בבוקר שבעה באוקטובר מחבלי חמאס חדרו לשטח ישראל וביצעו טבח נוראי ומזעזע בתושבי עוטף עזה ובמאות מבלים בפסטיבל "NOVA" שנערך בקיבוץ רעים. בפרויקט מיוחד ומרגש, הסלבס פגשו את שורדי הטבח מהמסיבה ושמעו מהם ממקור ראשון את העדויות המצמררות מאותה שבת שחורה.
שני אוחנה לא חשבה שתעבור בחייה רגע מטלטל יותר מיום מותה של אמה, שהלכה לעולמה לפני כמה שנים. אבל אז הגיע בוקר השבעה באוקטובר. שני בילתה עם חבריה הכי טובים במסיבה ברעים - ובשיחה עם יעל גולדמן, היא משחזרת את אותם רגעי אימה שלעולם לא תצליח לשכוח.
"פתאום כיבו את המוזיקה. אני זוכרת שחברים שלי מיד ירדו לרצפה, ובהתחלה אמרתי להם: 'טילים, זה יעבור' - ואז הגיע השוטר וכבר צעק לעברנו 'עזבו את הדברים שלכם וברחו'. דני, חבר שלי, תפס לי את היד ואמר לי 'את איתי, אני לוקח אותך הביתה. התחלנו לנסוע, כל 10 דקות מכונית אחרי צעקה לנו 'תפרססו!'.
"ב-07:40 נפל לי האסימון שיש פה משהו שהוא לא רק טילים. שתי שניות אחר כך פתאום ראינו אותם. הסתובבו ובכל צד של הכביש היו טנדרים עם בערך שישה מחבלים בכל אחד מהם. כל פעם שראיתי רכב לבן חשבתי שזהו, זה הסוף. פתאום האוטו הפסיק לעבוד, עצרנו 200 מטר אחריהם, ואני זוכרת שרצתי בלי נעליים, בכיתי בהיסטריה, לא מבינה מה קורה. באותו הרגע, אני חושבת שגם מהפאניקה ומהלחץ, חלק ממני קיבל את זה ואמרתי לעצמי 'זהו, זה הסוף. אין לי כוחות להמשיך'.
"ראינו אלפי מכוניות שרופות, גופות על הרצפה, חלקים של אנשים והסתכלתי על זה, ניתקתי את עצמי בראש ואמרתי 'את עוד מעט בבית, זה לא משנה'. הנס שלנו שהתשעה שהיו איתי בקאנטה, כולנו חזרנו הביתה, כל אחד בדרך אחרת לגמרי. אבל יש לי חברה אחת, חברה מאוד מאוד טובה, ליאור מימון, שברגע שהגעתי ושמעתי שהיא לא בבית, אני חושבת שעד הלוויה שלה לא באמת עיכלתי את זה, לא נתתי לעצמי לעכל. לקח שבוע עד שהודיעו למשפחה ועד שהייתה הלוויה. מישהי כל כך צעירה וכל כך יפה, תמימה ומלאת חיים, לא תהיה פה יותר?
"חשבתי שכשאיבדתי את אמא שלי זה יהיה הדבר הכי נורא שאני אעבור בחיים - מסתבר שלא. אמרתי 'אם שרדתי את זה והצלחתי לצאת מזה איכשהו בן אדם חזק יותר, אז אולי גם מזה אני אצליח'. מה שכן, אנחנו לא נפסיק לרקוד".
יצירה בימוי והפקה: סהר נווה
סטילס וסושיאל: תם ביקלס
צילום וידאו: דניאל ישראל
יונתן טירן
עורך: מורינה רקנטי
מפיק מוזיקלי: מיטאגמי ומתן קידו ז"ל