לי, בכיר במאי אנגליה, שביקר בישראל ב-1990 וסירב מאז להגיע לאור ביקורתו על מדיניות ישראל בשטחים, היה אמור לבקר בישראל בין התאריכים 27-20 בנובמבר כאורח ביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, אך החליט לספק הברזה של הרגע האחרון.
"אינני יכול לבוא, אינני רוצה לבוא ולא אבוא", הצהיר לי את סיבותיו במכתב שכתב בסוף השבוע לרנן שור, מנהל ביה"ס סם שפיגל.
לי הסביר בין השאר כי "כמעט ביטלתי כשהתרחשה המתקפה הישראלית על המשט התורכי, בשעה שראיתי כיצד העולם תוקף בצדק את המעשה. אני מצטער כעת שלא עשיתי זאת אז, ומאשים בכך את מורך לבי. מאז המצב רק הלך והחריף. אין טעם שארד לפרטים, די בכך שחשתי מאוד לא נוח עם מה שידעתי שיתבטא כתמיכה משתמעת בישראל אם אקיים את הבטחתי להגיע לביקור".
לי הוסיף במכתבו: "חוק הנאמנות הוא הקש ששבר את גב הגמל- אחרי הסגר הנפשע על עזה, שלא לומר הירי המתמשך על אנשים תמימים, בכללם ילדים- אין לי ברירה, ועליי לפעול בהתאם לצו מצפוני. זוהי עמדתי, והיא- כמובן- אינה פתוחה למשא ומתן. אני באמת מצטער".
במהלך ביקורו החינוכי בישראל התכוון לי להעביר סדנת אמן לתלמידי ביה"ס ובוגריו, לפגוש את קהל מנויי הסינמטקים של ירושלים, ת"א וחיפה, להיות אורח התיאטרון הקאמרי, לערוך ערב פתוח בסינמטק ת"א עם 350 מחברי איגודי הבמאים, התסריטאים, המפיקים, שחקני המסך וסטודנטים למשחק מ"בית צבי" ולהרצות ב"סינמה ג'נין" לאנשי קולנוע פלסטינים. כל זאת ועוד לא יקרה. הפרחים לממשלת ישראל. ממש תודה.
>> ומי לא הגיע לערב הפתיחה של הבר של סער שיינפיין? או יותר נכון הגיע ולא נכנס