הרגע שבו מודי ספורי ומיקי ללום פרשו מ"המירוץ למיליון" הפתיע רבים. מאז אותה פרישה מדוברת, מתנהל קרב גרסאות בין החברים הטובים לשעבר: מודי טוען כי הופתע מאוד מהפרישה הזו שהייתה לדבריו חד-צדדית, בעוד שמיקי טוען שמודי ידע על הפרישה, שנבעה מכאבי הגב העזים שמהם סבל, ושהיא סוכמה מראש בין השניים.
מאז שחזרו מהצילומים, מודי ומיקי נמצאים בנתק. השבוע נפגשו לראשונה באולפן ובין השניים התפתח עימות. מודי טען כי: "ממש לא ידעתי מהפרישה, לא תיכננו לפרוש. אמרנו שאם פורשים, פורשים בלי מצלמות. אתה אמרת לי 'אני ממשיך'. אמרתי לך שאני מוכן ללכת הביתה בגלל הגב שלך, ומה אמרת לי? 'אני יכול להמשיך. ממשיכים'. זו הייתה הפתעה ענקית בשבילי". מיקי סתר זאת לגמרי: "תיכננו לפרוש באיסטנבול, בשדה התעופה. הפתעה לא הייתה. לא היית מופתע. ישבנו ואמרנו - בוא נעשה את זה. סיכמנו וזה בא ממך".
בריאיון אישי ל"גלית ואילנית", בזמן שמיקי נמצא בחוץ לארץ, הודה מודי כי טרם התאושש מהפרישה: "היה לי מאוד קשה. אני לא יכול לפרוש באמצע משהו. זה כאב לי. יש יותר סיכוי להתקבל לאולימפיאדה מאשר ל'המירוץ למיליון'. זו חוויה של פעם בחיים, תחרות כיפית, קורים לך דברים מרגשים ומפתיעים".
הבנת את המצב שמיקי הגיע אליו, פיזית ומנטלית?
"ברור שאני מבין. להפך. עשרה פרקים לפני, כשראיתי שהגב כואב לו, אמרתי לו: 'עכשיו הולכים, קודם הבריאות'. הרופא בדק אותו ואמר שאלה כאבי שרירים ושאפשר להמשיך. היה לי קשה מההפתעה, שלא ידעתי מזה. אנחנו פרטנרים. אני לא רוצה לדבר עליו כי הוא לא פה, אני מכבד אותו מאוד ובאמת אוהב אותו. דם לא הופך להיות מים".
הזוגות במירוץ חווים קושי מטורף.
"מנקודת המבט האישית שלי - זה לא מירוץ, זה מבחן לזוגיות. תראו את איציק ואסתי, שאני חולה עליהם, ואת ליאור וספיר. זה המבחן האמיתי. בן אדם לא נמדד כשהכל טוב. כשאנחנו טובים הכל 'האפי האפי', כולם שמחים. בן אדם נמדד ברגעי משבר. שם פוגש אותך משהו שאף פעם לא פגשת. אתה מגיע לקצה, אתה מותש, ולא עוצרים - מתישים אותך עוד קצת. הותשת עוד קצת? מתישים אותך עוד קצת. הורדת דמעות? אתה סחוט? עוד טיפה. מוציאים ממך את טיפת הדם האחרונה. אני אוהב את זה. אני אוהב לבדוק את גבולות הגוף שלי, לאן הם מסוגלים להגיע. אם הגעתי לבנג'י אני עולה וקופץ. אין בי פחד".
לקחתם בחשבון שתגלו דברים אחד על השני שלא ידעתם קודם?
"בדיוק קראתי ספר שאומר: יש נורות אדומות, לא בהכרח רעות, שיכול להיות שלא מתאימות לך. כשבן אדם מראה לך מי הוא, פשוט תאמין לו. זה לא ממקום שהוא בן אדם רע או טוב, זה פשוט לדעת אם אתה רוצה את זה או לא רוצה את זה. אני באמת אוהב את מיקי. שנינו עברנו משברים. אני גדלתי ברחוב, הייתי ילד רעב. באתי מבית עם עיקולים כל שני וחמישי. אני לא יודע מה זה להתייאש. הכי קל להתייאש. יש אנשים חטופים שלא מתייאשים. קטועי רגליים לא מתייאשים. שאני אתייאש בגלל שעליתי 600 מדרגות ומחמש שעות ריקוד מונגולי? אני לא כזה".
איך עוברים עליך חודשי המלחמה?
"אני מוסלמי מיפו. כשגל ואני התחלנו לצאת הייתי הולך ברחוב והיו צועקים לי 'נוח'בה, מחבל'. אתם לא יודעים מי אני, מה אני. לפני גל ולפני 'המירוץ', כשעוד לא הכירו אותי ולא ידעו שאני ערבי, אמרו: 'אתה לא נראה ערבי'. הייתי צוחק על זה, שאני מחביא את הזנב בין הרגליים. אחרי 7 באוקטובר, כשערבי יוצא עם יהודייה, התחושה זה כאילו 'לקחתי לכם משהו'. יש דברים הרבה יותר גרועים בדת. הדבר הראשון זה לשמור שבת. אתם לא עושים את זה. עשירית ממה שכתוב אתם לא עושים, אבל על זה הם בחרו להיתפס - על ערבי שיוצא עם יהודייה. לקחו את זה למקום של 'הוא ירצח אותך, הוא יהרוג אותך בזמן שאת ישנה'. דרך ארץ קדמה לתורה. אנחנו חיים ביחד. נועדנו לחיות ביחד. בסוף, כולנו הילדים של אברהם אבינו".
מאז 7 באוקטובר המצב נפיץ יותר, קשוח יותר.
"אף פעם לא היה קל להיות ערבי, אבל מה אתם רוצים ממני? כשיהודי רוצח ילדה, שם אותה במזוודה וזורק אותה לירקון, כל היהודים לוקחים עליו אחריות? לא. אז למה אתם שמים עליי אחריות על משהו שלא עשיתי? תפסיקו להכליל. אני לא אחראי. יש פה בעיה שלא נפתרה 15 שנה. לכו לראש, למנהיג. כשנהג אוטובוס עושה תאונה, הוא אשם. לכו אליו. אבל במדינה הזאת יש את תסמונת האישה המוכה. לא משנה כמה מכות נחטוף, עדיין נחזור לאותו הדבר. למה? כי הוא יודע לדבר אנגלית. צריכים לשנות פאזה. זה לא עובד. כשמשהו לא עובד, צריך לסדר אותו. רוצים לדעת מה יקרה בעתיד? תלמדו מההיסטוריה. בסופו של דבר, אנשים יצטרכו לחיות ביחד. איך? תפתרו את העניינים".
מה אתה עושה בימים אלה?
"אני עושה סיורים אותנטיים ביפו. לא סיורים רגילים שמספרים לכם היסטוריה. אני מספר את סיפורי הילדות שלי, מכניס אתכם לאתרים היסטוריים מטורפים עם סיפורים מדהימים וגם סיפורים על המירוץ. אני מזמין אתכם ל-Travel With Modi. ערבים ויהודים באים לסיורים, גם הרבה דתים באים אליי. זה וואו".