ממש בימים אלה מתקיים בניו יורק ה-NYFF, פסטיבל הסרטים היוקרתי של העיר, זו השנה ה-47. הפסטיבל, שתכנייתו מורכבת בעיקר משלל סרטים בינלאומיים, מציע לתושבי העיר מבט ראשון על כמה מן הסרטים היותר מדוברים של השנה, שלא בהכרח הגיחו לעולם בעזרת חבל הטבור של הוליווד.
גם אנחנו שם - אחרי שבשנה שעברה הצגנו לאמריקאים ברוב גאווה את "ואלס עם באשיר", אחד הסרטים היותר מדוברים ומפומפמים בפסטיבל השנה הוא "לבנון" של שמואל מעוז, שרק לפני כמה שבועות זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ונציה. בסוף השבוע האחרון נערכה ההקרנה הרשמית של הסרט בפסטיבל והניו יורקרים, מסתמן, התלהבו ובגדול.
מבקר הקולנוע של הניו יורק טיימס מצא את הסרט חזק ומרתק, ציין לשבח את הפסקול המייסר שתורם לאווירה הקלסטרופובית של הסרט, וסיכם את הביקורת במילים - "הכאוס שולט".
גם האתר TheWrap.com לא חסך בתשבוחות: "הסרט משלב את האווירה של 'ואלס עם באשיר' עם המתח של ’The hurt locker’ (סרט אמריקאי על המלחמה בעירק בכיכובם של רייף פיינס וגאי פירס שלא יצא בארץ), ופשוט זועק לאוסקר, או לפחות לקהל שיידע להעריך אותו כמו שצריך".
"העלילה בסרט מועברת בריחוק רגשי מסוים" נכתב בטיים אאוט ניו יורק, "אין מונולוגים סוחטי דמעות על החברה שמחכה בבית או על משמעות המלחמה. במקום זה, מכניס אותנו מעוז ישר לתוך שגרת הלחימה, וההישג הגדול שלו הוא "לאיפהפה. אם אתם אוהבים סרטי מלחמה, לא תרצו להחמיץ את 'לבנון'".
"המצלמה הקלסטרופובית של מעוז לוכדת את אי הוודאות, הבלבול והטרור המוחלט שחשים החיילים במהלך משימתם" כתב האתר NewYorkCook.com, "והפתגם הידוע 'מלחמה היא גיהינום' הופך לו בקלות ל'מלחמה היא טירוף'. כל ארבעת השחקנים מוכשרים ביותר ומשרתים את הסרט נאמנה. מעוז יצר את אחד הסרטים האכזריים וחסרי הרחמים, אך יחד עם זאת גם מרתקים וחזקים של 2009". ב-filmmakermagazine.com קצת פחות הסכימו, אבל עדיין אהבו: "הפרויקט ללא ספק קתרטי, ומעוז עושה עבודה טובה בלשכפל את הקלסטרופוביה שחווים החיילים בסרט. יחד עם זאת, 'ואלס עם באשיר' השאיר רושם הרבה יותר חזק'.
ועזבו מבקרי הקולנוע - "לבנון" הצליח לכבוש גם את לבם של חובבי סרטים רבים. בלוגרים וטוויטרים ברחבי הרשת מתארים את הסרט כ"מקורי", "חזק" ו"הסרט הטוב ביותר לשנת 2009". יש כמובן גם בלוגר אחר שטען שאיבחן באולם קצת מבטי בוז ולעג ושמע תגובות כמו "אכזבה", "לא אהבתי ולא שנאתי", "אחרי שעה ומשהו אתה מוצא את עצמך תוהה מה האורך של הסרט ולמה הוא מרגיש יותר" ו"הייתי רוצה למצוא את מי שכתב ביקורות משבחות על הסרט הזה ולפוצץ אותו במכות". לא ניתן לו לקלקל לנו, נכון?