אי אפשר היה להתחמק בשבועות האחרונים מהדבר הזה שנקרא "הכוכב הבא". בכל מקום ובכל פינה שמעתי רק על זה, וזה ממש עשה לי חשק ללכת ולראות איך מרימים תכנית כל כך גדולה ועל הדרך לאחל בהצלחה לחברים טובים שלי, שלוקחים חלק בהפקה הזאת.
אני מכירה את אסי, צביקה ואייל, כמובן, כבר לא מעט זמן והאמת היא שאף פעם לא ראיתי אותם כל כך מתרגשים.
זה אולי הזמן לגלות שאת אסי אני מכירה לפני "האח הגדול". אלה היו ימים בהם הוא ערך אודישנים לסדרה שלו "להיות איתה" ואני, שלומדת משחק להזכירכם, הלכתי להיבחן לתפקיד הראשי אותו נבחרה לגלם בסוף רותם סלע.
דווקא היה נחמד לשמוע מאסי שהיה לי אודישן טוב באותו היום והסיבה שלא התקבלתי הייתה כי לא הייתי מספיק מפורסמת באותם הימים. היה עוד יותר נחמד שבכל הלחץ של לפני העלייה לשידור הוא הקדיש לא מעט מזמנו וחוכמתו כדי לתת לי כמה עצות על החיים שאחרי "האח הגדול". פשוט מתוק אמיתי.
אחרי החפירות לאסי הגיע תורו של אדון השופט אייל גולן. טוב נו, זה לא סוד שאני ואייל חברים טובים מאוד והיה חשוב לי לפלוש לחדר שלו מאחורי הקלעים כדי להגיד לו כמה אני מתרגשת בשבילו. היה מדהים לראות איך אחרי שנים של ניסיון על הבמה מול עשרות אלפי אנשים הוא עדיין מתרגש רגע לפני השידור החי. זה כמובן לא גרם מהחיוך לרדת לו מהפנים.
אייל הוא מסוג האנשים שכשאני בדיכאון או משבר, תמיד ידע איך להוציא אותי מזה, לעודד אותי ולהחזיר לי את החיוך. כל אחת צריכה כזה ידיד בחיים ואני שמחה שלי יש אותו.
היה כיף לראות מהצד את האדרנלין והריגוש שיש בעיני השופטים רגעים ספורים לפני תחילת השידור. הייתי אומרת שזה אפילו מעורר קנאה. בסופו של הערב נראה שכולם היו מרוצים מהתוצאה הסופית וזה בדיוק הזמן בשבילי ללכת הביתה ולצבור כמה שעות שינה רגע לפני חג עמוס עם דור. את זה כבר תראו ותקראו בפרק הבא.