נטלי פורטמן (צילום: רויטרס)
נטלי פורטמן במלחמת הכוכבים | צילום: רויטרס
1. כיבוש הגלקסיה (במאי: דין פריסוט, 1999)

טים אלן, סיגורני וויבר ואלאן ריקמן הם קבוצת שחקנים, שגילמה את אנשי הצוות של ספינת חלל בסדרת הטלויזיה הקאלטית "גלאקסי קווסט" משנות ה-70. 20 שנה מאוחר יותר, הם עדיין מבלים את זמנם בכנסי מעריצים ומייחלים לקריירה טובה יותר - עד שחייזרים שקלטו את הסדרה ורואים בה רשומות היסטוריות, לוקחים אותם איתם לחלל. לא צריך להיות גיק כדי לצחוק מהקומדיה החללית המגניבה הזאת, אבל מי שמכיר אפילו במעט את תופעת הטרקיזם, המכורים ל"מסע בין כוכבים", ידע להעריך את הסרט כמה שהוא באמת: פארודיה מדויקת, אוהבת והורסת מצחוק.

2. פיי (במאי: דארן ארונופסקי, 1998)

מתמטיקה, מה לעשות, היא לא דבר סקסי. אולי בגלל זה אין הרבה סרטים על מתמטיקאים, וגם כשיש – הם בדרך כלל מלאים בשטויות (אם אתם רוצים להצחיק מתמטיקאי, תשאלו אותו מה דעתו על "נפלאות התבונה"). "פיי" - לא העוגה, אלא המספר הלא רציונלי שסוגר מעגל – הוא סרטו הראשון של דארן ארונופסקי ("רקויאם לחלום"), שצולם בשחור-לבן בתקציב אפסי, והוא מתייחס למתמטיקה בכבוד. גאון בודד ופרנואידי מוצא בטעות מספר בן 216 ספרות, שמגלם בתוכו, אולי, את משמעות היקום. חומר כבד.

4. מוכרים בלבד (במאי: קווין סמית, 1994)

עוד סרט זעיר-תקציב בשחור-לבן, שהפך את הבמאי שלו לכוכב. קווין סמית לא מתעניין במתמטיקה. מה שמעניין אותו זה קומיקס, מלחמת הכוכבים וסקס - וזה כל מה שגיבורי הסרט מדברים עליו. שני גיקים בעל כורחם תקועים בעבודות מעצבנות כזבנים במכולת ובספרית הווידאו שלידה, ומעבירים את זמנם בדיבורים על שטויות. התוצאה: קאלט מיידי.

3. מלחמת הכוכבים (במאי: ג'ורג' לוקאס, 1977)

כמובן, אם מדברים על "מוכרים בלבד", אי אפשר שלא להזכיר את המקור, הטקסט המקודש של הגיקים - הטרילוגיה המקורית (והמקורית בלבד!) של "מלחמת הכוכבים", הידועה בכינויה "פרקים 4-6". בגלקסיה רחוקה רחוקה, לפני זמן רב, נלחמים המורדים באימפריה המרושעת, בראשות הרמטכ"ל דארת' ויידר. סדרת הסרטים סיפקה לתרבות הפופ יותר דמויות אייקוניות (יודה, האן סולו, ארטו דיטו) ומשפטים קלאסיים (אתם יודעים בדיוק מי כאן אבא של מי, כן?) מכל סרט אחר. וחוץ מזה, הסרטים - שעברו מאז שיצאו במקור כמה סיבובים של שידרוגים דיגיטליים שנויים במחלוקת – נשארו סרטי הרפתקאות מהנים מאוד גם אחרי 30 שנה.

5. מדע מסתורי (במאי: ג'ים מאלון, 1996)

אחד בילויים הכי גיקיים שיש: לשבת בקבוצה בסרט, גרוע ככל האפשר, ולא להפסיק לרגע להעיר הערות ציניות, להוסיף שורות משלכם לסרט ולרדת עליו בכל צורה אפשרית. סדרת הטלוויזיה "Mystery Science Theater 3000" שכללה את הבילוי הזה לכלל אמנות. סיפור הרקע: מדען מרושע חוטף אדם פשוט (מייק נלסון) ומנסה להשתלט על מוחו בכך שהוא מקרין לו את הסרטים הגרועים ביותר שנוצרו אי פעם. כדי לשרוד, מייק נעזר בשני רובוטים, והשלישייה צופה יחד איתנו בסרט – אפשר לראות את הצלליות שלהם בפינת המסך – והופכת את הסרטים הגרועים בעולם לקומדיות. בסרט שנעשה על פי הסדרה (שאינו ארוך יותר מכל אחד מהפרקים שלה), מייק והרובוטים יורדים רצח על "This Island Earth", סרט מדע בדיוני מטופש משנת 1954. שווה.