ב-13 בספטמבר 2009 נהרג טייס הקרב סרן אסף רמון ז"ל בהתרסקות F-16 במהלך אימון מבצעי. אסף היה בנו של אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון שנספה בהתרסקות מעבורת קולומביה, ורונה רמון ז"ל שנפטרה בשנת 2018 ממחלת הסרטן.

יפתח רמון פרסם היום תמונות משותפות עם אחיו אסף משנות ילדותם וכתב: "לא יאומן שזה כבר 15 שנים. אוהב אותך ומתגעגע אליך, אחי".

הסטורי שפרסם יפתח רמון על אחיו אסף ז"ל (צילום: מתוך האינסטגרם של יפתח רמון)
הסטורי שפרסם יפתח רמון על אחיו אסף ז"ל | צילום: מתוך האינסטגרם של יפתח רמון

הסטורי שפרסם יפתח רמון על אחיו אסף ז"ל (צילום: מתוך האינסטגרם של יפתח רמון)
האחים למשפחת רמון | צילום: מתוך האינסטגרם של יפתח רמון

קרן רמון שמפעילה תוכניות חינוכיות ברוחם ובדמותם של אילן, רונה ואסף במטרה לפתח ערכים ויכולות שיסייעו לדור הצעיר להגשים את החלומות שלהם תוך שימוש בעולמות החלל והתעופה, ציטטה את מה שאמר אסף על החיבור החזק שלו למדינת ישראל: "למה אני פה? למה ישראל? לי זה ברור... פשוט חלק ממני. לא יכול לחיות אחרת, במקום אחר. מאוהב בדבר הזה - ישראל. האנשים, התרבות, החברה, המוזיקה, הים, הטבע, השקט, הרעש, האוכל, הריחות. אין על המקום הזה".

הסטורי שפרסם יפתח רמון על אחיו אסף ז"ל (צילום: מתוך האינסטגרם של יפתח רמון)
האחים למשפחת רמון | צילום: מתוך האינסטגרם של יפתח רמון

הסטורי שפרסם יפתח רמון על אחיו אסף ז"ל (צילום: מתוך האינסטגרם של יפתח רמון)
"אוהב אותך ומתגעגע אליך, אחי" | צילום: מתוך האינסטגרם של יפתח רמון

עוד נכתב בהודעה: "היום אנו מציינים 15 שנים לנפילתו של אסף. בשנה שבה חווינו חוסן חברתי יוצא דופן לצד אתגרים לא פשוטים, בחרנו דווקא במילים האלו שמזכירות לנו מהי מהות הישראליות בעיניו. אסף, עם האופי הייחודי שלו, תמיד בערכיו, צניעותו ואהבתו לארץ. בעיקר בימים אלו, ברוחם ובדמותם של אסף, רונה ואילן רמון, נמשיך לפעול למען החברה הישראלית כולה, חברה שבה כל ילד וילדה בישראל יוכלו להגשים את חלומם".

View this post on Instagram

A post shared by קרן רמון (@ramonfoundation)


לאחרונה סיפר יפתח ב"המירוץ למיליון", זמן קצר אחרי שפגש את אחיו טל בדרום קוריאה במסגרת משימת המשפחות: "יש רגעים שאתה לא יודע כמה אתה מתגעגע, עד שזה לא חוזר ומכה בך. ההורים שלי ואסף איתי בלב ובמחשבות ביום-יום, בהכל תמיד. בשבילנו, האופציה להתפרק לא קיימת בכלל. זה רק קירב וחיזק את הקשר שלנו".

"אנחנו גם חלשים לפעמים - אבל אנחנו חלשים ביחד, מרימים אחד את השני וממשיכים הלאה. אלה החיים. באזכרות יש רגעים כל כך קשים שכולנו מתפרקים, בוכים, בוכים, בוכים, ושנייה אחרי זה פורצים בצחוק. הרבה פעמים הייתי במצב שחשבתי: איך אני קם מהדבר הזה? למדתי את זה, ראיתי את זה וחוויתי את זה הכי מקרוב שקיים. אמא שלי עברה את הדברים הכי קשים וקיבלה את אותה החלטה שוב ושוב ושוב, וזה גם היה אחד הדברים הכי מעוררים השראה אצלה. היא מאוד אהבה משפט של ניטשה: מי שיש לו למה, יכול לשאת כל איך".