מבחוץ כשאתה היית באותו מקום בדיוק לפני שנה?
"זה באמת אחרת לראות את זה מבחוץ. אני מסתכל על החגיגה הזו סביב במאי ישראלי שמייצג אותנו באוסקר ורואה משהו שלא ראיתי כשהייתי שם. ההתרגשות הזאת של מדינה שלמה היא אמיתית ומוצדקת. אפשר להסתכל על האוסקר כמשהו זוהר ושטחי אבל זה לא נכון האוסקר הוא אירוע אדיר ממדים שאם משווים אותו לאירועים בינלאומיים אחרים, בספורט נניח, יש לו הרבה יותר תוכן. זו תחרות של סיפורים וזה משהו שמשקף את הלכי הרוח בעולם ברגע אחד נתון. זה משהו שכל העולם מסתכל עליו וכשיש סרט ישראלי שנמצא שם ובטח כשהוא מועמד לזכייה זה פשוט מרטיט את הלב, זה דבר עצום. זה לא ריק ולא שטחי, האוסקר זו זירה מאוד מהותית וחשובה, בטח בהקשר של סרטים כאלו כמו "ואלס עם באשיר" שבא להגיד משהו. זה פשוט לא ייאמן שהעולם נחשף לדברים האלו מיוצר ישראלי, זה מאוד מיוחד וחשוב".
שני הסרטים, "ואלס עם באשיר" ו"בופור", הם סרטים על לבון. אתה חושב שזה סייע להם להגיע רחוק?
"אני לא חושב. כרטיס הכניסה לאוסקר עובר דרך אנשי מקצוע שמסתכלים על סרטים ומתרשמים מהאיכויות שלהם. במקרה של "ואלס עם באשיר" זה ברור שהסרט מאוד מרשים מבחינת העשייה הקולנועית ולכן עניין לבנון הוא לא הגורם שאפשר לשים עליו את האצבע".
מה אתה חושב על הסרט ועל סיכוייו?
"אני חושב שהסרט ייחודי לחלוטין. יש גאונות בלייצר משהו כל כך ייחודי. הסיכוי? אי אפשר לדעת, אבל מה שכולם אומרים זה שהוא הולך לנצח. אבל באמת אי אפשר לדעת כי אם מסתכלים על ההיסטוריה של הקטגוריה הזאת הם מאוד לא עקביים ונורא לא צפויים. קשה להגיד בביטחון, אבל אם היה אפשר להגיד בביטחון אז בשביל מה התחרות? זה טוב שיש קצת מתח".
הימור שלך?
"עם כל המתח אני חושב שבסוף הוא ינצח".
יש סיכוי שנראה אותך יום אחד חוזר למעמד הזה?
"לא יודע. אי אפשר לדעת ומפחיד לחשוב על זה שרוב הסיכויים שלא. אבל אני גיליתי שהדרך הכי טובה היא ליהנות מהערב ולא לחשוב שזו הפעם האחרונה שאתה שם, כי זה בעצם קצת עצוב לחשוב על זה ככה, למרות שרוב הסיכויים שזה ככה".
תקום הלילה בשלוש לצפות ברגע ההיסטורי?
"לצערי לא, מחר יש לי יום עמוס אז אני לא יכול להרשות לעצמי להיות ער, אבל אני אבדוק מיד על הבוקר".
עוקבים מקרוב אחרי הטקס: לכל העידכונים, דיווחים ובעיקר - פסלונים