רגע לפני שהמשתתפים בפרוייקט "סרט ב-48 שעות" יוצאים לדרך ומזנקים לסט הצילומים שלהם, חשבנו לערוך להם היכרות קצרה עם שופטי התחרות - האנשים שאותם הם יצטרכו להרשים בדרך כל הדרך אל המקום הראשון והפרס הגדול.
ובכן, גורלם ייקבע על ידי סמנכ"ל התוכן של זכיינית ערוץ 2 קשת רן תלם, השחקנית ומגישת הרדיו ריקי בליך, ומבקר הקולנוע יאיר רווה. שלושת השופטים יצפו בכל הסרטים, ידונו ביניהם ויקבלו את ההחלטה על הזוכה הגדול. כמו כן יכריעו גם השופטים בקטגוריות משנה כמו עריכה, פסקול, סרט הקאלט ועוד.
הגודל לא קובע
רן תלם, שבורר בכל יום עבודה נתון עשרות תסריטים ופורמטים במסגרת תפקידו, טוען שהוא מקנא בצוותים שיוצאים למשימה המאתגרת, ומבקש מהם רק דבר אחד - "שהסרט יהיה כייפי וזורם, ושהצוות יהיה מוכן לעשות המון בכדי לזכות". "אני אוהב סרטים טובים" אומר תלם, "אצלי האורך לא משנה", ונזכר בפעם האחרונה בה שימש כשופט: "זה היה בכיתה ג', כשהעלנו למשפט את ערן אוזן שלא החזיר ספר לספריה, וגזרתי עליו לקנות קרטיב לימון לשופטים. עד היום אני לא בטוח אם ההחלטה הייתה נכונה ואיזה כתם היא השאירה בו".
"אני משערת שצריך להיות בסרט הזוכה איזה משב רוח של משהו שעוד לא ראיתי" אומרת ריקי בליך, "ניצוץ של הברקה, כל דבר שמעורר איזו תחושה שלא הכרתי או איזו נקודת מבט שלא חשבתי עליה קודם. כדאי גם שיהיה עירום, זה תמיד מעורר אותי".
מה תמליצי לצוותים המתחרים כדי שיצליחו לעמוד בזמנים?
"שיצעקו הרבה, לי זה תמיד עוזר להשיג את מה שאני רוצה".
את אוהבת סרטים קצרים או ארוכים?
"אני אוהבת הצגות קצרות, סרטים בינוניים וספרים ארוכים - לא סיפורים קצרים, לא הצגות ארוכות ולא סרטים שהם טרילוגיות. למרות שיש יוצאים מן הכלל. אני משערת שהיתרון בלקצר הוא שזה דורש ממך לתמצת, ואז רק מה שבאמת מבריק נשאר. רוב הדברים הגאוניים הם קצרים ופשוטים, בכל תחום".
"השתתפתי בכל סוג של סרטים אפשר להעלות על הדעת. העבודה על סרטי סטודנטים, למשל, מצד אחד יכולה להיות בלתי נסבלת כי הם באופן טבעי הרבה פחות מקצועיים ומתורגלים מצוותים מקצועיים. גם אין כסף בעניין אז אף אחד לא ממש ממהר. מצד שני יש באופן העבודה על הסטים האלה רוח של יצירה אמיתית, אהבת המקצוע והתלהבות שאין דומה לה בשום מקום. לפעמים סרט סטודנטים ממש יכול לחיות את נפשי, ולפעמים זה לקפוץ מגשר ולמות".
איזו מין שופטת את? אפשר להתחנף אליך?
"שפטתי לאחרונה בתחרות סרטים אקולוגיים של פסטיבל הקולנוע בירושלים, ושם הקריטריונים היו מעט שונים, יותר בעניין המסר ופחות מהאספקט הקולנועי. אני שופטת מאוד הוגנת ושקולה, אבל מאוד קל לשחד אותי. לקנות לי אוכל מכל סוג בהחלט יכול לקדם כל מי שיש לו עניין, ואפשר גם להגיד לי שאני יפה נורא וחכמה ושיש לי גוף של דוגמנית, ואז המקום הראשון לגמרי מובטח".
למה לדעתך נבחרת לשפוט בתחרות בכלל?
"אני בטוחה שנסיוני העשיר בתחום התימצות ב'קצרים', ובעיקר כמות הפעמים שאמרתי את המשפט "מה קרה מוני?!", הביאו אותי עד הלום".
הכל עניין של זמן
"גם סרט קצרצר יכול להיות יצירת אמנות" אומר יאיר רוה, השופט השלישי בפאנל. "למרות שהנטייה הטבעית של יוצרי סרטים קצרצרים היא להתייחס לסרט כאל בדיחה שבסופה פאנץ', או סיפור הפתעה שבסופו טוויסט, נדמה לי שהסרטים הכי זכורים הם אלה שהם כמו אלומת פנס: מאירים לרגע קט על דבר יומיומי שאנחנו נוטים לקחת כמובן מאליו ומעניקים לנו עליו נקודת מבט מקורית".
מה צריך להיות בסרט בכדי שתעניק לו את המקום הראשון?
"רעיון מוצלח ושנון שמבוצע באופן מרשים".
מה תמליץ לצוותים על מנת שיעמדו בזמנים?
"להסתכל בשעון".
הערך היצירתי של הסרט הוא הקריטריון החשוב ביותר ושווה 40% מהניקוד. 30% מהניקוד יינתן על ערכי ההפקה והאיכויות הטכניות, וה-30% הנותרים יוענקו על עמידה במשימות הפרוייקט ושימוש במרכיבי החובה בז'אנר.
תארים נוספים בפרוייקט מוענקים לבימוי, תסריט, צילום, עריכה, משחק, שימוש בדמות, באביזר ובשורת דיאלוג, פרס למוסיקה מקורית, לפס-הקול ולאפקטים. בנוסף, כל הסרטים, גם אלו שהוגשו בזמן וגם אלו שאיחרו, כשירים להתמודד על פרס חביב הקהל, שייקבע לאחר ספירת קולות הצופים באולמות או באינטרנט.