מכורי הטבק מבניכם, ובעיקר כאלה שניסו כבר הכל, בטח ישמחו לשמוע על ניסוי גמילה דרך הטלוויזיה. זה יקרה בסדרה חדשה בשם "מפסיקים", שתעלה בראשון הקרוב (4.1) ותשודר מדי יום בערוץ הבריאות. במסגרת התוכנית יתועד הליך ההנתקות מעישון על ידי שחקן מעשן, שעובר סדרה של מדורי גמילה. מכיוון שאנחנו אנשים טובים, רצינו לבדוק עם מספר סלבס חובבי טבק האם התוכנית המדוברת עשויה לסייע להם.
אלא מה? רובם לא הסכימו לדבר על היותם מכורים או על תהליך הגמילה שעברו בהצלחה או בכישלון (מה שלא מונע מאיתנו לשים תמונות מפלילות שלהם מפזרים עשן), מאחר ולטענתם מדובר במשהו פרטי.
ובכל זאת מצאנו כמה נגמלים, שהפסיקו בזכות הרבה כוח רצון - ופחות בזכות הטלוויזיה. לפני שלוש שנים יצר גיא מרוז יצר את "הסיגריה האחרונה שלי", סדרה דוקומנטרית שעסקה בהתמכרות לסיגריות ובמאבק נגדה. בעקבות הסדרה הוא נגמל אחרי שעישן שתי קופסאות ליום. "דברים שנחשפתי אליהם בסדרה גרמו לי להפסיק לעשן", הוא אומר, "כשגיליתי שחברות הסיגריות מכניסות חומרים מסרטנים שלא קשורים בכלל לטעם של הסיגריות אלא רק גורמות לנו להתמכר, לא רציתי להיות שותף לעניין הזה. החלטתי להפסיק לשלם לחברות האלה".
אז זהו, נגמלת לחלוטין?
"לגמרי. הדבר הזה הורג אותך, זה לא אולי, זה בטוח. בני 90 שאתה רואה אותם מעשנים הם היוצא מהכלל. סיגריות הן התמכרות קשה לא פחות מסמים, אבל זו התמכרות שאפשר לצאת ממנה".
אתה מרגיש שהסדרה שלך שינתה משהו בישראל?
"גם הסדרה שלי, גם הדיבור, גם החוק - כל העיסוק סביב העישון גבר. היום לא מעשנים במסעדות, המעשן הוא חיה נרדפת, זה הולך ונהיה הרבה פחות כיף לעשן כי יש בעיה איפה לעשות את זה. הייתי בארה"ב עכשיו ואם אתה מעשן שם אתה בצרות. לא ייאמן שרק לפני כמה שנים הייתי מעשן בתור בקופת חולים".
מה אתה יכול להציע לאנשים שרוצים להפסיק לעשן?
"שידעו שזה אבל נורא גדול להיות בלי סיגריות, זה עצב נורא עמוק וזה חודש שהוא סיוט אבל זה שווה אחר כך כל רגע. פחדתי שאני לא אצליח לנגן, לכתוב, ליצור אך בסופו של דבר זה מאוד משתלם".
גדעון רייכר התמכר לסיגריות במהלך שירותו הצבאי. "בשירותי בנח"ל קיבלנו סיגריות חינם מהקיבוץ בתור חיילים ואז התמכרתי. עישנתי שתי חפיסות ביום, 10 שנים הייתי מכור, אשתי מיררה את חיי וטענה שאני מסריח ודוחה. אבל לא יכולתי להתגבר על התשוקה הנוראה הזאת עד שהגורל הטוב זימן לי את הזדמנות חיי: נסעתי עם דן מרגלית לשליחות עיתונאית בוינה. הוא החליט שעלי להפסיק לעשן וסיפר לי שהוא נגמל בעצמו ושבוע השליחות בחו"ל הפך לשבוע גמילה בעידודו ובחיזוקו של חברי הטוב. חזרתי לארץ לאשתי מטוהר וזך כבדולח. לא רק שחדלתי לעשן גם התחלתי להיות מטיף נודניק חסר רחמים שנטפל לעוברים ושווים, מנדנד בכל מקום אפשרי שיפסיקו עם זה".
אתה חושב שגמילה דרך סדרת טלוויזיה זה משהו היכול לסייע לאדם מכור?
"מתמכרים צריכים להחליט שהם מעוניינים להפסיק, ברגע שהם מעוניינים- זה יכול לקרות. אני בטוח שהתוכנית תיגע בחלק מהם. אדם צריך לדעת את נזקי העישון ואחר כך להיווכח שהרבה אנשים נמצאים במצבו. בזמני עישון היה אופנה, כל הפוליטיקאים עישנו - פרס, רבין, גולדה מאיר, כולם. הסתכלו על המעשן כעל גבר או אישה מודרניים, זה היה סמל סטטוס. ברגע שהגמילה תהיה אין כמו שהעישון הוא אין, עשינו את המלאכה".
לינוי בר גפן, את היית מעשנת כבדה ונגמלת.
"כמעט. אני גונבת סיגריה פה סיגריה שם, אבל בשבוע הבא אני מתחילה סדנת גמילה של אלן קאר (ממציא השיטה "הדרך הקלה להפסיק לעשן"). השתתפתי באחת הסדנאות שלו שעזרה לי לשלושה חודשים להפסיק לעשן, אבל נשברתי".
סדרה שבה יוצגו נזקי העישון יכולה לגרום לאנשים להזדעזע ולגמול אותם מסיגריות?
"אני לא חושבת שנזקי העישון הם סוד, אני חושבת שכל מי שמעשן מודע להם. ולכן אני חושבת שלהיפך, לפמפם את זה לאנשים רק יגרום להם להתחפר עמוק בקופסת הסיגריות שלהם. מה שגורם לאנשים להיגמל זו איזושהי נקודת שפל, מעין הבנה פנימית עמוקה ואישית. אין אף אחד שמצליח להיגמל בניסיון הראשון, זה תמיד לוקח כמה וכמה ניסיונות עד שנגמלים לגמרי".
אחרי שעישן שתי חפיסות סיגריה ביום, הצליח המוזיקאי יזהר אשדות לעשות את הבלתי ייאמן: "עישנתי יותר מ- 30 שנה, בעבודה, באולפן, בבית, כמה וכמה סיגריות בשעה. הייתה תחושה שמשהו משתלט על החיים שלי, שהוא שולט עלי ולא אני בו. לא היה לי ריכוז בשיחה, לא הייתה לי יכולת לנהל פגישה ארוכה עם אנשים, המשפחה והבן שלי מאוד לא אהבו את העניין. החלטתי להחזיר את השליטה לעצמי והפסקתי לעשן".
איך זה קרה?
"יום אחד ישבתי בבית קפה ועישנתי כהרגלי ואיזה בחור שעובד בסדנה של אלן קאר נתן לי כרטיס ביקור שלהם. שמתי את הכרטיס בכיס ורק אחרי חצי שנה אמרתי בוא ננסה. לא יכולתי לדמיין שבאמת אפסיק אבל הלכתי".
מה הם עשו לך שם?
"זה לא איזה וודו, הם לא עושים לך דקירות באוזן ואין נחשים. הם מדברים על היגיון מאוד פשוט שאתה עושה לעצמך נזק, שכל סיגריה בעצם מפצה על התחושה הרעה שגורמת הסיגריה הקודמת, וגם יש את המיתוס הזה שקשה להפסיק לעשן, ואתה מגלה שזה הרבה עניין של רחמים עצמיים".
היה לך קשה?
"זה לא היה קל בימים הראשונים, זה היה משונה בעיקר, אבל זה גרם לשיפור אדיר בהמון תחומים, אתה לומד המון על עצמך, זה הפך אותי לאדם מאוד מודע לכל פעולה שלי. אני רואה את השיפורים בשינה, בערנות, יש יותר תחושה של ניקיון, אני מצליח לשבת בפגישה עם אנשים בלי שאני זה שמאבד את הריכוז ורוצה כל הזמן לסיים".
אתה חושב שסדנת גמילה בטלוויזיה יכולה לגרום לאנשים להפסיק לעשן?
"ממש לא. זו חוויה שאדם צריך לעבור עם עצמו. טלוויזיה זה בדיוק האנטיתזה לסוג של החלטה שאדם צריך לקחת על עצמו. צופי טלוויזיה נמצאים במצב פאסיבי של חוסר מחשבה וחוסר החלטה, זה מדיום כל כך פאסיבי שאנשים מאבדים כל יכולת החלטה, זה בדיוק ההיפך מהפסקת עישון. טלוויזיה זה מדיום שגורם לך להיות אידיוט, אנשים לא לומדים מטלוויזיה, הפסקת עישון זו החלטה אקטיבית".
לינוי בר גפן אמרה שבן אדם צריך להגיע לנקודת שפל בשביל להפסיק לעשן?
"אני ממש לא הייתי בנקודת שפל, ואני חושב שלהיפך, בן אדם צריך להיות בנקודה של עוצמה בשביל להפסיק לעשן".