בחודש מאי האחרון נטע ברזני הביאה לעולם את בנה הבכור, אך סיבוך נדיר בלידה הצליח לעורר דאגה סביב מצבה הבריאותי והיא נאלצה להקדיש זמן רב להחלמה הרחק מעין המצלמות. באוגוסט מצבה התחיל להשתפר, ואז גם חשפה את השם המיוחד שהעניקה לבנה - מנדי, על שם הרבי מלובביץ' מנחם מנדל שניאורסון.
חמישה חודשים אחרי חווית הלידה המטלטלת, נטע התייצבה להרמת הכוסית של סוכנות יולי לכבוד השנה החדשה, והיא הגיעה לאירוע הפומבי ועמוס המצלמות כשהיא עדיין לא בהחלמה מלאה לדבריה - אך מרגישה הרבה יותר טוב. תפסנו אותה לריאיון על החוויה הקשה שעברה, ההחלמה הארוכה - וגם הביקורות שקיבלה על השם שבחרה לבנה הבכור.
צילום: חן קוקה
הייתי אומרת שזאת ההופעה הפומבית הראשונה שלך, אבל כבר היית בחתונה של אן זיוי.
"כן, התחלתי לצאת. אני צריכה לצאת כדי לתחזק את עצמי ולדחוף את עצמי לצאת. כמה שאצא יותר זה יותר טוב - והנה את רואה, אני פה".
מה מצבך הרפואי?
"מצבי הרפואי בסדר, אבל מורכב. יש לי עדיין המון כאבים ודברים שאני צריכה לעשות כדי להרגיש יותר טוב, אבל אני פה אז מצבי הרפואי לאופן שבו הייתי הוא מצוין. אני עומדת על הרגליים, אני לבושה, אני מדברת איתך".
אחרי מה שעברת, יש שלב שמכירים תודה על כל דבר?
"מכירים תודה על כל דבר. על זה שאת נוסעת באוטו ושומעת מוזיקה, על דברים שביום ביום הם הכי מפגרים. על לעמוד על הרגליים, להתקלח בזכות עצמך, דברים שלאנשים כמוני-כמוך ברורים מאליו אבל הם לא ברורים מאליו. אז מכירים תודה על הכל, במיוחד עם כל מה שקורה במדינה, כל אחד צריך להכיר תודה. אנחנו רואים מה החיילים שלנו עוברים, מה החטופים והמשפחות שלהם עוברות, אנחנו צריכים להגיד תודה על כל שנייה שאנחנו פה".
כמה המשפחה תמכה לאורך תקופת הטיפול?
"המשפחה עד עכשיו תומכת. גם מהצד של גרי וגם מהצד שלי, הם איתנו וסביבנו כל הזמן. בא לך לא להצטרך אף אחד, אני אומרת תמיד לגרי שאני מתגעגעת לעצמי, מתגעגעת להיות חופשיה ולא מפוחדת. לא לפחד לצאת ולנסוע רחוק מהבית. זה ייקח זמן אבל זה יקרה".
את קולטת שאת אמא?
"לוקח זמן לקלוט. יש את האימהות שמתחברות ביום, גם זה לוקח לי זמן להתרגל. אני אוהבת אותו ומאוהבת בו, הוא הדבר הכי יפה וטוב שקיים והחיוך שלו שובה את ליבי. יש ימים שיותר מורכב ויש ימים שפחות מורכב אבל זאת חוויה אחת גדולה, גם זאת מתנה גדולה, גם על זה אני אומרת תודה".
קיבלת המון תגובות על השם של הילד, איך התייחסת?
"את האמת? באמת שלא התייחסתי. זה כל כך דבילי בעיניי להתייחס לזה, אחרי מה שעברתי אני אתייחס? אני יודעת למה קראתי לילד שלי ככה, אנשים תמיד יגידו וידברו. העיקר שמנדי שלי יודע שאמא שלו שרופה עליו ובחרה לו את השם שהיא הכי אוהבת בשבילו ושהכי מתאים לו ואני רגועה עם השם הזה".
החוויה גרמה לך לחשוש מהעתיד?
"כן, ברור. אין לך באמת הבטחה שלא יקרה לך שום דבר בפעם הבאה. אומרים לך 'זה לא צריך להיות', אבל כל יום יש משהו חדש, אני סובלת ממשהו אחר. באתי ללדת, מה עכשיו כל הסיפור הזה? אני צעירה בעצמי. אז כן יש חששות אבל אני עוד לא שם, עוד לא בלתכנן עוד הריון".
כשדיברנו לפני שילדת אמרת שלא תשימי חמסה על הפרצוף של הילד, אבל עדיין לא חשפת אותו.
"לא חשפתי כי אין לי מה להעלות תמונה של הילד ולשים חמסה. מה אני מפרסמת פה, את החמסה או את הילד? אני חושבת שאני צריכה משהו של עצמי. גם לחזור לרשתות החברתיות זה לוקח זמן, זה לא שביום אחד אני חוזרת ואני משגרת את עצמי. זה לוקח לי זמן וגם תורו של מנדי יגיע, הוא יגיע".
למי הוא יותר דומה?
"יש כאלה שאומרים שהוא שכפול של גרי ויש כאלה שאומרים שהוא דומה לי. אומרים שבהתחלה עוד לא יודעים, בואי ניתן לחודשים לדבר בעד עצמם - אבל הוא מושלם ברמות".