מירי כהן היא לא רק המנהלת האישית של בתה אלין, אלא מחזיקה במשרה גם כסבתא מעורבת וגאה. הג'וב השני בחייה הביא איתו טלטלה קשה למשפחה, כשנכדתה לני, שכיום בת שנה ושמונה חודשים, אובחנה עם אפילפסיה ועיכוב התפתחותי רב-תחומי אחרי תקופה ארוכה בה ניסו לאבחן את מקור הבעיה.
כחלק מנסיעת נבחרת המשפיענים של רשת קניוני עזריאלי, שמירי היא אחת מהם, תפסנו אותה לריאיון בקניון עזריאלי מול הים, ושם שיתפה מדוע כלתה גילי ובנה מתן חשפו את זה רק בחודש שעבר. "היה לנו חשוב לחשוף את זה, אבל לקחנו את הזמן. עברנו התמודדות של שנה, אנחנו עדיין עוברים ונעבור כנראה כל החיים, כי באמת יש שם בעיה מורכבת".
צילום: נויה חסון
התזמון לחשיפת הנושא לא היה מתוכנן מראש או מתואם, היא מסבירה. "כשגילי ומתן היו מוכנים, זה קרה, נתנו להם את הזמן להחליט. עם כמה שחושפים הכל באינסטגרם והכל נראה ורוד ויפה, גם לנו יש קשיים כמו לכל בן אדם אחר. כשגיל ומתן החליטו שהם מוכנים הייתי מאושרת בשבילם כי רציתי שהם יפרקו, ורציתי להראות לאנשים שגם אנחנו מתמודדים עם קשיים בריאותיים וזה יכול לקרות לכל אחד".
הרגשת שהעוקבים רואים דברים בחוץ ורוצים תשובות?
"קיבלנו המון הודעות כי המדינה שלנו קטנה ועברנו אשפוזים איתה, ראו אותנו בבתי חולים. זה היה סמוך לשבעה באוקטובר וזה לא היה הזמן הנכון מבחינתנו לחשוף את זה, גם באופן אישי. לא ידענו מה קורה, איך נתמודד, מה ההשלכות ומה העתיד - הרופאים זורקים לך פצצה וזהו, צריך להתמודד עם זה. כשגילי החליטה שזה הזמן המתאים אז היא חשפה את זה - ואני שמחה שהיא הוציאה את זה".
כסבתא, איך הגבת כשגילית?
"זה היה לי מאוד קשה, גם הידיעה על הנכדה שלי וגם ההתמודדות - לראות את הבן שלי והכלה שלי מתמודדים עם זה, זה התעצם. לדאוג להם, לנכדה, לנכדות האחרות. התמודדות לא פשוטה".
מה מצבה הרפואי כרגע?
"יש בעיות התפתחותיות, תזונה מאוד מיוחדת שהיא חייבת להיות בה, בעיית אפילפסיה, היא עדיין לא הולכת, עדיין מתמודדת עם קשיים. היא כל החיים תאכל רק את התזונה שלה, בלי שום תזונה אחרת. יש מעקב יומיומי ובדיקות יומיות - וברוך השם היא חזקה, שורדת ולוחמת. הכלה שלי והבן שלי זה וואו, אני האמא והחמות הכי גאה בעולם. גם הנכדות שלי מתמודדות עם זה, וזה לא פשוט לילדות קטנות לאכול במבה או שוקולד ושאסור לאחותך, להיות אחראית ולא לתת לה כשאמא לא מסתכלת. הן עוברות את זה בגבורה ענקית".
ברגע שהבשורה הגיעה, היה ברור לכל המשפחה שמתייצבים לעזור ולסייע ככל הניתן. "אנחנו משפחה כזאת מאוחדת וזה לא רק בשמחות, גם בדברים שצריך - אנחנו שם", מספרת מירי, ובאותה נשימה גם היה לה ברור שהיא לא תזנח את העבודה: "ממשיכים לעבוד, כי אין מה לעשות וצריך להתפרנס. בלי שום קשר, צריך גם לשתף, זה מעניין את העוקבות, הן מאוד דואגות ואכפתיות ורוצות לדעת".
מבחינת מירי, יש חשיבות בשיתוף של במצבה של לני, היא מסבירה: "יש המון אנשים שמתמודדים עם בעיות דומות וזה עוזר להם, מכוון אותם ונותן להם השראה ודוגמה להבין שזה לא כזה נורא ואפשר להתמודד. שאם רופא אומר משהו זה לא סוף העולם ולקבל עוד ועוד חוות דעות, יש המון משמעות מעבר לשיתוף, לתת דוגמה והשראה לאחרים שעוברים את זה".
במקביל לכל זה אנחנו נמצאים במלחמה.
"כל התהליך הזה התחיל בשבעה באוקטובר, האשפוזים היו אז. להתמודד עם הקושי של המדינה והעם ואז גם האסון הפרטי שלנו - שהוא התגמד פתאום. אז החלטנו לשמור אותו לעצמנו, להבין לאן זה מפתח ומה קורה עם זה - ורק אז לחשוף".