מאז הפרידה הכואבת של מיכל הקטנה מבעלה ניר ויצמן, היא לא מהססת לשתף את 360 אלף העוקבים שלה בתחושות הקשות והימים הלא פשוטים שעוברים עליה. בסשן שאלות-תשובות שערכה אמש (רביעי) בחשבון האינסטגרם שלה, מיכל סיפרה על הקושי לשדר עסקים כרגיל כשכל מה שהיא מרגישה הוא "אפס רצון לקום מהמיטה או לאכול".
"איך את מרגישה? איך מתמודדת ומצליחה לעמוד על במה כזאת חזקה ועוצמתית?", שאלה עוקבת אחת את מיכל, שלא חשבה פעמיים - וענתה לה תשובה מפורטת ונוגעת ללב. "בתקופה כזו, כשבאמת כל הקרקע שלי רועדת והמון מחשבות עולות ומציפות אותי, אני יודעת שאם אתן להן דקה אחת יותר מדי לשהות בראש שלי, הכאב ישתלט עליי. ואני באמת לא רוצה להיות בעצבות כל היום, ולכן אני מנסה לעבוד יחד עם הגוף שלי, להקשיב לו וללמוד מה עושה לו ולי טוב - גם אם אני מרגישה אפס רצון להרים את עצמי מהמיטה, להתאמן, לאכול, לדאוג לעצמי ולשים את עצמי במקום הראשון, גם אם יש עליי לחצים כבדים ומיליון דברים לדאוג להם.
"אני לא מוותרת על עצמי ולעצמי, אני לוקחת כמה נשימות עמוקות כדי לשים קצת סדר במערכת העצבים, ואני יוצאת לדרך תוך כדי היום. אני מתחילה להרגיש הקלה, ויותר קל לי לחייך, וכשאני מתארגנת להופעה מאחורי הקלעים ומתחילה לשמוע את ההתרגשות של הילדים שמחכים לי - הכל קורה באופן טבעי, ויותר קל לי להיות נוכחת. אני חושבת שלהיות נוכחת ברגע זו דרך ההתמודדות הכי טובה בשבילי בתקופות שכאלה.
"חשוב לציין, בנוסף לכל הפעילות הפיזית שאני עושה ובאמת עוזרת לי להניע היא האמונה שלי והקירבה שלי לבורא עולם. זה כוח אדיר שגדל ובוער בתוכי בכל יום, ובכל שיחה איתו וככל שאני מקפידה על התקשורת שלי איתו, ככל שהחיבור שלנו חזק יותר, ככה אני מצליחה להתמודד יותר.
"אני מאמינה באמונה שלמה שלכל זה יש סיבה, שכל האתגרים והניסיונות האלה נועדו במיוחד בשבילי ובשביל שיעור, שגם אם עכשיו לא נראה לי הגיוני, הזמן יעשה את שלו והכל יבוא על מקומו בשלום. יש לי אינספור הופעות לשמח את ילדי ישראל. יש לי ברוך השם ילדים בריאים ומדהימים ומלאי אור, יש לי את עצמי, יש לי הכל. תודה לאל, תודה על הטוב, על הרע, על הכאב, על האושר, על הזכות לחיות את החיים האלה ולהרגיש".
מיכל לא התביישה גם להודות שהיא מסיימת את הימים שלה כשהיא בוכה לכרית. "כן, אני בוכה בלילה, בוכה גם בצהריים ולפעמים גם בבוקר. אני לא מתביישת ברגשות שלי, אני לא מתביישת להוציא אותם החוצה בכל דרך אפשרית - ובעיקר בתקופות עמוסות, ובתקופה הכי מאתגרת בחיים שלי. חוסר הוודאות, הכאב העצום, הקיצוניות לעלות על במה, לקפוץ, לרקוד, לשיר ולשמח, ואז לחזור הביתה כשהילדים ישנים לבדידות זה תהום!", הודתה.
"בסופו של יום אני צריכה לבכות כדי לשחרר את הכל החוצה כדי ששום דבר לא יישאר בתוך הגוף שלי וילך איתי ליום למחרת. לבכות זה מדהים, זה בדיוק כמו לצחוק, להתפרק על הכרית, לתת למחשבות לצוף, לתת פחדים מקום, לנשום ולשחרר. כשאני בוכה, אני יודעת שהכל בסדר. כשאני לא בוכה, אז אני מתחילה לדאוג קצת. אני שלולית של רגש".
כוכבת הילדים סיימה את סשן השאלות-תשובות, והבהירה לאחד העוקבים: "אני לא גרושה. אני פרודה", וסיכמה באופטימיות את המצב: "אני מצליחה להישאר אופטימית רק בזכות אמונה חזקה בבורא עולם. מתפללת בלי הפסקה".