במהלך החודשיים וחצי בהם הוא שוהה בבית "האח הגדול", ואחרי אינספור שיחות ומילים שנזרקו לאוויר בכל נושא אפשרי, הנה מקרה עליו העדיף העיתונאי גואל פינטו לא לספר. במאמר שכתב פינטו בעיתון הארץ בסוף שנת 2006, הרבה לפני שתיכנן לככב בפריים טיים של ערוץ 2, סיפר על הפעם ההיא בילדותו שבה הוטרד מינית.
פינטו (39), שגדל בבני ברק בבית דתי, החליט לשתף את הקוראים בסיפורו בתקופה שבה סערה המדינה סביב קיום מצעד הגאווה בירושלים. בכתבה שכותרתה "נגד מצעד הגאווה בירושלים" ("ולו רק בגלל שאני מאמין שיש מלחמות הרבה יותר דחופות שצריך לנצח בהן"), סיפר פינטו את "הסיפור האינטימי והאישי על הפדופיל, שסלחתי לו כבר לפני שנים...".
"לא יכולתי שלא לחשוב על המקווה שאבא שלי היה מכריח אותנו ללכת אליו בערבי שישי", נזכר פינטו במאמר, "היו בו שתי ברכות, אחת למים פושרים והשניה למים רותחים. שתיהן היו מטונפות. חלל הכניסה למקווה היה מלוכלך, הרצפה הייתה בוצית והנוף תמיד גרם לי להשפיל מבט. את ריח העובש, הזיקנה, הבגדים המלוכלכים והמים המטונפים שעלו באפי בערב ראש השנה אחד, כשהייתי רק בן 12, אני לא אשכח בחיים.
"אני לא אשכח, כי שם, כשנכנסו אל חלל חדר ההלבשה שלא היו בו תאים, חוויתי לראשונה את המעשה המגונה הראשון שעשו בגופי. אני לא זוכר בן כמה הוא היה, אני לא זוכר איך הוא נראה, אני רק זוכר את העיניים החושקות שלו. ברגע אחד, כשכבר הייתי עירום, וצעדתי לכיוון מדרגות המקווה, הוא עמד מאחוריי. השתהתי מעט כדי להתרגל לחום המים, ופתאום, כאילו כדי לזרז אותי במורד המדרגות, הרגשתי את היד שלו חופנת בגסות את לחי הישבן שלי. לא אמרתי מילה לאיש על המקרה, ולא ביקרתי לעולם יותר במקווה, אבל את היד שליטפה לי את התחת, מעולם לא שכחתי".