שינייד אוקונור היא ללא ספק בין הזמרות הכי שנויות במחלוקת בעולם הפופ מאז שנות השמונים. אוקונור טיפחה את תדמיתה החריגה על ידי גילוח ראשה, הרבה לפני שנינט ובריטני ספירס ידעו שהן יהיו זמרות. בנוסף היא הקפידה על לוק מוטרף, שכלל תלבושות נטולות גזרה נשית פלוס הקפדה על הבעה זועמת, כמחאה נגד התייחסותה של החברה אל נשים וסיווגן כאובייקטים מיניים.
לפני כעשור, בגיל 33, היא ניסתה להתאבד על ידי נטילת מנת יתר של כדורי הרגעה. היא אובחנה כסובלת מהפרעה דו קוטבית, הידועה גם בשם מאניה דיפרסיה, הפרעה נפשית שהחולה בה סובל מתנודות קיצוניות ומחזוריות במצבי הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות.
בדצמבר האחרון חגגה אוקונור את יום הולדתה ה-44 ולאחרונה היא פרסמה בעמוד הטוויטר שלה ציוצים אובדניים על כך שברצונה לשים לחייה סוף.
הזמרת מיד נקראה לראיון נוקב בעקבות אותם ציוצים בו היא ספרה, שהיא לא מצליחה להתמודד עם בנה בן ה-6 ואם תתקשר אליה עובדת סוציאלית היא תקבל אותה בברכה.
אוקונור הודתה שבקיץ האחרון ברגע של איבוד שליטה היא ניפצה את משחק המחשב של בנה על הרצפה מול עיניו. "אנשים בטח יגידו שאני אימא איומה, אבל פשוט קשה לי ההתמודדות", היא שיתפה. "הפכתי לאימא שכל כך פחדתי להיות. לא ראיתי ישועה באופק והתחלתי לשנוא את עצמי".
אוקונור נולדה בדבלין, בירת אירלנד, וסבלה מילדות טראומטית במיוחד: מלבד העובדה שהוריה התגרשו כשהייתה בת שמונה, היא סבלה מהתעללות פיזית חמורה מצד אימה. לאחר שגורשה מבית הספר הקתולי, אוקונור נעצרה על גניבה מחנויות ובילתה תקופות במוסד לשיקום.
בנוסף לקולה העצמתי והמוסיקה המרגשת שלה, אוקונור קנתה את הצלחתה דווקא בזכות חיבתה לשערוריות. היא ידועה בדעותיה הנחרצות בנושא דת, התעללות בילדים, שוביניזם וגזענות.
הפרובוקציה הגדולה ביותר שלה עד כה הייתה באוקטובר 1992 במהלך הופעה בשידור חי בתוכנית "סאטרדיי נייט לייב". אוקונר ביצעה את השיר "War" של בוב מארלי כמחאה על ניצול מיני בכנסייה הקתולית, ובסופו שלפה תמונה של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, הכריזה "הילחמו באויב האמיתי" וקרעה אותה לגזרים.
לאחר מכן התנצלה הזמרת על התקרית והכריזה כי היא מתכוונת לפרוש מעסקי המוסיקה. בשנת 1999 אוקונור הוסמכה לכמורה על ידי כת קתולית-לכאורה באירלנד והחלה לשמש ככומר במשרה מלאה.
אחרי שנים בכותרות ולא מעט רומנים מתוקשרים, בשנת 2000 היא החליטה סופסוף לצאת מהארון. בראיון למגזין הלסביות הגדול באירלנד, הצהירה הזמרת: "אני לסבית. לא הייתי פתוחה מאוד בנושא הזה, לאורך רוב חיי בניתי חומות סביב הנושא הזה כי לא ממש חשתי בנוח עם העובדה שאני לסבית. אני מצטערת שפחדתי לחשוף זאת, ואני מצטערת שניסיתי להיות משהו שאני לא".
בשנת 2002 אוקונור חזרה בעצמה ונישאה לחברה לחיים, העיתונאי ניק סומרלנד. מה ששמעתם. לאוקונור ארבעה ילדים מארבעה אבות. בנה הראשון ג'ייק, כבר בן 23 ומתגורר בלונדון.
אז לסבית או לא לסבית? ילדה מוכה או אימא מכה? כנראה שלא שמענו את המילה האחרונה מפי שינייד אוקונור. מה שבטוח, את המוסיקה המדהימה שלה אי אפשר לקחת ממנה. גם לא את הדמיון לפרידה הכט.