אומנם עברו כבר יותר מחודשיים מאז שאליאנה תדהר ילדה את נבו, בנם הבכור שלה ושל בעלה, הזמר לי בירן. אלא שכעת השחקנית משתפת בחוויות מהלידה, שמתברר שהייתה דרמטית במיוחד, והסתיימה בלידת מים טבעית בבית החולים - בדיוק כפי שחלמה.
"במשך כל ההיריון חלמתי בסתר ליבי על לידת מים", החלה תדהר את דבריה. "במקביל, כמובן שהחזקתי כל הזמן את הידיעה שצריך לשחרר ולתת לחיים לעשות את שלהם", הוסיפה - ואז גללה את השתלשלות האירועים של אותו הלילה. "אני הולכת לישון ומבינה שמחר קמים לבית חולים לקבל זירוז, זהו, הגענו לדד-ליין. יאללה, העיקר שייצא בריא - שום דבר אחר לא חשוב".
אליאנה המשיכה לספר: "ב-2 וחצי לפנות בוקר אני מתעוררת מכאב בגב התחתון, שבתכל'ס כבר היה לי כל השבועות האחרונים להיריון, ומנסה לחזור לישון. ואז שוב כואב. אני מתחילה לתזמן, ומבינה שיש לי צירים. אני מרגישה שאין סיכוי שככה זה אמור לכאוב בהתחלה, אחרת לא הייתה המשכיות למין האנושי. מפה לשם, אני על השטיח בכניסה לבית וחושבת לעצמי, 'לא רק שלא תהיה פה לידה טבעית, איך אני מארגנת שיביאו לי אפידורל במונית?", כתבה תדהר.
"באוטו זה כבר כל שלוש דקות ציר. מגיעים לבלינסון, ציר בכל מקום. מיילדת מלאכית בודקת אותי ואומרת לי שאני בפתיחה של חמש. ברגע הזה בתוך כל הכאב, הייתה לי הקלה עצומה והתמלאתי ביטחון כשהבנתי שאני מתקדמת ואולי ננסה ללכת על החלום המקורי", חשפה אליאנה.
"נכנסים לחדר לידה טבעי, אווירה נעימה, בריכה קטנה עם מים חמים וצוות של אנשים בלתי נראים ששם בשביל לתמוך בי. משם הכל כבר מרגיש כמו זיכרון מעומעם. אני כן זוכרת את לי מחבק אותי ומחזיק אותי. איך רקדנו כדי להוריד את המים, איך אני נכנעת לכאב הזה שמפלח לי את הגוף, את השאיפות והנשיפות שנאחזתי בהן, האמונה שאני בדרך הנכונה - ואז, אחרי שלוש שעות, כמו בחלומות הכי עמוקים שלי, נבו יצא. בתוך המים ישר לחיבוק שלי, והבנתי למה באתי לעולם הזה. איך כל החיים שלי הובילו אותי לרגע הזה, ביחד עם האיש שלי, ילדתי את הבן שלנו", הוסיפה תדהר.
"לקח לי המון זמן למצוא את המילים לתאר את חוויית הלידה שלי, גם כי באמת אין מספיק מילים, וגם כי בתכל'ס אני לא כותבת כאן בדרך כלל באופן כל כך אישי. אבל כנראה שללדת זה גם ללדת את עצמך מחדש, והרגשתי שזאת חוויה שאני רוצה לשתף קצת מתוכה, כי היא כל כך משנת חיים".