השנה האחרונה הייתה מטלטלת עבור מעיין אדם. אחותה מפל ז"ל נרצחה במסיבת הנובה בשבעה באוקטובר, לאחר מכן היא הביאה לעולם בת שנייה, בהמשך עברה ניתוח להוצאת ציסטה גדולה מהבטן - שלבסוף התגלתה כסרטן נדיר בשחלה. הדברים האלו לא שוברים את רוחה, ולמרות הקושי, הירידות והעצב - אדם ממשיכה כל פעם להזדקף ולהתרומם.
את רוב האירועים האלו היא גם תיעדה בריאליטי "מחוברים" (HOT), אליו הצטלמה במהלך השנה החולפת. "כשהתחלנו לצלם לא ידענו לאן הדבר הזה הולך וזה היה חלק ממה שנתן לי מוטיבציה", משתפת אדם בהשקת הסדרה וממשיכה, "אנחנו מדינה עם המון שכול, סיפורי מלחמה ואובדן ואף פעם לא ראינו איך זה נראה מבפנים ורציתי לחלוק את זה עם העם שלי".
צילום: נויה חסון
"אני יכולה להגיד שזה נראה רע מבפנים אבל גם אופטימי ומנחם. כולנו עברנו טלטלה השנה, אנשים גם מרגישים שאין להם זכות לידי להביע צער או מועקה וזה לא נכון, כולם ביחד בדבר הזה וזה נותן תחושה של ביחד".
לא כל אחד היה יכול להתמודד עם כל מה שחווית השנה.
"כל אחד יכול להתמודד עם הכל. ברגע שזה בא אליו אז אין לו ברירה. יש לו בחירות איך לעשות את זה ואני מקווה שאני עושה את זה טוב".
עוד מעט אנחנו מציינים שנה מהמלחמה, אפשר לומר שהזמן רץ?
"הזמן גם עוצר לגמרי - לא ממשיך, וגם עובר מהר".
איך תצייני את השנה הזו?
"אני אהיה ברעים, במקום שבו הייתי צריכה להיות, במקום שבו מפל נרצחה. מאוד הייתי רוצה להיות שם ברגע האמת, אבל אני אהיה שם. אני רואה ושומעת את השבעה באוקטובר".
אנשים אומרים שעד שהחטופים לא יחזרו הביתה, לא נוכל לעכל את מה שחווינו ועברנו.
"הפרק לא נסגר. אני יכולה להגיד שלאבל יש הרבה שלבים ואחד הקשים שבהם, שאני לא בטוחה שאני צלחתי אותו, הוא לעכל שזה קרה ולהמשיך משם. את זה עוד לא התחלתי, עוד לא התחלתי את ההכלה".
אמרת בעבר שאת מקנאה במשפחות החטופים שלהם יש תקווה לגבי האהובים שלהם, כשלך כבר אין. אמירה שאת מתחרטת עליה?
"זה בא והולך. יש ימים כאלה ויש ימים כאלה, שאני ממש לא מקנאה בהם. אני ממוטטת מלנסות לדמיין מה הם חווים, אני מגישה בקשת 12, אני מארחת באולפן ומדברים אצלי הרבה לפני ואחרי השידור וזה בא בחלומות - וזה אצל כולם. אבל גם יש רגעים שכן, יש רגעים שאני עדיין מקנאה".
לאחרונה שיתפת במצבך הרפואי, שהגוש שגילו בבטן הוא סרטן נדיר.
"היה לי גידול ענק של 25 ס"מ, הוציאו אותו ממני ולפני כמה שבועות חזרה התשובה שזה היה סרטני. זה סרטן נדיר בשחלה, זה לא אומר שהוא מסוכן יותר או נוראי יותר. איך אמרה לי חברה שלי 'למה שיהיה לך סרטן רגיל, יהיה לך נדיר'. אני מאוד אופטימית, הבדיקות עד כה חזרו חיוביות ויש עוד בדיקות לעבור. אין לי מה להרחיב כי אני חושבת שזה לא נכון לפני שאני מקבלת דיאגנוזה מדויקת לגבי המצב, אז אני לא ממהרת להגיד משהו שמח או נורא - אני מחכה לתשובות ולמומחים. אני לוקחת את זה ברצינות ורוצה כרגע להמשיך בחיים שלי כרגיל".
כשקיבלת את התשובה, לא הרגשת שזה כבר יותר מדי?
"מחשבה אחת הייתה לי והיא איך אני מספרת לאמא שלי?".
ואיך אמרת לה?
"גימדתי את הדבר הזה, בניתי את זה בהדרגה. לא בא לי כרגע לחפור בזה, גם לנשמה שלי. אני עוד צריכה להתמודד עם זה".