הם מרבים לדבר אל כל מיקרופון רענן ומככבים בשלל ערוצי התקשורת, אבל כניסה אל המרחב הפרטי שלהם, בדרך כלל אינה אפשרית. גיא מרוז, יוסף סוויד, דיוויד ברוזה, הראל סקעת, ג'קי לוי, עידו תדמור, קורין אלאל ואחרים הסכימו להכניס מצלמה לביתם הפרטי, במסגרת התערוכה "רגעים של בית" שצילמו סטודנטים לקולנוע ומתארת רגעים אינטמיים וחיי שגרה בבית של כל אחד ואחד.
הראל סקעת: השתיקה חזקה ממילים
הראל סקעת הסכים להירתם לפרויקט ומצא עניין ברעיון שמאחוריו: "יצרנו סרטון קצר שמדמה את הקונטרסט בין הבמה, שמסמלת אהבה ואנרגיה, רעש והמון עוצמה, לבין הבית שמסמל את המקום השקט, האינטימי והפרטי".
אתה מרבה להתראיין בכלי התקשורת, במה שונה כניסה לבית שלך מעוד רעיון עיתונאי?
"בסרט הזה אני לא אומר אפילו מילה אחת, ולפעמים השתיקה מדברת יותר ממילים. זה סרט שבנוי רק ממוזיקה, סאונד ותמונה. לא מדברים, לא שואלים שאלות, כל מה שאתה רוצה לדעת אתה מקבל מהסרט עצמו".
אתה מרבה לשים גדרות מסביבך, הפעם פרצת את המחסום?
"בשבילי בית זה מפלט, המקום שבו אני מתאחד עם עצמי. אני אוהב לעשות הפרדה בין הבית, המשפחה והחברים לבין החוץ. במקרה הזה, הרגעים שמצולמים הם ממש כמה דקות אחרי הופעה, הפעולות הראשונות של ההתפוצצות אחרי הבמה. ולכן מבחינתי, הקהל עדיין שותף להליך הזה. למעבר החד הזה; מהבמה בה אני מקבל אהבה גדולה מהרבה אנשים, לשקט של הבית. ללבד, למקום הטבעי".
ואז אתה פוגש בדידות?
"זו בדידות מסוג מסוים, סוג של ריקנות".
יוסף סוויד: הגוף הוא הבית
"ניסיתי להתרחק מהמשמעות של ארבע קירות", מספר יוסוף סוויד, "כי זה לא מה שנותן לי להרגיש בית. התמקדנו על המקומות בהם אני מרגיש בבית; החברים שלי, החברות שלי עם תמר בורר שהיא רקדנית בוטו".
רקדת איתה בסרט?
"כן. אני רוקד בסרט ריקוד בוטו, שזה משהו מאוד חושפני ואישי. אין בו חוקים ובאמצעותו אני מעביר הרגשה של בית".
מה עוד אתה יכול לספר על הבית שלך?
"אני חייב לגור בקרבת מים. נולדתי בחיפה עם נוף מדהים לים. לא הייתי יכול לגור בירושלים או במדבר, אולי זה קשור גם לזה שאני מזל סרטן".
ג'קי לוי: זה סטרפטיז מסוים
העיתונאי ג'קי לוי התלבט אם להצטרף לפרויקט אך לבסוף השיב בחיוב: "באופן כללי אני לא אוהב לחשוף את הבית שלי אבל הייתה פה אמירה אומנותית", הוא מסביר. "מדובר בסטריפטיז מסוים. בניגוד למצב הרגיל שלי בו אני מרבה לדבר, שם שתקתי ונתתי למצלמה לבלוש אחר הפעולות הטריוויאליות של היום יום: להכין מיץ פטל לילדים, להחזיר אותם מהגן על האופניים, שטויות מהסוג הזה. בתערוכה יוצגו שתי דקות של דברים יומיומיים אבל נטולי פוזה ושקר".
הבית שלך מעניין?
"את זה יגידו אחרים. תראה, אני גר בסמטה בירושלים באזור מחנה יהודה. הבית שלי עומד על שטח אדמה מאוד קטן והוא בנוי לגובה. אני אוהב אותו כי בניתי אותו בעצמי ומי שעבר אי פעם שיפוצים יודע על מה אני מדבר. או שאתה אוהב את מה שיצא או שאתה לא סובל את עצמך".
התערוכה "רגעים של בית" מוצגת במרכז עמיעד שבלב שוק הפשפשים בתל אביב. הכניסה חופשית לקהל הרחב במשך החודשים יולי- אוגוסט.