אינספור פערים שאינם ניתנים לגישור זרמו בנהרות עורכי הדין המדושנים של הוליווד, ובכל זאת, כשגילינו השבוע שהקץ הגיע גם לזוגיות הפוטוגנית להחריד של בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי - העולם הגיב בזעקה של כאב. בפידים של הרשתות החברתיות נראו לא מעט לבבות שבורים (באימוג'י, כמובן) ותגובות של עצב אמיתי, שמעלה את התהייה - למה? האם לא התרגלנו לראות זוגות מפורסמים נפרדים? למה ציפינו שדווקא הם יחזיקו מעמד? ולמה אנחנו עדיין מכניסים לקלחת הזאת את ג'ניפר אניסטון, שהמשיכה הלאה כבר מזמן לגבר שווה לא פחות מבראד?
כדי להבין את התגובה הציבורית המזועזעת לפרידה צריך קודם כל לחזור אחורה, לתחילת מערכת היחסים בין שני האנשים היפים ביותר שראה העולם. בתחילת שנת 2005 פיט עוד היה נשוי לג'ניפר אניסטון, כשהעולם מסביב מעודד ומפרגן לכל צעד שלהם. כשהם נפגשו ב-1998, אניסטון הייתה אחת מכוכבות הטלוויזיה המפורסמות והאהובות בעולם, והחיבור שלה לבראד, שנעשה דרך הסוכנים שלהם, הלהיב וריגש את כל המעריצים. השניים גם הקימו יחד חברת הפקות, פירגנו אחד לשנייה מקצועית בכל הזדמנות על השטיח האדום ולא הפסיקו לספר שהם החברים הכי טובים.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שפיט היה חלק מפאוור קאפל. לפני אניסטון הוא תיחזק גם מערכת יחסים בלונדינית עם גווינית' פאלטרו במשך שלוש שנים, והשניים אף התארסו. בקיצור, מונוגמיסט סדרתי, ממש כמו שהגיע לאניסטון, הסוויטהארט של הפריים טיים. בראד וג'ן חיו באושר, לפחות כלפי חוץ, במשך שבע שנים, עד שב-2005 נפרדו וזמן קצר לאחר מכן התגרשו. במקביל, השתוללו השמועות על רומן בין פיט לג'ולי, שנפגשו על סט הצילומים של "מר וגברת סמית'". בראד, אגב, מכחיש עד היום שהתרחשה בגידה, ואומר שלמרות שהתאהב באנג'י על הסט, לא קרה ביניהם שום דבר עד שנפרד מאניסטון. גם אנג'לינה מכחישה ואומרת שלא הייתה יכולה להימשך לגבר שבוגד באשתו. העולם אמנם סער מהפרידה והשמועות על בגידה באניסטון המתוקה והאהודה, אבל פיט קיבל מחילה די מהר, כשהתחילו לצוץ דיווחים שהסיבה לפרידה הייתה שאניסטון לא רצתה להיות אם ילדיו. אם יש משהו שהחברה מקדשת יותר מאהבה, זו הקמת משפחה, ומי שלא מוכנה לשאת צאצאים נאלצת לשאת בנזק. השיא הגיע כשיצאו חולצות עם ההדפס "בראד, אני אלד את התינוק שלך", שנלבשו אפילו על ידי סלבס כמו אווה לנגוריה.
לג'ולי הייתה היסטוריה רומנטית קצת שונה. גם היא חזק בענייני מונוגמיה, אבל במקרה שלה הכל היה קצת יותר אינטנסיבי, פרוע ומרים גבות. בגיל 14 היא כבר הייתה בסוג של נישואים, כשהחבר שלה עבר לגור איתה ועם אמה וחלק איתה מיטה במשך שנתיים. בגיל 18 היא התחתנה עם השחקן ג'וני לי מילר (שאוחז בדמיון פיזי כמעט מטריד לג'סטין ת'רו, בן זוגה של אניסטון), אחרי רומן עם הדוגמנית ג'ני שימיזו שתידלק הרבה פנטזיות גבריות. שימיזו, אגב, טענה שהקשר הרומנטי ביניהן המשיך שנים רבות, גם בזמן שאנג'י הייתה במערכות יחסים עם גברים. הנישואים עם מילר החזיקו מעמד שנה בפועל ושלוש שנים על הנייר, וב-1999 ג'ולי הייתה גרושה לראשונה ובקשר עם מאהב חדש ומבוגר ממנה בעשרים שנה - בילי בוב ת'ורנטון, איתו התחתנה לאחר חודשיים בלבד של דייטינג. הקשר בין השניים הפך לאובססיה של מדורי הרכילות, שככל הנראה ציפו לראות את ג'ולי עם גבר צעיר וחתיך יותר, והם מצדם סיפקו את הסחורה. ת'ורנטון וג'ולי עפו אחד על השנייה בכל ראיון אפשרי, היא קעקעה על הזרוע את שמו וקשה לשכוח את השרשראות עם בקבוקוני הדם שענדו סביב צווארם - הוא שלה והיא שלו. באותה התקופה בה התחיל הקשר של עם ת'ורנטון, אנג'י גרמה לעוד התקפי לב קטנים לשמרנים האמריקאים, כשהגיעה עם אחיה לטקסי פרסים ונישקה אותו על השפתיים על השטיחים האדומים. את הילד הראשון שלה, מאדוקס, ג'ולי הייתה אמורה לאמץ יחד עם ת'ורנטון, אבל השניים נפרדו מהר מאוד לאחר שהודיעו על כוונתם לאמץ. מאותו הרגע ועד לחבירה לבראד, התדמית של ג'ולי השתנתה כמעט בין לילה. מהביסקסואלית הפרועה וחובבת הדם היא הפכה לאם, ובראיון ב-2003 אמרה שלא עשתה סקס מעל שנה. הקשר עם בראד היה בדיוק מה שהיא הייתה צריכה כדי להשלים את המהפך.
אחרי שהצליחו לשים את השמועות על בגידה מאחוריהם, פיט וג'ולי הפכו מהר מאוד לזוג הכי מסוקר בהוליווד. היא נתנה לו את מה שאניסטון - לפחות על פי השמועות - לא רצתה, וזו ככל הנראה הסיבה שהם חובקו כל כך מהר על ידי הציבור והתקשורת. קשה שלא לפרגן לגבר שרק רוצה להיות אב ולאישה שעברה מהפך מנערה בהפרעה לאם אוהבת והומניטרית שמסתובבת בעולם ועושה לו טוב. היא גרמה לו להיראות קצת יותר מגניב, הוא גרם לה להיראות קצת יותר רגועה - שידוך שגם אנשי יחסי הציבור שלהם לא היו יכולים לרקוח. יחד הם המשיכו להרחיב את המשפחה בדרך שתרצה את כולם - שלושה ילדים מאומצים, שלושה ילדים שלהם. פיט אימץ את ילדיה של ג'ולי והשמונה הפכו למשפחת בריידי המשודרגת. אידיליה.
בראנג'לינה הם לא הזוג היחיד ששבר לבבות מסביב לעולם לאחרונה. ליידי גאגא נפרדה מהשחקן טיילור קיני אחרי רומן שהוציא ממנה הצהרות אהבה באמת נוגעות ללב, דיאן קרוגר וג'ושוע ג'קסון סיימו זוגיות מתוקה ומפורגנת אחרי עשור, ג'ניפר גארנר ובן אפלק פירקו את החבילה המשפחתית ואפילו גוון סטפני וגווין רוסדייל נפרדו אחרי זוגיות של עשרים שנה. כל פרידה כזאת לוותה בפרצופים עצובים מול אתרי רכילות, אבל נדמה שבמקרה של בראד ואנג'י מדובר בזעזוע עמוק יותר. "יש פה שני שחקנים שאנשים מרגישים מעורבים בחיים שלהם, כי הם חוו איתם חוויות רגשיות", אומרת ענת בירן־פרוסט, מטפלת בפסיכודרמה ומחנכת למיניות שמלווה לא מעט זוגות. "למשל - זוג שבדייט הראשון ראו סרט של בראד פיט, או נכנסו להריון כשאנג'י אימצה ילד. זו סוג של קרבה ושל מעורבות רגשית, כי הם מלווים אותנו כל החיים. זה כמו שכשאריק איינשטיין נפטר היה בכי וצער כל כך גדול, אבל אם נראה מודעת אבל של מישהו שגר שלושה רחובות מאיתנו אולי נהיה עצובים, אבל מיד נמשיך הלאה".
אבל מעבר לעובדה שבראנג'לינה ליוו אותנו כל החיים דרך הקריירה שלהם, הם גם הייצוג האולטימטיבי של שני ערכים שהחברה המערבית סוגדת להם - יופי ומשפחה. "למרות שאנחנו בעולם פוסט-מודרני שבו מוסד המשפחה השתנה, ואנחנו יותר פתוחים לפוליאמוריה או לסוגים שונים של קשרים מונוגמיים, עדיין יש יסודות מאוד חזקים של שמרנות ואמונה ברומנטיקה ובמונוגמיה. למה '50 גוונים של אפור' כל כך הצליח? כי בסופו של דבר יש הם נהיים זוג. בראנג'לינה החזיקו עבור הרבה אנשים את החלום הרומנטי, את הפנטזיה, את הכמיהה שקשר זוגי יכול להתקיים ולאורך זמן. מה מפחיד במוסד הנישואים? בגידה וגירושים. הם הצליחו להחזיק את החלום - הם נשארו יפים, החזיקו מעמד, לא היו שם דרמות של בגידה. הם גם חיזקו את מוסד המשפחה, הגדילו את המשפחה עוד ועוד ועוד, מתחו את החלום עד המקסימום. הם החזיקו הרבה שנים והם לא סתם זוג, הם מעין שלוחה של החלום שלנו, וברגע שהוא מתרסק משהו אצלנו גם נשבר. חוץ מזה יש את המיתוס שמי שיפה הוא בהכרח מוצלח, שזה מיתוס שאני לא מבינה איך הוא לא התרסק עדיין. רוב האנשים חושבים שאם אתה יפה אתה מצליח ואם אתה מצליח אתה מסופק, אבל זה לא ככה. היא יפה ומהממת, הוא יפה ומהמם, ואנשים חושבים שאם הזוגיות יפה ומהממת כלפי חוץ אז היא מהממת גם מבפנים".
האמת היא, שאם אנחנו כבר מאמינים במיתוס שמי שיפה ומצליח הוא מסופק והכל בא לו בקלות, אז אולי אנחנו לא צריכים להיות כל כך דרמטיים לגבי הפרידה הזאת. פרידות, באופן כללי, לא צריכות להטריד אותנו כל כך או לטלטל אותנו, בטח לא בשנת 2016. גם זוגות שאינם יפים ונוצצים כמו בראנג'לינה מסתדרים - יש אפליקציות דייטיניג, נישואים מתפרקים על ימין ועל שמאל ופרק ב' זו כבר כמעט שגרה, וברוב המקרים - לטובה. סביר להניח ששניהם ימצאו את עצמם בזוגיות חדשה, מאושרת ויציבה בעתיד הלא מאוד רחוק. הדבר היחיד בסיפור הזה שצריך להטריד אותנו הוא העובדה שאנג'י ביקשה משמורת מלאה על הילדים, למרות שבראד הוא האב החוקי גם של ילדיה המאומצים. אחרי האש שחטפה ג'ניפר אניסטון רק בגלל שלא רצתה לממש את תפקידה בעולם כאישה ולהשתמש ברחם שלה, יהיה מבאס מאוד לגלות שבראד הוא בעצם חרא של אבא.