כמו רבים מאיתנו, שמאז אותו בוקר של ה-7 באוקטובר מרגישים חרדה, כעס, עצב וחוסר ודאות, גם דניאל גרינברג הרגישה שהקרקע נשמטה מתחת לרגליה. הבוקר (שני) היא שיתפה סטורי זועם שבו היא יוצאת נגד התנהלות המדינה וחושפת שהיא חווה חרדות, בעיקר בגלל התחושה שאין מי שיגן עליה.
"גם אתן מרגישות שמשהו מסריח? גם את מרגישות שביידן בא לעשות הצגה ואנחנו רק אוכלים את החרא שהמדינה מאכילה אותנו? מה הקשר כל הסיוע הזה מכל כיוון לרוצחים האלה. למה לא קורה שום דבר משמעותי כבר? איך הפכנו בשבועיים מהכי נתמכים וחזקים, ללא ברורים? אני לא מבינה מה הלו״ז! אני רק יכולה להגיד שהמצב הזה מוציא אותי מדעתי וכל יום שעובר במצב הזה אנחנו נחלשים מול כולם ובעיקר מול עצמנו. אין כוחות. ובנוסף - הזוי! עם כל הסיוע המדובר למה עדיין אזרחים במדינה צריכים לגייס תרומות לאזרחים ולתרום מאיפה שאין להם לחיילים לציוד לחימה. מה נסגר? לאן הולך הכסף? קמתי עצבנית".
"אני מאוד מקווה שבזמן הכניסה הקרקעית 'המדוברת כבר שבועיים' יהיה מספיק כוח לחימה שיגן גם על התושבים בבתים, הרי אם הם ירצו מלחמה, ערביי ישראל יקומו עלינו ומי ישלם את הדין? ראינו מה קרה ב-7.10. אם הם ירצו לפגוע בנו זה יהיה גני ילדים, בתי ספר, בתי כנסת ובתי חולים. מי שומר על המוסדות האלה?".
גרינברג שיתפה כי על אף שמוסדות החינוך חוזרים אט אט לשגרה, היא לא מרגישה מספיק בטוחה לשלוח את ילדיה לגנים: "הגנים של מיאל ורון חזרו לעבוד ואין סיכוי שאני אשלח אותם למסגרות! הטילים הפכו להיות 'בדיחה', אנחנו מקשיבים להנחיות של פיקוד העורף ונשמרים. אבל מי ישמור על כל תושב במדינה מחדירת מחבלים או תושבים זרים שיקומו עלינו בתוך המדינה? לא יודעת בקיצור, אני אישית סובלת כבר שבועיים מהתקפי חרדה מזעזעים שבאים בלילה וביום, האנרגיה ומצב הרוח לא מצליחים להתרומם. אני מודה, אני מפחדת ולא יודעת למה לצפות. אני משתגעת!".
לאחר שחשפה כי סובלת מחרדות, גרינברג גם שיתפה בדעתה על התנהלות הממשלה שבמקום לעזור לאזרחים, מתעסקת בדברים לא חשובים: "בזמן שמשפחות בוכות על שרצחו את האהובים שלהם בדם קר, מתעסקים בפוליטיקה. בזמן משפחות בוכות על האהובים שלהם שנמצאים אצל החיות האלה ורק השם יודע מה הם עוברים שם, מתעסקים בפוליטיקה. נמאס לי, נמאס! כאמא, אני לא רוצה לדעת מה ההורים האלה עוברים יום יום בידיעה שהם שם. ובחוסר וודאות. איזה סיוטים. איך מטפלים בילדים שם, מה עושים לנשים שם? אלוהים ישמור. אני מאוד מקווה שהם ישלמו את הדין על כל ה-1,400 נרצחים (כרגע) ושאר האנשים שלא זוהו ולא נמצאו. וכל ה-220 חטופים. השם יקום דמם, אמן".
