האחים ג'ואל ואיתן כהן, בימאי הקולנוע היהודים-אמריקנים שהגיעו לישראל לרגל קבלת פרס "דן דוד", מסבירים לישראלים המאוכזבים מדוע כל הסרטים שלהם מבוססים על סיפורים אמריקניים
האחים כהן. אל תצפו לראות מהם סרט על ישראל | צילום:
Frederick M. Brown, GettyImages IL
"אנחנו בורים גמורים במה שקשור לישראל", אמרו אמש האחים ג'ואל ואיתן כהן, מגדולי הבימאים בקולנוע האמריקני, בביקורם בישראל לרגל קבלת פרס "דן דוד" בסך מיליון דולר (עבור הצטיינות בתחום קולנוע וחברה). הפרס הוענק לשניים בטקס חגיגי באוניברסיטת תל-אביב, במעמד נשיא המדינה שמעון פרס ונשיא איטליה ג'ורג' נפוליטנו.
לא מעט עיתונאים ישראלים נראו מאוכזבים כשהאחים היהודים-אמריקנים סיפרו כי הם "כותבים רק סיפורים אמריקניים. זה מה שאנחנו מכירים. גדלנו במערב התיכון בארצות-הברית, אמנם בקהילה יהודית, אבל אנחנו כותבים רק סיפורים הקשורים לאמריקה".
מסיבת העיתונאים שנערכה לכבוד הענקת הפרס, נראתה כמו סצנה אופיינית מסרט של האחים כהן. אל תתפלאו אם בסרט הבא שלהם, שטרם נכתב, תופיע סצנת פרפראזה - על דמות של קולנוען יהודי שזוכה בפרס ונאלץ להופיע במסיבת עיתונאים, שבה הוא נשאל, בין היתר: "מה לגבי לונדון? האם תעשה משהו שקשור ללונדון?" או: "האם אתם מתכננים לשתף בסרטים הבאים שלכם שחקנים ישראלים?", "האם תעשו סרט על ישראל?"
האחים הנבוכים העבירו את המיקרופון מאחד לשני, וענו, לבסוף, תשובה אחידה חותכת: "לא". לגבי השאלה מדוע לא ביקרו עד כה בישראל, השיבו השניים כי אמם, שבעבר חיה בישראל, ניסתה לא אחת לשכנע אותם להגיע לישראל, אך עיסוקיהם הרבים מנעו זאת.
לשאלה שהופנתה לאיש העסקים היהודי-איטלקי דן דוד, המייסד והמממן את מסורת הענקת הפרסים השנתית, באשר לשימוש בסכום הפרס, השיב זה כי "יש להם 900 אלף דולר שהם יכולים לעשות איתם מה שהם רוצים. 100 אלף דולר הם יצטרכו לתרום" (כפי הנראה למלגות המיועדות לסטודנטים לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב, חוקרים צעירים בשלבי הדוקטורט והפוסט-דוקטורט, מ"ש). האחים נראו משועשעים.
עם שניים מתוך ארבעת פסלוני האוסקר שלהם | צילום:
Vince Bucci, GettyImages IL
בין הבולטים בסרטיהם של האחים כהן: "בייבי אריזונה" (1987), "צומת מילר" (1990), "ברטון פינק" (1991), "פארגו" (1996), "ביג ליבובסקי" (1998), "האיש שלא היה שם" (2002), "ארץ קשוחה" (2007), "יהודי טוב" (2009) ו"אומץ אמיתי" (2010). כעת מצטלם סרט שכתבו האחים לפני כשמונה שנים, אך אין הם מעורבים בעשייתו. "זה תסריט לגרסה המחודשת של 'גמביט' שיצא בשנות ה-60", אומר ג'ואל כהן. "כתבנו אותו בהזמנת האולפנים, לפני הרבה שנים. זה שכב במחלקת הפיתוח ושם זה נעלם, ולפני חצי שנה, זה פתאום צץ".
מעבר לכך, לצמד הבימאים המוערך אין תוכניות מיוחדות לזמן הקרוב: "אנחנו כותבים כל מיני דברים, אבל לא יודעים אם נעשה סרט בשנה הבאה", אומר איתן כהן. השניים סיפקו תשובה מעניינת לשאלה מה הסיבה לכך שסרטם האחרון, "אומץ אמיתי", עמוס ברגשנות - דבר שאינו מאפיין את עבודתם עד אז, שהרי סרטיהם של האחים ציניים למכביר, בהם מובילות את העלילות השונות דמויות קודרות או גרוטסקיות, במעטפת אפלולית. התשובה האמיתית לשאלה הזו היא שהאחים כהן התבקשו על-ידי האולפנים לייצר סרט שיהיה מיועד לקהל הרחב, ולכן הדגש הוא על סרט רגשני במכוון.
התשובה שסיפקו האחים הייתה מעט שונה: "אנחנו לא מתעסקים במידת האמוציונאליות של הסרטים שלנו ובעד כמה הם חמימים ומרגשים בהשוואה זה לזה", השיב איתן כהן, והוסיף כי מה שכנראה הוביל לסרט רגשני הוא הרומן של הסופר צ'ארלס פורטר, הנערץ עליהם, שאת ספרו, הנושא את שם הסרט, שאותו עיבדו לכדי גרסה קולנועית, הגדיר כהן כ"מאוד איכותי", והוסיף: "התגובה שהסרט מעורר בקהל מגיעה מהרומן שעיבדנו ומאוד אהבנו. ראינו את הגרסה הקודמת של הסרט, אבל היא לא הותירה עלינו רושם. הרומן עצמו כן".
"אנחנו בורים גמורים במה שקשור לישראל", אמרו אמש האחים ג'ואל ואיתן כהן, מגדולי הבימאים בקולנוע האמריקני, בביקורם בישראל לרגל קבלת פרס "דן דוד" בסך מיליון דולר (עבור הצטיינות בתחום קולנוע וחברה). הפרס הוענק לשניים בטקס חגיגי באוניברסיטת תל-אביב, במעמד נשיא המדינה שמעון פרס ונשיא איטליה ג'ורג' נפוליטנו.
לא מעט עיתונאים ישראלים נראו מאוכזבים כשהאחים היהודים-אמריקנים סיפרו כי הם "כותבים רק סיפורים אמריקניים. זה מה שאנחנו מכירים. גדלנו במערב התיכון בארצות-הברית, אמנם בקהילה יהודית, אבל אנחנו כותבים רק סיפורים הקשורים לאמריקה".
מסיבת העיתונאים שנערכה לכבוד הענקת הפרס, נראתה כמו סצנה אופיינית מסרט של האחים כהן. אל תתפלאו אם בסרט הבא שלהם, שטרם נכתב, תופיע סצנת פרפראזה - על דמות של קולנוען יהודי שזוכה בפרס ונאלץ להופיע במסיבת עיתונאים, שבה הוא נשאל, בין היתר: "מה לגבי לונדון? האם תעשה משהו שקשור ללונדון?" או: "האם אתם מתכננים לשתף בסרטים הבאים שלכם שחקנים ישראלים?", "האם תעשו סרט על ישראל?"
האחים הנבוכים העבירו את המיקרופון מאחד לשני, וענו, לבסוף, תשובה אחידה חותכת: "לא". לגבי השאלה מדוע לא ביקרו עד כה בישראל, השיבו השניים כי אמם, שבעבר חיה בישראל, ניסתה לא אחת לשכנע אותם להגיע לישראל, אך עיסוקיהם הרבים מנעו זאת.
לשאלה שהופנתה לאיש העסקים היהודי-איטלקי דן דוד, המייסד והמממן את מסורת הענקת הפרסים השנתית, באשר לשימוש בסכום הפרס, השיב זה כי "יש להם 900 אלף דולר שהם יכולים לעשות איתם מה שהם רוצים. 100 אלף דולר הם יצטרכו לתרום" (כפי הנראה למלגות המיועדות לסטודנטים לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב, חוקרים צעירים בשלבי הדוקטורט והפוסט-דוקטורט, מ"ש). האחים נראו משועשעים.
מציניות לרגשנות
בין הבולטים בסרטיהם של האחים כהן: "בייבי אריזונה" (1987), "צומת מילר" (1990), "ברטון פינק" (1991), "פארגו" (1996), "ביג ליבובסקי" (1998), "האיש שלא היה שם" (2002), "ארץ קשוחה" (2007), "יהודי טוב" (2009) ו"אומץ אמיתי" (2010). כעת מצטלם סרט שכתבו האחים לפני כשמונה שנים, אך אין הם מעורבים בעשייתו. "זה תסריט לגרסה המחודשת של 'גמביט' שיצא בשנות ה-60", אומר ג'ואל כהן. "כתבנו אותו בהזמנת האולפנים, לפני הרבה שנים. זה שכב במחלקת הפיתוח ושם זה נעלם, ולפני חצי שנה, זה פתאום צץ".
מעבר לכך, לצמד הבימאים המוערך אין תוכניות מיוחדות לזמן הקרוב:
"אנחנו כותבים כל מיני דברים, אבל לא יודעים אם נעשה סרט בשנה הבאה", אומר איתן כהן.
השניים סיפקו תשובה מעניינת לשאלה מה הסיבה לכך שסרטם האחרון, "אומץ אמיתי", עמוס ברגשנות - דבר שאינו מאפיין את עבודתם עד אז, שהרי סרטיהם של האחים ציניים למכביר, בהם מובילות את העלילות השונות דמויות קודרות או גרוטסקיות, במעטפת אפלולית. התשובה האמיתית לשאלה הזו היא שהאחים כהן התבקשו על-ידי האולפנים לייצר סרט שיהיה מיועד לקהל הרחב, ולכן הדגש הוא על סרט רגשני במכוון.
התשובה שסיפקו האחים הייתה מעט שונה: "אנחנו לא מתעסקים במידת האמוציונאליות של הסרטים שלנו ובעד כמה הם חמימים ומרגשים בהשוואה זה לזה", השיב איתן כהן, והוסיף כי מה שכנראה הוביל לסרט רגשני הוא הרומן של הסופר צ'ארלס פורטר, הנערץ עליהם, שאת ספרו, הנושא את שם הסרט, שאותו עיבדו לכדי גרסה קולנועית, הגדיר כהן כ"מאוד איכותי", והוסיף: "התגובה שהסרט מעורר בקהל מגיעה מהרומן שעיבדנו ומאוד אהבנו. ראינו את הגרסה הקודמת של הסרט, אבל היא לא הותירה עלינו רושם. הרומן עצמו כן"."אנחנו בורים גמורים במה שקשור לישראל", אמרו אמש האחים ג'ואל ואיתן כהן, מגדולי הבימאים בקולנוע האמריקני, בביקורם בישראל לרגל קבלת פרס "דן דוד" בסך מיליון דולר (עבור הצטיינות בתחום קולנוע וחברה). הפרס הוענק לשניים בטקס חגיגי באוניברסיטת תל-אביב, במעמד נשיא המדינה שמעון פרס ונשיא איטליה ג'ורג' נפוליטנולא מעט עיתונאים ישראלים נראו מאוכזבים כשהאחים היהודים-אמריקנים סיפרו כי הם "כותבים רק סיפורים אמריקניים. זה מה שאנחנו מכירים. גדלנו במערב התיכון בארצות-הברית, אמנם בקהילה יהודית, אבל אנחנו כותבים רק סיפורים הקשורים לאמריקה"מסיבת העיתונאים שנערכה לכבוד הענקת הפרס, נראתה כמו סצנה אופיינית מסרט של האחים כהן. אל תתפלאו אם בסרט הבא שלהם, שטרם נכתב, תופיע סצנת פרפראזה - על דמות של קולנוען יהודי שזוכה בפרס ונאלץ להופיע במסיבת עיתונאים, שבה הוא נשאל, בין היתר: "מה לגבי לונדון? האם תעשה משהו שקשור ללונדון?" או: "האם אתם מתכננים לשתף בסרטים הבאים שלכם שחקנים ישראלים?", "האם תעשו סרט על ישראל?"
