איפה רובי?
מישהו ראה או שמע את כבוד הנשיא שלנו בימים האחרונים? כששהיתי בבית האח קיוויתי שראובן רובי ריבלין יבחר לנשיא. רובי היה ידוע בתור ימני מתון שכבוד האדם וזכויותיו היו בראש מעייניו. גם מצידה השני של המפה הפוליטית הוא קיבל לא מעט פרגון והערכה, ואפילו השמאל הרדיקאלי לא מחה כנגדו יותר מדי, כי הוא ראה בו סוג של שמעון פרס ימני, אחד שלא יועיל יותר מדי אך גם לא יזיק. אך מאז שהתיישב על הכיסא הנכבד נראה לי שהוא איבד קצת את הכיוון, שכח מהיכן הוא הגיע ומי הושיב אותו על אותו כיסא.
הוא מושיט יד חמה ומלטפת לשכנינו הערבים, נוסע לכפר קאסם להתנצל בשם עמנו היקר על ההרג הנפשע שנעשה שם כדבריו (מקובל), תוקף בחריפות את פעילי תג מחיר (בצדק) ומבקש ממפכ"ל המשטרה שימצה את החקירה מהר ככל שניתן. אבל מה קורה כשבחוץ הולכת ומתגבשת לה אינתיפאדה שלישית? היכן נשמעת זעקתו אל מול הטרור הרצחני שמשתולל ברחובות שלנו? איפה הגינויים חסרי הפשרות על האירועים האחרונים? כבוד הנשיא רושם סטטוס בדף הפייסבוק שלו, שבו הוא מסביר לנו שדין ירושלים כדין תל אביב ודין תל אביב כדין גוש עציון. אנחנו צריכים שהוא יגיד לנו את זה? אנחנו יודעים זאת טוב מאוד, אבל נראה שהוא קצת שכח.אחר כך כבוד הנשיא ממשיך לקרוא לכלל נבחרי הציבור לאחד כוחות לקראת העומד בפני מדינת ישראל.
הנשיא שלנו כל כך מנסה להיות הנשיא של כולם, אבל זה לא הולך לו. אני לא אומר שעכשיו הוא צריך לעלות להר הבית ולקרוא לכולנו להצטרף אליו, אבל אני כן חושב שראוי שהוא יגנה את מתקפות הטרור האחרונות ויפסיק לסייג את דבריו כדי לא לפגוע חס וחלילה במי מהצדדים. להיות נשיא של כולם אומר להיות נשיא גם של הערבים וגם של היהודים ואת זה לדעתי הוא קצת מפספס. אני מתגעגע לרובי הישן והטוב, שכולנו מכירים אוהבים ומעריכים, ומקווה שהוא יחזור אלינו במהרה.
חוק "ישראל היום"
חוק "ישראל היום" שיזם חבר הכנסת איתן כבל, עבר בקריאה טרומית ביום רביעי והפך את היום הזה ליום שחור לדמוקרטיה הישראלית ולכל שוחרי חופש הביטוי. למרות הצהרותיהם של יוזמי החוק על היותו חוק דמוקרטי, כל מי שעיניו בראשו מבין שהחוק הזה נתפר למידותיו המדויקות של העיתון ישראל היום. לדוגמא: הצעת החוק מתייחסת לעיתון יומי אשר יוצא לאור שישה ימים בשבוע, ולכן העיתון "ישראל פוסט" בבעלותו של אלי עזור לא נכלל בה (גילוי נאות - הייתי מנהל ההפצה הארצי של "ישראל פוסט"). את יוזמי החוק לא מעניין לסגור את "ישראל פוסט", הוא הרי לא מהווה איום ישיר על העיתונים הגדולים, ולכן איתן כבל דואג שלא להכעיס את אלי עזור.
אפילו היועץ המשפטי לממשלה סבור כי הצעת החוק "אינה חוקתית", אז איך זה ששרת המשפטים הצדיקה ציפי לבני מצביעה בעד חוק לא חוקתי? מישהו חשב אי פעם לסגור את עיתון "הארץ"? בארה"ב למשל, אפשר לחלק את רוב רשתות הטלוויזיה על פי עמדתן הפוליטית, כשהידועה מכולן היא "פוקס" הרפובליקנית, ואילו עיתון הניו יורק טיימס תמך במועמדתו של אובמה לנשיאות וכלל לא ניסה להסתיר זאת. אז רק אצלנו אסור? את מיודענו איתן כבל כל זה לא מעניין, הוא החליט ש"ישראל היום" ייסגר. לפי איך שזה נראה כרגע, הוא עוד עלול להשיג את מבוקשו. הדרך לדיקטטורה מתחילה כאן.
מילה טובה למשטרה
מילה טובה למשטרת ישראל, שלאחר 16 שנים פענחה את האונס והרצח המזעזע של הנערה נועה אייל. אני מאוד מקווה שעכשיו משפחתה תוכל לישון קצת יותר טוב בלילה, בידיעה שהאיש הנתעב הזה יושב מאחורי סורג ובריח. אני גם מקווה שעכשיו פושעים שכמותו ישנו קצת פחות טוב בלילה, ויפחדו שבכל רגע נתון המשטרה יכולה לצלצל להם בדלת ולקחת אותם למקום בו ימצו איתם את הדין.
טל ברודי
השבוע ראיתי את טל ברודי ב"מועדון לילה". כמה ציונות וכמה אהבה לארץ ישראל באדם אחד.בזמן שרבים מאתנו מפשפשים בשורשינו למצוא איזה זכר אירופאי שיביא לנו את דרכון האיחוד הנכסף, הוא בא לארץ לפני עשרות שנים עם האזרחות האמריקאית שלו ולא מוכן לזוז מפה לשומקום. וזאת גבירותיי ורבותיי, ציונות.