ניקול ראידמן, אחת הכוכבות הגדולות בביצה המקומית, חגגה בשבוע שעבר את יום הולדתה ה-35. לרגל המאורע היא העלתה לאינסטגרם תמונה שלה מצולמת על שפת הבריכה, לבושה בתחתונים בלבד ומסתירה את החזה עם ידה. התמונה עוררה סערה בקרב גולשים שטענו כי היא חושפנית מדי ולא ראויה לטעמם. הבוקר (ראשון), פאולה רוזנברג התייחסה לפרשה בתוכנית "פאולה וליאון" והסבירה למה גברים רבים מפרשים תמונות כאלה בצורה מעוותת.
"ניקול ראידמן חגגה יום הולדת 35 ובמסגרת החגיגות גם העלתה תמונה שבה היא נראית מבסוטה לאללה מהגוף שלה. באחת התמונות היא לא לובשת דבר בחלק העליון, רק מסתירה את שדיה באמצעות ידה.
ואוו, ואוו, מה שהיא חטפה. 'תמונת פורנו? מה זה? ניקול, יש לך ילדים'. בואו נשאיר את ניקול לרגע בצד, ונשאל את עצמנו למה אנחנו כל כך מפחדים מעירום? ובכלל, מה יש בגוף העירום שכל-כך מלחיץ אותנו?
באוקטובר האחרון דיברתי על סאנה מרין, ראש ממשלת איסלנד, שהצטלמה בבלייזר שמתחתיו אינה לובשת דבר ועל הסערה שהתעוררה בעקבות הבחירה הזו שלה. קשה לנו לראות נשים שנחשבות 'רציניות' חושפות את העור שלהן. חשבתם פעם למה זה קורה בעצם? למה המחשבה שלנו מחברת חשיפה של העור למשהו פחות מכובד?
גם אני העלתי לא מזמן לסטורי באינסטגרם תמונה מההריון הראשון עם שילהלי. לא מעט גברים ונשים כתבו לי - 'בשביל מה זה טוב, תשמרי על צניעותך'. אחת התפיסות שמובילה לביקורת על נשים שבוחרות להצטלם כך, היא התפיסה הדיכוטומית של אישה כקדושה או מופקרת. פרויד קרא לזה בפסיכולוגיה 'תסביך מדונה-זונה'.
מנקודת מבטו של ההגבר ההטרוסקסואלי יש שתי אפשרויות: או שאישה היא צנועה, 'טהורה' ו'קדושה' ואז מבחינת התפיסה הגברית היא ראויה להערכה ולהקשבה למחשבות ולדעות שלה - גם זה כמובן כל עוד היא יודעת את מקומה ולא מאיימת מדי על השליטה הגברית - ובקצה השני נמצאת האישה שמעוררת תשוקה מינית. לפי התפיסה הפטריארכלית הזו, אישה כזו נתפסת כאובייקט להגשמת המיניות ואינה יכולה גם לעודד הערכה ואף סובלת מזלזול וגינוי.
לא יעזור, העולם עדיין נשלט על ידי התפיסות האלו הרבה יותר ממה שנדמה לנו - ולכן גם נשים רבות שחונכו כך, מבקרות נשים אחרות.
בדקתי מה אומרים מחקרים וגיליתי נתון מעניין: ערכו בדיקת MRI למרכזים במוח וגילו שיש אזורים שונים המופעלים אצל גברים שונים בזמן צפייה בתמונות של נשים שחושפות חלקי גוף. אצל גבר בעל תפיסה סקסיסטית הרואה באישה גורם המאיים על כוחו, אישה שתעורר אותו מינית, תעורר מצידו יחס כמו לחפץ, לאובייקט. הוא יתקשה לגלות אמפתיה או עניין בחלקים נוספים באישיותה. זה נקרא תפיסה של 'מיניות עויינת'.
לעומת זאת, גבר בעל תפיסת מיניות מאוזנת, יהיה מסוגל לתפוס אישה כיצור מיני וגם כאדם בעל מחשבות, אמונות ודעות. מדהים לגלות שאשכרה רואים את ההבדל במוח.
מה זה מלמד אותנו? הבעיה היא לא באופן שנשים בוחרות להצטלם, אלא בפרשנות של מי שמתבונן בתמונה. הפרשנות הזו היא תוצאה של חינוך שוביניסטי ארוך שנים שכולנו קיבלנו. אגב, זה לא פוגע רק בנשים המצולמות: ישנם מחקרים שמצאו שגברים בעלי תפיסת מיניות עויינת מתקשים לתפקד מינית עם בנות זוגן לאחר שאלו הופכות לאמהות בגלל ההפרשה במוחם בין מיניות למשהו טהור כמו אימהות. המסקנה: חייבים שיעורי מיניות ומגדר בכל מקום - כי זה פוגע בכולנו, לא רק במי שכותבים לה טוקבקים נכלוליים".