"פתאום החיים הפכו לסרט. חדר בבית חולים, אני שוכבת שם מחוברת לצינורות, 10 פעמים ביום באים לדקור אותי, 6 פעמים ביום אני מקיאה תרופות שבאות במזרקים עם פטל, שקית דם תלויה לידי מזכירה שבעצם אני בסכנת חיים".
את הסיפור המרגש הזה על מחלת הסרטן חשפה רק לפני כמה חודשים חן טל, הבחורה שהפכה בשנה האחרונה לתופעת הרשת הגדולה בישראל. טל, שהתפרסמה עד אז כיח"צנית מסיבות פרובוקטיבית, החליטה באוקטובר האחרון לשתף את אלפי מעריציה ועוקביה ברשתות החבריות בסוד הגדול של חייה: ההתמודדות שלה עם מחלת הסרטן בגיל 4.
למרות שבראיון ל-mako לפני כחודש היא אמרה ש"כל מה שאני יודעת על מה שקרה אז הוא רק מסיפורים, אני לא זוכרת כלום", בבלוג ארוך שכולל 2,045 מילים ושכותרתו "אמיצה: חן טל חושפת: 'חליתי בסרטן'", מגוללת טל את סיפור חייה המרגש מנקודת מבט של ילדה בת 4, שחייה משתנים ביום אחד ב-180 מעלות.
שלב אחר שלב מתארת טל את הימים הקשים שלפני גילוי המחלה, הפצעים הרבים שאינם מגלידים, חוסר ההבנה של אמה שבתה חולה במחלה הקשה ועד לרגע בו הרופאים בבית החולים הביטו בהלם באמה ובישרו לה שבתה חולה בלוקמיה.
הסיפור מרגש, אותנטי ואמיתי, אך יש בו בעיה אחת: הוא אינו שייך לחן טל. מבדיקת mako בידור עולה כי כל הסיפור המרגש שמגולל הבלוג ושגרם לאנשים להסתכל על כוכבת הרשת הפרובוקטיבית בצורה קצת שונה, גנוב מראשיתו ועד סופו לטענת הכותבת המקורית שלו.
תחילתו של הסיפור בשנת 2006. תלמה קידר, אם לילדה שהחלימה ממחלת הסרטן, החליטה אז אחרי התלבטויות לשתף את סיפורה באתר האגודה למלחמה בסרטן. בטקסט שהעלתה לאתר, הנפרס על פני כ-10,000 מילים, מתארת תלמה את השנה הקשה בחייה כעולה חדשה שנמצאת בחודש השביעי להריונה הרביעי ומגלה שבתה האהובה דנה בת ה-4 חלתה בסרטן.
מכאן למעשה מתארת תלמה את אותן החוויות, התסכולים, רגעי השבר והשמחה אותן תעתיק שבע שנים לאחר מכן חן טל בבלוג שלה. יאמר לזכותה של טל שמדי כמה משפטים שינתה מילה, הורידה פרטים, החליפה תיאורים, אך רוב רובו של הטקסט הוא, כאמור, מועתק.
תלמה פותחת את סיפורה בתיאור חלום שבתה חלמה בתקופת המחלה: "אנחנו במקום מאוד יפה. כמו פארק גדול, ויש שלג וקרח וכולם על הקרח וזה כיף". גם בבלוג של חן ישנו תיאור של חלום דומה שלטענתה חלמה בילדותה, והוא נפתח כך: "אנחנו במקום מאוד יפה. כמו שדה גדול, שבמרכזו יש אגם שקפא והוא כולו קרח, וכולם מחליקים על הקרח וזה כיף".
תלמה ממשיכה את סיפורה בתיאור הימים בהם לא הבינה עדיין כי בתה חולה בסרטן: "האשמה אוכלת לי את הלב, כשאני נזכרת באותם חודשיים, בסוף הקיץ 2004...דנה תפקדה, אבל הייתה איטית. מיליון פעם אמרתי לה 'נו דנה, בואי כבר'...איך יכולתי להיות כזאת טיפשה? איך לא שמתי לב שהילדה שלי באמת חולה? איך לא לקחתי אותה לרופא קודם? באותו קיץ היא הייתה רגישה, התבכיינה, נפלה כמה פעמים סתם, הייתה חלשה'.
אותו זיכרון בדיוק יש גם לחנטל: "האשמה אוכלת לאימא שלי את הלב, כשהיא נזכרת באותם חודשים בקיץ שתמיד הייתי איטית. מיליון פעם אימא אמרה לי 'נו חן, בואי כבר', 'נו עד שאת זזה אנחנו נאחר' איך היא יכלה להיות כזאת טיפשה? איך היא לא שמה לב שהילדה שלה לא בסדר, שאולי היא חולה? איך היא לא לקחה אותי לרופא קודם? באותו קיץ הייתי רגישה, כל הזמן התבכיינתי, נפלתי ככה סתם, הייתי חלשה".
באחד הרגעים המרגשים בטקסט המקורי משתפת תלמה את הקוראים ברגע בבית החולים בו הבינה כי בתה חולה בסרטן וביקשה מהרופאים להיות איתה לבד מספר רגעים לפני שהיא מתחילה בסדרת טיפולים קשה. "פתאום התנפלו על הקטנה שלי 3 אחיות...ראיתי בעיניה את האימה ושוב צעקתי. 'לעצור, כולם!! עצרו רגע, לעצור !!!תצאו החוצה, אני רוצה לדבר איתה'. השיחה עם דנה הייתה קצרה. היא בכתה, אני רעדתי. 'דנוש, נכון שאת לא מרגישה טוב בזמן האחרון? כנראה באמת יש לך סיבה, אבל הרופאים לא יודעים בדיוק מה הבעיה וחייבים למצוא אותה כדי שנוכל לעזור לך...מאוד חשוב שתעזרי לרופאים לעזור לך כי אחרת אי אפשר...את צריכה לשתף פעולה, את מבינה?'". ניחשתם נכון, גם חנטל בבלוג שלה מתארת את אותו הסיפור בדיוק: "פתאום התנפלו עליי 3 אחיות...פתאום אימא צעקה 'עצרו רגע, תעצרו שנייה הכל!!!...תצאו החוצה, אני רוצה לדבר איתה".
וכך לאורך כל הבלוג, ממשיכה חן בתיאורים המפורטים, שכתבה תלמה לפני שבע שנים. כשתלמה כותבת "לאויב הכריש הגדול קוראים סרטן ולדנה יש לוקמיה", חנטל כותבת: "לאויב הכריש הגדול קוראים סרטן והוא בא לבקר אותי". כשתלמה מספרת על בתה ש"יום אחד בים כלבלב שיחק איתה ושרט אותה בגב", חנטל נזכרת ש"יום אחד כלב שיחק איתי ושרט אותי בגב". תלמה חוזרת ליום "אפור וקריר" שבו היא הגיעה עם בתה ל"מיון המפוצץ", וגם חנטל חוזרת לאותו יום "חורפי ואפרורי" שבו היא הגיעה עם אמה ל"מיון המפוצץ".
תלמה, שמתגוררת כיום בברזיל יחד עם בעלה, דנה ושלושה ילדים נוספים הייתה המומה לשמוע ולקרוא את הדברים. "אנחנו לא מכירים את האישה הזו", היא אומרת נרגשת בשיחה מסאו פאולו, "אנחנו בשליחות בברזיל ומאוד כואב לראות את ה סיפור של בתנו מפורסם בצורה כזאת. חוויות ורגשות כל כך אמיתיים נהפכו לשקר של מישהו אחר".
לדבריה, היא אינה מצליחה להבין "איך בן אדם מסוגל לכזה דבר מגעיל. בזמנו בחרנו לפרסם את הסיפור רק באתר של האגודה למלחמה בסרטן ולא בשום מקום אחר כדי לתת לבתנו להחליט בזמן המתאים לה, מה לעשות עם הסיפור. חשבנו שסיפורינו יכול היה לעזור למשפחות אחרות למצוא תקווה ודרכי התמודדות. לא עלה בדעתנו לחפש פרסום אישי דרך הכאב הגדול של הילדה שלנו.
"אנו עצובים וכואבים", היא ממשיכה, "מצפים מהאישה הזאת להוריד מיד את המילים שלי מהדף האישי שלה. חשוב שהאגודה למלחמה בסרטן תתייחס גם היא לדבר, משום שהחומר נמצא באתר והמעשה הדוחה הזה בעצם פוגע גם במטרה של אותו אתר ושל האגודה כולה".
חן טל מסרה בתגובה: "אני באמת לא מתכוונת להגיב לטענות כאלה הזויות. אני נמצאת עכשיו באולפן ועובדת על שיר חדש, זה יותר מעניין אותי".
